ייצור עצמי תוך 24 שעות: מה אנחנו הולכים ללבוש עוד כמה שנים?

אמנם עולם האופנה עובר כל הזמן שינויים, אבל בכל זאת מדובר בתעשיית לואו טק. תעשייה שמעסיקה מליארדי עובדים בכל העולם שתופרים במכונות תפירה. יצא לי לבקר בלא מעט מפעלים בסין. הדרך בה עובדים הסינים היא יעילה מאוד מהסיבה הפשוטה שכל עובד עושה פעולה אחת בלבד. אתם אולי חושבים שהם יושבים שם ותופרים בגד אחרי בגד, אבל האמת היא שהם יושבים ותופרים רק תפר אחד, או מדביקים מדבקה אחת, או מחברים רוכסן אחד. בריפיט. לכל אחד מהם יש רק תפקיד אחד לעשות. וכך קורה שכדי שחולצה אחת תהיה מוכנה היא עוברת יותר מ-30 ידיים, קשה להעריך בדיוק כמה וזה גם תלוי בסוג החולצה, אבל כשאומרים- פס ייצור, זו באמת הכוונה. וזו כנראה הסיבה שעולם האופנה משתנה כל כך לאט – ידי האדם כל כך מעורבות בייצור הבגד שזה ממש קשה למצוא תחליף לכל הידיים האלו.

דוגמה להתייעלות בעולם הזה היא בעולם הסריגים, שעבר אוטומטיזציה כבר לפני יותר מ-20 שנה. למעשה רוב הסריגים הקיימים היום בשוק המסחרי נסרגו במכונות הסורגות אותם מאפס. אבל גם כשהסריג מוכן, יהיה מי שיצטרך לתפור לו את התווית בגב עם המידה, לחבר את האטיקט עם המחיר ולוגו החברה, לקפל ולארוז בניילון, לספור, למיין, להכניס לקרטונים לפי מידות\ צבעים וכו וכו.

אז התעשייה הזו היא אכן עתיקה, והיא מתפתחת יחסית לאט, אבל זה לא אומר שאין בה חידושים. רוב החידושים מגיעים מתוך הבנה שהתעשייה הזו חייבת שינוי על מנת שתוכל להיות ידידותית יותר לסביבה. הנזק שתעשיית האופנה גורמת לסביבה הוא עצום, וכל הזמן נולדים חידושים שיכולים לעזור להפחית את הנזק. וגם כמובן ישנה ההבנה שהעסקת עובדים בתנאים קשים כל כך בשנת 2017 על מנת שנוכל ללבוש טישרט הוא אבסורד.

רובוטים במקום ידיים

בשנת 2015 חברת Soft Automation הציגה את LOWRY שהוא רובוט תפירה שמסוגל להחליף עבודה של כ-10 עובדים ולייצר כ-1142 חולצות ב-8 שעות, לעומת 669 שייצרו ידי אדם של אותם 10 עובדים באותו הזמן. המשמעות של הדבר היא כמובן, הוזלה משמעותית בעלות הייצור וגם בסופו של דבר, אם אכן יחליף את עבודתם של אנשים, היא אולי הסוף לניצול העובדים בתעשייה הזו. ברור שיש גם את הצד השני, התוצאה יכולה להיות אבטלה למליוני עובדים. בשנה שעברה, ארגון העבודה הבינלאומי, ה- IOL העריך כי את כ-64% מעובדי הטקסטיל, הלבשה וההנעלה באינדונזיה יכולים בסופו של דבר להחליף רובוטים. בויאטנם המספר היה 86% ובקמבודיה 88%. נתון קצת מלחיץ, אבל על המדינות הללו יהיה להיערך בהתאם למצב, מהפכות תעשייתיות כבר נעשו בעבר, וזה רק הגיוני שיהיו עוד כאלו.

התלת ממד של איריס ואן הרפן

ואם כבר ברובוט תופר עסקינן, מה תאמרו על הדפסה של פריטי לבוש יש מאין? בגדים המיוצרים על ידי מדפסות תלת מימד הם עניין מדובר כבר כמה שנים. אחת מחלוצות ההדפסה התלת מימדית הייתה המעצבת ההולנדית איריס ואן הרפן, שכבר בשנת 2010 הציגה על המסלול שמלה שהודפסה במדפסת תלת מימד. בגדים אלו אומנם לא היו לבישים במיוחד, אבל זו הייתה התחלה של רעיון, וכיום הטכנולוגיה הזו הרבה יותר מפותחת ונגישה, וישנם לא מעט מעצבים שמייצרים בטכנולוגיה הזו את הקולקציה שלהם או חלק ממנה. לייצור בגדים בצורה הזו יש יתרון רב. בייצור בגדים מבד, עד 30% של בד מושלך בדרך כלל במהלך תהליך, אבל זה כמעט ולא יהיה קיים עם הייצור הדיגיטלי. זה גם אומר שאפשר יהיה להימנע ממלאיים מיותרים, שכן הייצור הוא על פי דרישה בצורת הזמנה. וכמובן שיש גם את עניין השגיאות בתהליך, שהופכות להיות כמעט ואפסיות כאשר מדובר בטכנולוגיה ולא בידי אדם וגם זה חוסך כסף רב.

ויש הטוענים כי יבוא היום בו לכל אחד מאיתנו תהיה בבית מדפסת תלת מימד שתייצר לנו מוצרים. ואנחנו, במקום לקנות את המוצרים כפי שאנחנו קונים אותם היום- כמוצר מוגמר, נקנה קובץ להכנת המוצר ונדפיס אותו בביתנו הפרטי. כנראה שזה הכיוון אליו העולם הולך, אבל יש עוד זמן עד שזה יקרה.

התיק של טומי הילפיגר

עד שזה יקרה, אדידס בדרך להפוך את הנעליים המודפסות למוצר מדף. בתחילת השנה הודיעו באדידס כי הם חברו לחברה בשם "Carbon" בכדי ליצור את נעלי ה Futurecraft 4D. נעלים שהסוליה שלהם מיוצרת במדפסת תלת מימד. הטכניקה המכונה "סינתזת אור דיגיטלית" מורכבת מטכנולוגיה המערבבת אור וחמצן עם חומר דמוי שרף נוזלי נועדה לייצר אובייקטים תלת מימדים. באדידס מאמינים כי הטכנולוגיה הזו תאפשר להם להדפיס נעלי ספורט בקנה מידה גדול בזמן קצר יחסית. לא מדובר כאן בגימיק, אלא בנסיון של אדידס לייצר נעל ספורט בהתאמה אישית בזמן קצר. כמה קצר? 24 שעות! דמיינו אתכם מגיעים לחנות של אדידס למדידות כף הרגל שלכם וכעבור 24 שעות אתם מקבלים נעל שמותאמת אנטומית לרגל שלכם במדויק. אתם כבר לא צריכים לדמיין, לפי האתר של אדידס שכבר החל לקדם את המוצר, ממש בקרוב המציאות תעלה על כל דמיון.

איזה עוד חידושים ישנם?

כבר ב-2014 "טומי הילפיגר" הוציא 2 מעילי צמר, אחד לנשים ואחד לגברים, עם פאנלים המייצרים אנרגיה סולארית הנמצאים בגב המעיל שתפקידם להטעין את הטלפון החכם. העיצוב היה לא כל כך מוצלח והמחיר בשמים, 600$ בשביל מעיל ומטען. מאז הציעו בחברה מוצרים נוספים עם אותו הרעיון כאשר היום באתר תוכלו לקנות תיק סולארי שיעזור לכם להשאיר את הסמארטפון טעון ועמיד למים, בעלות של 170 ליש"ט.

המעיל החכם של Amel+ Aris

מותג נוסף בשם Amel+ Aris  השיק בשנת 2016 מעיל חכם המשלב פטנט אינפרא אדום וטכנולוגיה המופעלת באמצעות סוללה כדי לחמם את הלובש בדרגות שונות של חום. המעיל מכיל 3 רמות של חימום- נמוך, בינוני וגבוה והויסות נעשה בלחיצת כפתור. בג'קט ישנה גם יציאת USB המאפשרת להטעין את הטלפון החכם בעזרת האנרגיה המיוצרת. נכון להיום, תוכלו למצוא את המעיל המדובר באתר של המותג בעלות של 996 ליש"ט.

מותג לונדוני בשם "the unseen" הוא מותג המוכר מוצרים ביניהם תיקים, צעיפים, שרשראות ועוד שהייחודיות בהם היא שהם משנים את צבעם על סמך האינטראקציה של המשתמש עם הסביבה או על סמך הסביבה בה הם נמצאים. למשל, שינויי טמפרטורת גוף, שינויי מזג אויר, רוח, שמש, מגע אדם ועוד. המותג נחשב למותג יוקרה והטכנולוגיה היא מעניינת אך לא אטרקטיבית במיוחד. אבל אי אפשר שלא להתרשם מהרעיון והביצוע.

בספטמבר האחרון, גוגל וליויס יצרו שיתוף פעולה על מנת ליצור "ז'קט חכם". הג'קט הוא התוצר הראשון משיתוף הפעולה בין 2 והוא מתחבר לסמארטפון שלכם בעזרת בלוטוס. בעזרת מגע של היד על השרוול אפשר לענות לשיחה או לסנן שיחה, להפעיל את המוזיקה או לכבות אותה, לקבל הכוונה הביתה, ואם אתם למשל על האופניים, תקבלו התראות בקול של כל מה שקורה בפלאפון שלכם בזמן שאתם ברכיבה (אם תרצו כמובן) וכל זאת זמין כבר היום באתר ליויס בעלות של 350$.

הז'קט של ליוויס

טכנולוגיה ואופנה משיקים בהרבה תחומים. מאתרים מקוונים שהפכו את עולם הקניות לקל יותר ונגיש יותר עבור הצרכן וגם הקל על המותגים. רשתות חברתיות מציעות חשיפה עולמית למותגים שכנראה לא היינו שומעים עליהם לעולם אילולא האינסטגרם. כך קרה שאנחנו יכולים להנות מכל מה שיש לכל העולם להציע לנו (בהנחה ויש משלוחים לישראל), מבלי להצטרך לטוס לחו"ל, שלא לדבר על לצאת מהבית. ואם נשפוט לפי הקצב בו חנויות נסגרות היום, זה כבר ברור שבעתיד קניונים יהיו וירטואליים בלבד.

לא רק רצועות לבנות

כפי שזה נראה, השילוב בין אופנה וטכנולוגיה הוא בלתי נמנע והאפשרויות הן בלתי נגמרות. החיבור של השניים יכול ליצור עולם פונקציונאלי יותר ואפילו טוב יותר. אז איך תראה האופנה בעתיד? בטוח שלא כמו שראינו בסרטים, אף אחת מאיתנו לא תלבש רצועות הלבנות דקות לגופנו כמו הדמות של לילו מ"האלמנט החמישי", אנחנו לא נראה כמו רובוטים או כמו הקאסט של "משחקי רעב". אבל האופנה כן תהיה שונה, במובן הזה שהיא תהיה חכמה יותר, תהיה פחות ארצית ויותר טכנולוגית. הטכנולוגיה תשמש לטובתנו וכפי שניתן לראות לפי המוצרים הנמצאים כבר היום בשוק, הבגדים עדין יהיו לבישים.

נכון להיום מדובר במוצרים מאוד יקרים. וייקח לא מעט זמן עד שלכל אחד מאיתנו יהיה מדפסת ביתית שבה נוכל להדפיס את החולצה שנרצה ללבוש היום, אבל זה גם לא כל כך רחוק. תחשבו כמה עברנו ב-20 השנה האחרונות. קצב השינויים המאה הזו הוא מטורף! והטכנולוגיות כבר קיימות, זה הכל שאלה של מתי הן יהיו נגישות. העתיד כבר כאן.