איך העולם היה נראה אם הילרי קלינטון היתה נשיאה? 5 דברים שהיו קורים בעולם מתוקן

גם השנה לקראת יום האישה הבינלאומי נשמעים קולות הקוראים לבטל אותו ולא לציין אותו. גם השנה נשמע "למה אין יום הגבר?" (יש, הוא ב-19 לנובמבר ואתם מוזמנים לארגן אירועים ולהזמין אותי) וקובלנות על עיריות שממילא מנצלות את היום הזה כדי להביא סדנאות טיפוח, הרצאה של סטייליסטית וחברות הייטק שהזמינו מניקוריסטית לכל העובדות. כמו כל שנה, גם השנה יהיה דיון סוער, האם הוא דרוש, מה מטרתו והאם הוא רלוונטי ומישהו בתוכנית אקטואליה ברדיו יציע לבטל אותו.

אולי אפתיע חלק מהקוראים והקוראות כשאומר: כן, הלוואי ויום האישה הבינלאומי היה מבוטל. הלוואי ולא היינו זקוקות ליום אחד בשנה כדי לדבר על ההישגים שלנו, על הפער המגדרי, כדי להפגין, כדי לדבר על ועם נשים על חוסר צדק ובעיות של נשים ונערות. הלוואי ולא היינו צריכות אותו בכלל. בעולם אידיאלי, לא היה שום צורך להתיחס דוקא לנשים יום אחד בשנה כי היינו פשוט מתיחסים ונותנים מקום שווה בשווה לנשים ולגברים במשך *כל* השנה ולא רק ביום אחד.

אז זה דבר אחד שהיה שונה אבל בעולם אידיאלי, מה עוד היה משתנה?

בעולם אידיאלי הילארי קלינטון היתה נבחרת כי היינו בוחרים את נבחרי הציבור שלנו על פי היכולות ולא על פי מה שיש במכנסיים. תמיד מאשימים נשים כשהן מבקשות נציגות נשית במוקדי קבלת החלטות שהן בוחרות "רק כי היא אישה" אבל אם היתה הוכחה לטענה ההפוכה היא הציגה עצמה במובהק בבחירות לנשיאות ארצות הברית. תמיד בוחרים גברים כי הם גברים. אנשים לא מסוגלים להתעלם ממגדר ולבחור אישה גם אם היא טובה במובהק ופי אלף מגבר. בעצם, אם הילארי לא הייתה מועמדת מול טראמפ, לא היה שום סיכוי שהוא היה מועמד לגיטימי. ודאי לא במפלגה שמקדשת ערכי משפחה והעמידה בראשה איש שיש לו ילדים משלוש נשים שונות, הודה בבגידה ובעבירות מין ויש לו אפס ניסיון רלוונטי או הבנה בנושאים הרלוונטיים שעל הפרק. לאור מה שקורה כרגע בארה"ב (קראתם את הציוצים המופרעים שלו? לטובת העולם, דרוש לו אבחון פסיכיאטרי, לטובתו, שינה טובה וחוג מקרמה) זו רק נחמה פורתא (או לא בכלל) לראות רפובליקנים מאוכזבים מכים על חטא, ראשי רשויות מודים שאין להם מושג על מה הוא מדבר ואנשי צוות שלו שמדליפים מידע בניסיון לעצור את הטירוף. והאנטישמיות, כמה שאני מזועזעת, ככה זה היה צפוי.

לאחרונה גם התבשרנו על הארכת חופשת הלידה בשבוע. אני אישית נחרתי בבוז וסליחה עם כל מי שנאבקה להעביר את התיקון הזה בעמל. שבוע. זהו. על זה כל הענין. אייטמים בחדשות על שבוע. כאילו שחופשת לידה היא איזו גחמה קטנונית ו"טוב נו, העיקר שהן יפסיקו להתבכיין". בעולם אידיאלי תינוקות היו בעדיפות ראשונה ולא מקומות העבודה. ולא רק אצל נשים. חופשת לידה זהה גם לגברים. אם לילד יש שני הורים ששניהם יקבלו "חופש" בלי קשר למין. לטפל בתינוק לבד זה בלתי אפשרי ולא פלא שכל כך הרבה נשים סובלות מדיכאון לאחר לידה ומשוועות את נפשן למות. חייבים שני אנשים. ולא, לא "אמא שלי תיקח חופש שבוע" זה לא פתרון. לתינוק יש שני הורים? שניהם צריכים לטפל בו או בה וגם אחד בשני. הורים שפויים זה עדיף גם לתינוק ולא לעשרה ימים או אפילו לעשרה שבועות..

בעולם מתוקן כשכל הסביבה יודעת על מישהו שהוא אנס מסריח אז לא שותקים ולא ממשיכים להתחנף אליו רק כי הוא עשיר ובעל כח. לא עומדים מהצד כשהוא ממשיך לפגוע באין מפריע במשך מספר דו ספרתי של שנים אבל אחרי שהסיפור מתפוצץ אומרים ביומרנות "ידעתי שיום אחד תגיע משטרה". בעולם אידיאלי לא אומרים בפרקליטות למישהי שנאנסה והעיזה להתלונן "מצטערים, בגלל איזה סעיף טכני של כמה חודשים אז את לא בכתב האישום". כי בעולם אידיאלי מה שחשוב זה לסלק מהחברה אנסים ולדאוג שהציבור יהיה בטוח ולא הקשקוש הזה של התישנות. בעולם אידיאלי לא מתיזים "אז למה הן לא הולכות למשטרה?" בכל דיון כדי לסתום לנשים את הפה ואם הן מגישות תלונה לא מציקים עם "למה רק עכשיו?" ואחרי שהוא מודה ומורשע לא נותנים לאשתו להשמיץ אותן בטלויזיה. מי יתן ותחטוף תביעת דיבה. בעולם אידיאלי לא היו משדרים את החרא הזה בכלל.

בעולם אידיאלי את יכולה להגיד "לא" לגבר בלי לחטוף קללות. בעולם אידיאלי את מרויחה שכר זהה לגבר שעובד בעבודה זהה לשלך ולא מגלה פתאום בשיחה אקראית שהוא עושה 13 אלף בזמן שאת עושה 9. בעולם אידיאלי לא עושים לך דה לגיטימציה אם את שמנה או נמוכה או לא נראית כמו בובת ברבי בלונדינית ויש לך זכות להתקיים ולדבר גם אם את מכוערת. בעולם אידיאלי כשאת אומרת משהו עיניני ולא חשוב איך את נראית לא אומרים לך ישר "סתמי מכוערת". בעולם אידיאלי כולנו היו מקבלות שקל על כל פעם שגבר קרא לנו "מכוערת" "שמנה" "זונה" "שרמוטה". היינו אוגרות את השקלים, משקיעות בנדל"ן ועושות הון עתק כמו חלק מסוחרי הנשים הידועים בישראל (היי שרון שפורר. אני חולה עלייך אחות!).

בעולם אידיאלי דברים היו אחרת. היה לנו יצוג הולם במוקדי קבלת החלטות, היו מתיחסים אלינו עינינית, היתה דה לגיטימציה לפגיעה מינית במקום תרבות אונס וביוש נפגעות, היה שכר שווה ולא היו מתיחסים אלינו כאינקובטור מהלך אבל עונים כל הזמן "בחרת ללדת? בעיה שלך", כי לא קיים אדם בעולם שלא יצא מרחם. בעולם אידיאלי דברים היו אחרת, אבל הם לא אחרת, ועד שהם יהיו אחרת תנו לי יום אחד בשנה שבו מבקשים ממני טור על עולם אידיאלי. אני מאמינה בו, שהוא עוד יקרה, אם נגרום לו לקרות.