גיבורה לכל נר בחנוכה – התשובה המעודכנת לגיבורות שנשכחו מדפי ההיסטוריה

עמדתי עם כל ההורים מחוץ לשער הגן של ביתי ליאור, מחכה שהשעה שתיים תגיע ואאסוף  אותה מהגן. זה היה בדיוק לפני שנה כמה ימים לפני חג החנוכה.

בחמישה לשתיים הגננת פתחה את שער הגן וביקשה מכל ההורים שלא להכנס ולהמשיך להמתין. "אני צריכה שרק אמא של ליאור תכנס רגע". היא אמרה,
ואני, פילסתי לי את הדרך, נכנסתי בשער, מודה ביני לביני שאני מוחמאת מהיחס המועדף.

הילדות והילדים המתינו יישובים במעגל במפגש כשהגננת ואני נכנסנו והיא הסבירה: היום למדנו על מתיתיהו וחמשת בניו ואחת הילדות שאלה- איך קוראים לאמא של חמשת הבנים, אשתו של מתיתיהו…  אמרתי לה שזו שאלה חכמה ושאני לא יודעת לענות אבל הבטחתי שאמא של ליאור עוד מעט תגיע ונשאל אותה…

"אז איך קוראים לה?" פנתה אלי ליאור שלי.

כחכחתי בגרוני, מול 30 זוגות עיניים שואלות,
בערך עשור אני מובילה את נושא הטמעת המודעות מגדרית בחינוך דרך ארגון מנהיגותה אותו ייסדתי. יודעת ששינוי חברתי ועיצוב חברה עתידית שוויונית תתאפשר רק דרך חינוך מודע מגדר.

אנחנו עובדות על השבת הנשים שנמחקו מההיסטוריה כדי שיהוו מודל לילדות ולילדים, על הצגת מודלים להשראה ממגוון הקבוצות החברתיות, על היכולת לזהות ספרות שווה ולעבוד איתה, על היכולת לדבר שפה שווה לפתוח מרחבים שווים ואפשרויות שוות בפני בנות ובנים. ולמרות שליילותי וימיי מוקדשים כל כולם לעשייה הזו.
נאלצתי להודות בפני כל הילדות והילדים ש"אני לא יודעת". אבל הבטחתי "אני אבדוק"!

כשחזרתי הביתה בדקתי, אבל חרף בדיקתי המעמיקה הסתבר לי ששמה אינו ידוע. איך זה שאם חמשת הבנים נמחקה? איך זה שבחנוכה ילמדו על כל בני משפחתה על האיש שלה, על חמשת בניה כולם, אך לא עליה? איך זה שהילדות והילדים שלנו ילמדו על משה רבינו – בפסח, בן גוריון הרצל, הנשיא ורוה"מ – ביום העצמאות, בר כוכבא– בל"ג בעומר, אליעזר בן יהודה – כשהנושא יהיה השפה העברית, אילן רמון– בנושא חלל וכו.
איך זה שגם בחג הזה כמו בחגים ובמועדים ובהקשרים אחרים ילמדו הילדים שלנו בעיקר בעיקר על גברים?

לאורך ההיסטוריה, כדי שאישה תגיע להישג מקביל לגבר היה עליה לעבור מכשולים ואתגרים רבים שהעמידה (ועדיין מעמידה בפניה) החברה הפטריארכלית.

חרף הקשיים נשים הצליחו להגיע, לעשות לשנות, לתרום לעיצובה ההיסטורי של החברה והתרבות.
למרות הצלחתן זו, רבות מהן  נעלמו מבין דפי ההיסטוריה מסיבות שונות. אם חמשת הבנים, היא רק דוגמא אחת לאישה כזו.

דוגמא נוספת לאישה שעשייתה המשמעותית כמעט נמחקה מההיסטוריה היא מי שכתבה את המילים "וכולנו אור איתן" בתוך השיר "באנו חושך לגרש", מילים שמצוטטות ומושרות בחנוכה בכל גן ובי"ס.  שלא כמו יצירתו  של חיים נחמן ביאליק, ששמו תמיד מצוטט ומוזכר ודמותו נלמדת יחד עם שיריו, שלא כמו נעמי שמר או לאה גולדברג, דמותה של המשוררת כאן נמחקה והשיר נתפס פעמים רבות כשיר "יתום", כ"זמר עממי".

הלכה למעשה, מי שכתבה את המילים המשמעותיות האלו היא – שרה לוי תנאי.
שרה לוי תנאי
כלת פרס ישראל למחול, מייסדת להקת ענבל, רקדנית מחנכת ומשוררת. מילותיה מצוטטות בכל גן ובי"ס בחנוכה כמו גם במועדים אחרים (לדוגמא: כתבה את השיר "ליצן קטן נחמד" המושר בכל מוסדות החינוך בפורים), חרף תרומתה המשמעותית התרבותית שמה דמותה, עשייתה, תרומתה ההיסטורית – אינם מוכרים.

שרה לוי תנאי באדיבות ספריית המחול הישראלי

מדוע? התשובה האמיתית מורכבת – שרה לוי תנאי סובלת מדיכוי כפו ל- גם אישה וגם מזרחית.

כן. האמת המורכבת היא שבאופן יחסי מעט דמויות של נשים נלמדות במערכת החינוך ואלו  שכבר כן נלמדות אינן שייכות לקבוצות נוספות מוחלשות. כמעט כל הנשים הנלמדות הן אשכנזיות- חנה סנש, רחל, לאה גולדברג, הנרייטה סאלד, גולדה מאיר, נעמי שמר – ואפשר להמשיך עוד ועוד עם הרשימה הזו.

חנוכיית "וכולנו אור איתן"

חנוכיית גיבורות

זוהי חנוכייה שמביאה לידי ביטוי את המילים "ו-כו-ל-נו אור איתן" שמציגה בכל נר דמות של אישה שהיא מודל והשראה ושאפשר לקשור את דמותה או עשייתה באופן ישיר או עקיף לחנוכה.

דמויות  ממגוון המוצאים והאמונות, דמויות שמשלבות נשים מהקהילה הלהטבית, נשים עם מוגבלות, ועוד.  חנוכייה שמוכיחה שבכולנו אור ושרק המגוון היחד האמיתי יעניקו לנו את כוחינו ואיתנותינו.

הנה גיבורות החג :
שלומציון המלכה – משושלת החשמונאים – דמות ראויה מאוד להיות נזכרת בחנוכה דמות שנמחקה גם בשל נשיותה וגם בשל העובדה ש"חטאה" בכך ששמרה על שלום בתקופתה (אם את גם אישה וגם לא ייצרת שום מלחמה בדורך…. אין שום סיכוי שתכנסי אל דפי ההיסטוריה).

חמדה בן יהודה– לא רק בת זוגו של אליעזר בן יהודה אלא מי שהייתה שותפה במפעל השפה העברית והכניסה את המילה – "חנוכייה". אל השפה.

אנה טיכו – אחות, ציירת ישראלית וכלת פרס ישראל. ידועה בין היתר בציורי עץ הזית. תרמה את ביתה ואת אוסף האומנות שלה הכולל את ציוריה למען תושבי ירושלים. ביתה פועל היום כשלוחה של מוזיאון ישראל תחת השם בית טיכו.

מלאלה יוספזאי – רק בת 20,  פעילה מגיל 11 למען זכויות נשים בפקיסטאן, שם אסרו אנשי הטאליבן על בנות ללמוד במערכת החינוך. בהמשך פעילותה לפתיחת החינוך לבנות נורתה בראשה והחלימה בדרך נס. כלת פרס נובל לשלום לשנת 2014 והאדם הצעיר-ה ביותר שזכה/תה בו אי פעם. בהקבלה לפך השמן הקטן שחולל נס גדול, מלאלה יוספזאי מוכיחה שכל ילד/ה יכול/ה לשנות עולם.

זוכת הנובל הצעירה בהיסטוריה. צילום Claude Truong-Ngoc

מורן סמואל – ספורטאית פאראלימפית, אלופת העולם (2015 ) ובעלת מדליית ארד פאראלימפית (2016) בחתירה. הייתה שחקנית נבחרת ישראל בכדורסל. בגיל 24 השתתק פלג גופה התחתון, מורן סמואל לא ויתרה על העשייה הספורטיבית ועל ייצוג המדינה והתחילה להתאמן בחתירה, בענף זה קיבלה מדליית ארד באולימפיאדה ותרמה להפצת אור גדול בקרב אזרחיות ואזרחי ישראל. מורן סמואל מרצה במקומות רבים בארץ ומעבירה מסרים של שוויון וקבלת השונה, אמונה בעצמך והפיכת מכשולים לאתגרים.

חנה סנש – חלוצה שהייתה אחת ממקימות קיבוץ שדות ים. במלחמת העולם השנייה התגייסה לצבא הבריטי צנחה בהונגרייה ונהרגה. בין השירים שכתבה השיר: "אשרי הגפרור: "אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות.
אשרי הלהבה שבערה בסיתרי לבבות.
אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד.
אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות.”

הלן קלר שיצאה מחושך לאור והוציאה איתה עוד רבות ורבים אחרים מהחושך.

את הפירוט על כל אחת מהדמויות תוכלו למצוא במאמר באתר מנהיגותה והנה גרסת הדפסה.

יש עוד דמויות רבות שאפשר לקשר את עשייתן לחנוכה ובכל מועד שנחפש, נחפש באמת- נמצא אותן. מה שחשוב הוא שנחפש ולא נחדול לא בחנוכה ולא בהקשר לשאר החגים המועדים והנושאים.
נראה לכל ילדה וילד שללא קשר לקבוצת מין מגדר, מוצא נטיה מינית או אחרת אליה היא/הוא שייכ/ת בכולנו אור. ונהפוך את החג הזה לחג מואר באמת.
חג שוויוני ושמח.

 

טל ברייר בן מוחה מייסדת מנהיגותה– חינוך מודע מגדר.

מייסדת קבוצת הפייסבוק : ספרות שווה: העוסקת בספרות מאתגרת סטראוטיפים מגדריים

את הפירוט על כל אחת מהדמויות תוכלו למצוא במאמר באתר מנהיגותה והנה גרסת הדפסה.

חנוכהמורן סמואלסשרה לוי תנאי