זה הפטיש שלי: נשים מספרות על סטיות מיניות יוצאות דופן

ריחות

קטיה, 18:

"אני ממש אוהבת ריחות, וריח של נרות זה אחד הדברים הכי טובים בעולם מבחינתי.
לפני כמה ימים הייתי עם חברה באיקאה ופתאום ראיתי נרות ריחניים בכל מיניי צבעים, פשוט עזבתי את החברה ונגררתי לכיוון. עמדתי שם המון זמן רק בשביל להריח. החברה כבר רצתה ללכת הביתה ולא יכולתי להפסיק.

עצם המחשבה שיש לזה ריח טוב מדליקה אותי… זה נר, אבל יש לזה ריח של פרי.. זה מדהים."

כשקטיה התחילה לדבר על הנרות יכולתי ממש לשמוע את העיניים שלה נוצצות, היא התרגשה ותיארה את ההרגשה המענגת שיש לה מעצם המחשבה עליהם.

"אני מריחה את זה ומתרגשת בכל הגוף, זה מגרה אותי. מגיל קטן הייתי רגישה לריחות. בבית לימדו אותי להיות מאד נקיה. אסור שיהיה ריח של זיעה, הכל תמיד היה צריך להריח טוב. זה איכשהו נתפס לי בראש. אז נניח כשאני מטיילת עם חברה בחנויות ואנחנו נכנסות לאיזו חנות מוצרי קוסמטיקה, אני ישר הולכת למחלקה של הבשמים, לעמוד שעות ולהריח בשמים של גברים. של נשים לא מזיז לי, אבל של גברים… וואו. אני יכולה שעות להריח וזה פשוט מדהים."

יש ריח מסוים שעושה לך את זה במיוחד?

"תפוזים! זה הכי וואו שיש.

מה קורה בעצם כשאת מריחה ריח שאת אוהבת?

כשאני מריחה ריחות שאני אוהבת אני נשאבת לזה ויש לי צמרמורות בכל הגוף. אני ביסקסואלית אבל בגדול, אני נמשכת פחות לגברים. אף פעם לא הרגשתי משיכה מינית ממש חזקה לגבר, אבל היה לי קטע שנפגשתי עם ידיד אחרי כמה שנים שלא ראיתי אותו, וכשהוא חיבק אותי – הרחתי את הבושם שלו ונדלקתי בטירוף, רק בגלל הריח. ממש הרגשתי שאני רוצה אותו. כנראה לא רציתי אותו כמו שרציתי את הריח שלו, פשוט להישאר לידו עוד שעות ורק להריח אותו. בכלל, כל פעם אחרי שאני מריחה נרות ההורמונים שלי משתוללים לגמרי כל היום שאחרי".

אבא דומיננטי, ילדה קטנה

טל, 33, ג'נדר'קוויר (מי שזהותו המגדרית אינה "גבר או "אישה") ואביגיל, 27

טל: "DDLG זה בעצם ראשי תיבות – Dominant Daddy Little Girl. אני לא הכרתי את המונח הרשמי, אבל אביגיל יידעה אותי בשמו".

איך משחקים בזה?
טל: "אין לזה ממש חוקים, זו דינמיקה שמגיעה באופן טבעי, ואם זה עובד – זה עובד.  מדובר על פרקטיקה שנופלת על בדס"מ, בגלל יחסי הכוחות, אבל לא בהכרח, בהתחשב בכך שאנחנו לא משתמשים בכאב פיסי. בעצם זו פנטזיה שמבוססת על פער הגילאים למרות שאין באמת אדם מבוגר וצעיר, בטח לא בצורה משמעותית. שניהם יכולים להיות באותו גיל לצורך העניין. זה בעיקר תחושה ואיפה את שמה את עצמך בתוך זה. משחק של מטפל מטופל. לא במובן הפסיכולוגי של המילה, אלא care giver  ו- care taker. יש תפקיד Momyאו Daddy, וילדה או ילד קטנים".

מפאת חוסר תרגום מדויק למשמעות המילים באנגלית, נשאיר אותם ככה.

איך הדינמיקה הזאת נוצרה?

טל: "מההתכתבות הראשונה הבנו שיש לנו חיבה ליחסי כוחות. התחלנו מסוג של לגשש. יש המון עניין של אמון בסיטואציה הזאת. בגלל שזה נחשב טאבו, או לא מין קונבנציונלי, זה יותר מהאמון שצריך להיווצר במין רגיל, ונילי. הרבה יותר מתקשרים את ההעדפות שלך."

אביגיל: "חשוב לי לומר שגם אנשים מהקהילה של הבדס"מ חושבים שזה לא בסדר. הרוב ממש מרימים גבה."

בגלל האסוציאציה לפדופיליה, גילוי עריות?

אביגיל: "כן, בדיוק. אבל אין קשר, אני בחורה בת 27 וטל לא באמת אבא או אמא שלי."

טל: "לדעתי אנשים ממש מפחדים מתקשורת כנה. חוששים להכיר את עצמם וממה שהם עלולים לגלות. בסד"מ זה סוג של בריחה, ואולי לחלקם זה לא מתאים בהקשר של DDLG, זה יכול להעלות טריגרים וכו'. אבל התקשורת היא באמת חלק בלתי נפרד".

נשמע שזה לא קורה רק בסיטואציות מיניות.

אביגיל: "כן, לגמרי. זה מורגש שם כל הזמן, לא רק שעושים מין. DDLG ספציפית בדרך כלל לא קשור לסקס בכלל, לפי אנשים אחרים שאני מכירה, שלא עושים דברים מיניים. אבל זה כן קשר שעושה טוב."

טל: "הדינמיקה הזאת עונה על צורך, ולא רק מיני. גם התקשורת היומיומית שלנו שואבת אלמנטים מתוך DDLG לסיפוק הצורך הפסיכולוגי של להיות מטפל ומטופל. למשל, יש לי דאגה לאביגיל בכל מקרה, היא חברה מאוד מאוד טובה שלי ובזמנו הייתה סוג של בת זוג, אבל יש משהו בנתינה הזאת של להיות Daddy, שהיא מאד ללא גבולות. לי יש את תסמונת האביר על הסוס הלבן, ולה את הצורך לנוח ולהתפנק. מי שנמצא בדרך כלל בצד של ה-LGהם אנשים שיש להם המון התמודדויות ושליטה בחיים, והם צריכים מנוחה."

אביגיל: "זה עובד ככה בבדס"מ בדרך כלל. אנשים שלחוצים ומלאי שליטה בחיים הולכים לצד הנשלט, זה מעבר למיניות, ללהתחרמן"

ואיך זה מתבטא בפרקטיקה?

טל: "אנחנו ספציפית דיי Softcore. יש הרבה יותר קיצוני, כמו נגיד חיתולים ומוצצים. טוב, ניסינו מוצץ פעם אחת."

אביגיל: "נכון".

טל: "אבל שימי לב שזה היה כשהגענו לנקודה פסיכולוגית בחיים שלך שהייתה יחסית קיצונית. לאביגיל לא היה ניסיון בזה לפני, ולי כן –בלי לקרוא לזה בשם, אבל עם לקרוא לי "Daddy". אף אחת לא התנהלה באותה כנות ואחריות, או כבוד לסיטואציה – לעצמי ואליה – כמו אביגיל."

אביגיל: "באופן כללי אני נראית בת 14. אני אוהבת להתלבש ככה ולהיות מתוקה כזאת. כשזה מחרמן את הצד השני זה הופך את הכל להרבה יותר כיף מבחינתי. אני אוהבת כשמדברים אליי כמו ילדה קטנה, זה יכול להדליק אותי בשנייה. אם בצורה סמכותית אז בכלל"

טל: "מדליקה אותי התחושה שאני במוח של הצד השני – ויש לי את היכולת הזאת. חשוב לי לציין שזה בא ממקום של חמלה, מתוך רצון לדאוג. אגב, ביני לבין אביגייל לא היה אקט של תגמול ועונש. מנשים אחרות חוויתי התנהגות של "לגנוב רגש", כדי להכעיס אותי ושאספק את הדומיננטיות הבדס"מית. איתה כל רגע יצא בצורה אותנטית, לכן לא היה צורך בעונשים. היא לימדה אותי מחדש את הערך של ענישה בבדס"מ."

תחפושת חליפות פרווה בדמות חיה כלשהי

יעל, 28.

"אני לא זוכרת מתי זה התחיל, אבל אני לגמרי זוכרת שגיליתי שיש לזה שם – Furries.
את מכירה את התחפושות האלה לכל הגוף? של מפעילים בימי הולדת או קמע של קבוצות ספורט? חליפות פרוותיות עם ראש ענק – דמות של חיה כלשהי.
אני זוכרת כשבפורים בשנה שעברה נכנסתי לחנות תחפושות והיו שם שני אנשים שמדדו משהו כזה. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב חרמנות".

את מתחרמנת מאנשים אחרים שלובשים את זה?

"כן, מאוד".

מחרמן אותך ללבוש את זה בעצמך?

"וואו, לא חשבתי על זה אף פעם, ללבוש אותה בעצמי. תודה לך על זה.
קודם כל זה עצם העניין, רק מלראות מישהו בתחפושת הזאת מתחיל להיות לי חם. חוסר הידיעה של מי נמצא בפנים לא מבלבל אותי, אלא מרגיע. מהזווית שלי יש רק פרווה נעימה וחיוך חביב, זה תמים ונעים ומחרמן. הממדים של הבובה תמיד יהיו גדולים מאד, והיא מתקשרת רק באמצעות שפת גוף. הפנטזיה היא לעשות סקס איתה, ולא, עוד לא פתרתי את סוגיית איבר המין. ז"א הרי אם חושפים אותו זה שובר את הכל, זה מזעזע."

יש פרטים מסוימים שמדליקים אותך במיוחד?

"מעדיפה דמויות חמודות. ארנבים במיוחד… אבל גם שועלים למשל, יש להם זנב פלאפי כזה…
הסצנה בראש שלי מתרחשת בשדה ירוק ענק, או באיזה חורשה. חשוב שיהיה שם דשא ירוק, והרבה. לפעמים הוא – אני אומרת הוא אבל הדמות היא חסרת מין – תופס אותי בהפתעה, ולפעמים אני מתחילה איתו. אין דיבור בשפה, כי זה גורם לדיסוננס."

נשמע חייתי.

"זה בדיוק כזה, רק גם אנושי. גם התחפושת עצמה לא ריאליסטית".

התנסית בזה?

"לצערי לא, לא סיפרתי את זה יותר מידי. יש גם את הפחד של להרוס את הפנטזיה. בנוסף, למרות שיש אנשים כאלה – בחו"ל יש ממש מפגשים קהילתיים שלהם והכל, ראיתי באינטרנט – לא ידוע לי על קהילה כזאת בארץ, ואף פעם לא פגשתי עוד מישהו שזה מדליק אותו".

כפות רגליים

מאיה, 35.

"זה לא היה ככה תמיד, דווקא פעם חשבתי שאני בכלל לא בן אדם של רגליים, עד שגיליתי שזה מחרמן אותי ברמות על. מסאג' ברגליים תמיד דגדג אותי, עד שלשון הגיעה לכף רגלי הקטנה. בין האצבעות והכל.. זה היה שוס. הדבר הכי מחרמן שיש."

אז את מעדיפה להיות בצד המקבל?

"גם וגם, אם הצד השני רוצה אז אני הכי אוהבת לפנק. יש לי ראש מאוד פתוח בסקס, מה שהצד השני רוצה – אני אתן. אבל הפטיש עצמו הוא יותר לקבל."

מה את אוהבת בדיוק?

"פשוט לשלב ליקוקים בכפות רגליים בסקס, באצבעות במיוחד, הכריות.. בחיבור שם… איך שהלשון נוגעת לי בכף הרגל אני מתחילה להרגיש חום… אני גם יכולה לגמור מזה לדעתי, אם זה יהיה מספיק מושקע. אם קושרים אותי ואני לא אוכל להגיב ואז יתלבשו לי על הרגליים… וואו, מזה בטוח אוכל לגמור".