איך עדן אברג'יל רוצה שניקח אותה ברצינות?

פוסט משונה מאוד הועלה הבוקר לפייסבוק של עדן אברג'יל. זוכרים את מיס "מי שלא טוב לו, יום טוב לו?", זו ששרפה את הרשת לפני כמה חודשים? אם תיכנסו לפרופיל שלה עכשיו, תראו שכל סרטוני ה"קנאים תוכלו תמרים", כל התמונות החושפניות וכל הסטטוסים עתירי החרוזים והאמוג'יז נעלמו, ויחד איתם גם כמעט כל עשרות אלפי העוקבים שלה, ומאות אלפי תגובות השנאה והלעג שעיטרו כל דבר שהעלתה. מה שכן תמצאו שם ז תמונת פרופיל חדשה, תמונה מהמספרה, ופוסט אחד.

ישראל 2016חברה שסועה, מפולגת, מוסתת ,לא מקבלת ובעיקר סכוכה תחת מעטה של עלטה כמעט מוחלטת.אין מקום לשונה, אין מקום למי ש…

Posted by ‎עדן אברג'יל‎ on Wednesday, March 30, 2016

 

 

"ישראל 2016. חברה שסועה, מפולגת, מוסתת ,לא מקבלת ובעיקר סכוכה תחת מעטה של עלטה כמעט מוחלטת. אין מקום לשונה, אין מקום למי שחושב קצת אחרת". לא, אני לא צוחקת עליכם, אלו המילים שמתנוססות בגאון בראש הפיד של לא אחרת מעדן אברג'יל. מילים כמו "קיתונות", "פטריארכיה" ו-"אינתרינזית". אמירות חברתיות ליברליות שלא היו מביישות שום פמיניסטית בחוג למגדר או למזרח תיכון. כשכל זה מגיע מהבחורה שהפליאה לחרוז "מאוננת" ב"יושנת", בואו נגיד שלא ממש צריך את ה-1.4 כדי שנבין שמישהו עובד עלינו.

 

אבל זה לא העניין פה. סביר להניח שגם אם מדובר במתחזה, הבדיחה הזו באה להגיד משהו דרך אחת הדמויות הכי מושמצות שהרשת הישראלית פגשה. אברג'יל סבלה בחודשים האחרונים מאלפי תלונות בפייסבוק על התכנים שהעלתה, חסימות על בסיס יומי, וחמור הרבה יותר – איומים, אלימות קשה, תקיפות מיניות מילוליות ומה לא. בעבודה תדמיתית שהחלה הרבה לפני אותו פוסט מפורסם, עדן אברג'יל הפכה את עצמה לקריקטורה – והציבור הישראלי שפך עליה את זעמו כאילו אין בן אדם שסופג את כל זה מאחורי המסך. בתרבות הטוקבקים הישראלית אי אפשר להגיד שזה מפתיע, אבל עצוב ומסוכן? לגמרי כן.

צילום: הפייסבוק של עדן אברג'יל

 

ואז באה עדן אברג'יל (או מישהי בשמה – וואטבר), ואומרת: "ניסיתי להראות צד אחר של נשיות, נשיות חזקה, לא מתפשרת, המשלבת חמידה לצון, פחיות אקסל, ציפורניים מטופחות לעילא ולעילא. רק שבישראל 2016, אישה, בעיקר אם היא מזרחית, לא יכולה להרשות לעצמה זאת. הכעס הכי גדול שלי הוא על אותן בנות עדות המזרח, אחיותיי, אשר למענן זעקתי ונשכבתי על הגדר, בשבילן ולמענן. הן היו הכי רעות כלפיי, שפטו אותי, התחילו לפזר כל מיני קלישאות פטרי-שוביניסטיות לפיהן 'אישה צריכה להיות כך וכך, אחרת גברים לא יכבדו אותה'. לעגו לגופי, חבטו בי, כי זה קל. לא חשבו לרגע שאני בן אדם, בדיוק כמוהן, גם אני נבראתי בצלם אנוש".

באמת, עדן? את, את נשכבת על הגדר למען הנשים המזרחיות? למיטב זכרוני את נשכבת על המיטה שלך עם שפתיים משורבבות, הפלצת קאצ'-פרייזים מחורזים והפכת לגיבורה של תרבות אינסטנט. מה שהקפיץ אותך למעמדך היו שירי הלל עצמיים נבובים של דור האינסטגרם. שזה סבבה והכל, בעיקר קורע ומתגלגל טוב על הלשון – והכבוד על הקופירייטינג במקומו מונח. אבל עכשיו כש-15 הדקות נגמרו, והיח"צנים כבר פחות שמחים לצ'פר אותך בתסרוקת/תלבושת/ציפורניים חדשות בעבור חשיפה בעמוד שלך, להשתמש בטיקט של "אישה מזרחית פמיניסטית גאה" כדי לחזור לתודעה זו נסיעת חינם אחת שאת לא ראויה לה.

צילום מסך: הפייסבוק של עדן אברג'יל

אפשר לראות את המהלך הזה כניסיון לסובב את תדמיתה של אברג'יל, כאילו היא מנסה לבוא ולומר לנו: "עבדתי עליכם, אני בעצם אקטיביסטית מבריקה שבזה לחברה הפטריארכלית בחרוזים מפגרים". אפשר לומר שהיא בעצם שאבה את השראתה מניקי מינאז' ותנועת ה"ריקליימינג" שמניעה אלפי נשים לצעוד כ"שרמוטות" גאות ברחובות. אפשר אפילו להגיד שעל אף שהיא לא ידעה שזה מה שהיא עושה, היא דפקה אצבע משולשת לכל מי שמגנה אותה בשם ה"צניעות" ו"איך שאישה צריכה להתנהג" בהצלחתה. מה שאי אפשר לעשות, בעיניי, זה לקחת את הבחורה הזו ברצינות.

בין אם מדובר בפיקציה או ברצינות מוגמרת, ואפילו אם אברג'יל באמת אימצה את הז'רגון המפורסם שלה למשך שלושה חודשים רק כדי להגיד על החברה הישראלית משהו נוקב, עגום ואף צודק בחלקו. האמירה הזו יכולה לזכות במקרה הטוב ביותר בביטול, ובמקרה הגרוע והסביר יותר בזלזול והכפשה נוספים שאברג'יל כבר מכירה היטב. היא עשתה מעצמה קריקטורה, שהפכה שלא בצדק – אך גם לא במפתיע- לסדין אדום בפני המונים. עכשיו כשהסדין מתהפך אל מול השור, זה לא אומר שהוא יפסיק לתקוף ולזעום. חבל שהפעם הפגיעה היא בשם קהילות שבאמת צריכות קול שיזעק עבורן, שיספגו רק עוד נזק מהמהפך התדמיתי של עדן אברג'יל.