הנפגעים העיקריים בגל הטרור: ילדים, נשים וקשישים

שתי אוכלוסיות עיקריות חשופות עכשיו לגל הפיגועים הנוכחי (אינתיפאדה שלישית?) : אוכלוסיית המתנחלים, שהם בדרך כלל מטרה ?קלה? מעצם קרבתם לפלסטינים, והאוכלוסייה שמשתמשת באופן תדיר במרחב הציבורי- בדרך כלל נשים, ילדים וקשישים.

החלוקה המעמדית בישראל משליכה גם על האופן שבו אנחנו משתמשים במרחב הציבורי. מזהירה מראש – זו הכללה, אבל לא בלתי מבוססת.

העשירים נוסעים במכוניות פרטיות, מתגוררים בשכונות מרוחקות, או בבניינים שמורים, או בקהילות מגודרות (מה שנהוג לכנות באנגלית gated communities). את הקניות הם עורכים במתחמים מבודדים. הם לא נוסעים בתחבורה הציבורית, לא מסתובבים ברחובות, לא הולכים ברגל במרכזי הערים.

מי כן?

ילדים בדרך אל בית הספר וממנו. קשישים משתמשים הרבה בתחבורה הציבורית וכמובן נשים. במשפחות שבהן יש רק כלי רכב אחד, הוא נמצא בדרך כלל אצל הבעל. הנשים נוסעות בתחבורה ציבורית, אפשר לראות את זה בעין בלתי מזוינת. הן משתמשות באופן שכיח יותר בתחבורה הציבורית משום שהן לא רק נוסעות אל העבודה וממנה, הן גם נוסעות להביא את הילדים ולקחת אותם.

קשישים, כמובן, משתמשים במרחב הציבורי ובתחבורה הציבורית, חלקם לא נוהג, לרבים מהם אין כלי רכב כלל. מי יכול להרשות לעצמו להחזיק רכב עם קצבה של הביטוח הלאומי?

גם באינתיפאדה השנייה זה היה המצב. רוב הנפגעים היו א/נשים שהשתמשו באוטובוסים או הלכו ברחוב. רוב הנפגעים היו מה שנוהגים לכנות ?האזרח הקטן?. זה האזרח – בדרך כלל האזרחית – הלא ממוגן. אלה האנשים שמרגישים שאין להם ביטחון אישי. אלה האנשים שמרגישים שגם אם נצטייד במטוסי הקרב המשוכללים, החדישים (והיקרים!!) ביותר, זה לא יגביר את הביטחון האישי שלנו.

אלה הנשים שכששואלים אותן מה ייתן להן את תחושת הביטחון האישי הטובה ביותר, יגידו תאורת רחוב בלילה, כי עדיין החשש הגדול ביותר שלנו הוא מהדבר האפל הזה, שמישהו יפגע בנו מינית בעודנו ממהרות הביתה בחושך.

לא בכדי פנה ראש הממשלה נתניהו ל?אימא? שבינינו. במסיבת העיתונאים שבה דיברו בזה אחר זה כל הגברים שמנהלים את חיינו כאן: ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, הרמטכ?ל ומ?מ המפכ?ל, אמר נתניהו שהוא מבין אותנו. הוא פנה ל?אימא? בקול רך, אבהי, יש יאמרו פטרוני, ואמר כמה שהוא מבין את החשש והפחד לילדים. והבטיח לדאוג לכך שהביטחון יחזור למקומותינו.

נתניהו שיקף מציאות. דבריו צרמו, אמנם, לאוזניים פמיניסטיות, דבריו קוממו נשים דעתניות, אסרטיביות, נשות קריירה, נשים שרוצות קריירה, נשים שמרוויחות היטב, וגם כאלה שלא, אבל הוא היה נאמן לעובדות. למרבה הצער, גם בשנת 2015, רוב עול גידול הילדים נופל עלינו, האימהות.

ובנוסף ישנה אוכלוסיית המתנחלים. בכל אינתיפאדה, הראשונה, השנייה וגל האלימות הנוכחי, המתנחלים הם מטרות ?טבעיות? של האלימות. רמת החיכוך שלהם עם האוכלוסייה הפלסטינית היא הגבוהה ביותר, כקבוצה הם אחראים לכל מעשי התג מחיר, ואלימות יום יומית שמופעלת כלפי הפלסטינים (עקירת עצים, שיבוש חיים, התנכלות למשפחות, עימותים ועוד).

וגם מן הצד השני מי שמוביל את גל האלימות הנוכחי הם האזרחים הקטנים (שלא לומר תושבים, משום שלאף אחד שם אין אזרחות). אלה גברים ונשים, צעירות וצעירים שהחליטו על דעת עצמם לעשות מעשה. אף אחד לא שולח אותם, אין מאחוריהם שום זרוע מאורגנת, מפלגה, או תנועה. הם יוצאים עם סכינים לרחובות לעשות מעשה.

הגל האלים הנוכחי הוא הדבר הקרוב ביותר למלחמה עממית. הפלסטינים הפוגעים באים מהעם, וגם הנפגעים הישראלים-יהודים באים מהשכבה העממית של החברה.

האם זה הופך את הגל האלים הזה לקל יותר להתמודדות? להיפך. הרבה יותר קשה להתמודד עם משהו בלתי מאורגן. אין את מי להאשים, אין במי לפגוע, אין מנגנון שיפסיק את הכול. גם ההגנה הרבה יותר מורכבת במצב הזה. בדיוק מאותן סיבות. החשיפה שלנו למפגע הבודד, לאישה עם הסכין, מעצם היותנו חלק מהמרחב הציבורי, היא מאוד גדולה.

אין תשובות כאן, אבל כדאי לשים את התמונה בקונטקסט.