זמן סליחות: מטרידנים, אתם חייבים לנו התנצלות

לצד השמחה על כך שסוף סוף נחשפים מעשי הטרדות ועבירות מין בתקשורת והעבריינים נשפטים ומשלמים מחיר על מעשיהם, אנחנו מוכרחות לדרוש מאותם עבריינים להתנצל על הניסיון שלהם להפוך את עצמם לקורבנות של המערכת. למשל, לירן חג'בי צריך להתנצל על ההתקרבנות שלו, על כך שהוא מעולם לא התנצל באמת בפני מאי פתאל, שהיתה הקורבן האמיתי בסיפור, על ניצול הכוח והמרות שלו, על הדיון האינסופי, שכלל תחינות רבות של מפקדיו וחייליו, אם להוריד את דרגותיו או לא. כמובן שחג'בי הוא רק דוגמה בולטת ועדכנית לפושעים נוספים שצריכים להתנצל: בואו נתחיל מהמעשה הנורא עצמו ונמשיך בהתנצלות על הניסיון לצייר את עצמכם כאנשים מסכנים שנגרם להם עוול נוראי, מתאים?

עוד סליחות באון לייף:

מתישהו בין החשיפה כי קצין מגבעתי נאשם בהטרדה מינית לבין החשיפה האמיצה של מאי פתאל שגילתה שהיא זו שהוטרדה בעת שירותה הצבאי, צמח לו גם קורבן חדש: המג"ד (לשעבר) לירן חג'בי בכבודו ובעצמו, זה שהטריד את פתאל וצילק את נפשה. פתאום שופכים את דמו של גיבור ישראל שלחם בצוק איתן בעזה על לא עוול בכפו, שורה של מפקדים יוצאת להגנתו ומבקשת שלא יגעו בדרגותיו, הוא הרי סבל מספיק, ובכל זאת הוביל חיילים לקרב. גם חג'בי בעצמו למד לשחק את המשחק וסירב להתנצל על מעשיו, על אף שהבין שמעשיו היו שגויים, מפני שפטאל העזה לכתוב על כך בפייסבוק והוציאה את המקרה מכלל שליטה, לדבריו.

עם קבלת גזר דינו שכלל חודשיים על תנאי, הורדה בדרגה ו-5,000 שקל קנס, המשיך להתנהג כקורבן ואמר: "במלחמה הזאת הכדורים עוברים דרכי. זה יצא מכל פרופורציה".

חג'בי צמח בקרקע פורייה למדי: כל מי ששירתה בצבא יכולה לספר כמה נפוצות הטרדות מיניות מצד מפקדים, פקודים או סתם חיילים. באחרונה אף נמצאה עלייה במספר התלונות על הטרדות מיניות, על פי נתונים של התנועה לחופש המידע, מ-777 תלונות ב-2012 ל-1,073 תלונות ב-2014, השנה שבה התלוננה פתאל על מפקדה.

ואולם צה"ל הוא לא הגוף היחיד שמשופע בהטרדות מיניות.באחרונה הגיעו דיווחים של מתנדבות במד"א שסיפרו על הטרדות מיניות חוזרות ונשנות מצד מתנדבים ועובדים בתחנה, וגם האוניברסיטאות לא חסינות כמובן: על פי סקר שערכה התאחדות הסטודנטים, אחת מתוך עשר סטודנטיות חוותה הטרדה מינית במהלך לימודיה באקדמיה, אך רק 15% מהנפגעות התלוננו על כך. מתוך אלה שהתלוננו 38% סיפרו כי התלונה טופלה כראוי, אך 41% דיווחו כי פנייתן טויחה, לא טופלה כלל, או במקרה הגרוע יותר – גררה התנכלות מהסגל האקדמי.

במרץ נחשף כי סטודנטית באוניברסיטה העברית הגישה תלונה נגד פרופ' מריו שניידר, ראש מחלקת מדעי המדינה לשעבר, בטענה להטרדות מיניות ומעשים מגונים. על פי התלונה, במהלך נסיעה לחו"ל, שאליה נסעו המרצה וסטודנטים, הזמין המרצה את הסטודנטית לחדרו ושם נגע בה בניגוד לרצונה ואף ביצע בה מעשים מגונים. עוד לפני כן, נהג המרצה לזרוק לעברה הערות מיניות בוטות ומשפילות, כמו "ידוע שתימניות חמות". בנציבות להטרדות מיניות באוניברסיטה בדקו את התלונה ומצאו כי יש לה בסיס, ואף הגיעו לסטודנטית נוספת, שתיארה מעשים דומים.

כחודש לאחר מכן, החליטה הסטודנטית המתלוננת להיחשף וסיפרה על המקרה שקולה שלה. אפרת יעקב סיפרה שהחליטה להתלונן לאחר ששמעה כי שניידר מטריד סטודנטיות נוספות. הפרשה הזו הסתיימה בהסכם, לפיו יורחק שניידר מהאוניברסיטה למשך שנה וחצי ולא יוכל לשוב ללמד וישלם ליעקב פיצוי של כ-100 אלף שקל. גם שניידר לא היה יכול שלא להימנע מהצגתו כקורבן ועורכת דינו מסרה בשמו כי "הוא הכחיש לאורך כל הדרך את מרבית הטענות של המתלוננות ונטל אחריות על אמירות מסוימות שאמר שהינן התנהגות בלתי הולמת בלבד – ולא מעבר לכך. מצער שגם לאחר שנחתם ההסכם והתקבל מתנהל משפט תקשורתי וחד צדדי".

ואי אפשר לדבר על הטרדות מיניות מבלי לדרוש את התנצלותו של ראש עיריית אור יהודה לשעבר דוד יוסף, שכתב האישום שהוגש נגדו ביולי כלל שלל עבירות מין. על פי האישום, יוסף נהג להעיר הערות בעלות תוכן מיני מובהק והצעות למין לעובדות תחתיו ואף לתושבות שהגיעו לעירייה לצרכים כאלה ואחרים, תוך שימוש גם במרותו ובסמכותו. הוא הטריד בעיקר נשים חד מיניות, נשים בעלות שכר נמוך ונשים שחוו משברים בחיי הנישואים שלהן. עורך דינו של יוסף טוען כמובן כי כתב האישום מלא בחורים.

כל התוקפים מינית למיניהם שרואים בעצמם קרבן של המערכת, של הנסיבות, של אישה שקרנית/פתיינית/מגזימנית, של העולם- אולי לרגל יום הכיפורים קחו אחריות אמיתית על האלימות המינית שלכם ותפסיקו להתבכיין? אתם לא הקרבן פה.