הנשים שמתגייסות בשביל כולנו

עמותת "כולן – לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל" קמה בשנת 2017 מתוך קהילת הנשים הפמיניסטיות הגדולה ביותר ברשת בישראל ואחת מקבוצות הפייסבוק היותר מוכרות בארץ  – שיח פמיניסטי. מייסדות ומנהלות הקבוצה, שמונה כיום כ-40 אלף חברות וחברים, הן ברכה ברד, מורן נאור, לובה פיין, לינה מחולה, ת'נאא ג'ואברה, תום גל, איילה סלע, אילת טיבי וג'ניפר פוליאקוב. מי שצופה בנשים האלה מרחוק יודע שהן מהסוג שמתאבד על המטרה. אחת היוזמות היותר מוכרות של העמותה, למשל, היא צעדת השרמוטות השנויה במחלוקת, שממשיכה לגדול ולהוציא אלפי א.נשים לרחובות מדי שנה ברחבי הארץ. הצעדה יוצאת כנגד האשמת קרבן ונגד השימוש בביוש מיניות על מנת להצדיק אלימות נגד נשים. כעת, לכבוד השנה החדשה, הן מוציאות זו הפעם השנייה לוח שנה בעל מסר חשוב, שנקרא "היא-סטוריה".

סול אנטרו. צילום: לובה פיין

בראיון עם ברכה ברד, שמכהנת כמנכ"לית העמותה, היא מספרת על הרעיון שהוביל ללוח השנה הלא שגרתי שלהן: "במשך כמה שנים אני והצלמת שלנו לובה פיין חושבות מה אנחנו יכולות לעשות עם התמונות המרהיבות שהיא מוציאה לקמפיין של הצעדה. כל פעם היא צוחקת שהיא תעשה לי לוח שנה של שרמוטות. בשנה שעברה, לקראת פתיחת העמותה, עלה רעיון להפיק לוח שנה עם שחזורים היסטוריים של תמונות של נשים, שגם מעלה נראות של נשים וגם יכול לשמש כתמריץ למימון המונים של הפעילות שלנו".

ברכה ונשות "כולן" רואות את לוח השנה שלהן כתשובה ללוחות שנה שבהם מצולמות נשים בבגדי ים בתנוחות סקסיות, שבהם מחפיצים ומשתמשים במצולמות בגלל המראה שלהן. לא יאמן אבל הם עדיין קיימים גם ב-2018, ולוחות השנה הסקסיסטיים של "ספורט'ס אילוסטרייטד" או "הוטרס" עדיין מציגים אישה אחת בכל חודש המצולמת בבגד ים קטנטן ובמקרה הטוב מציינים את שמה.

הרעיון ללוח שנה של כולן אמנם עלה בתור בדיחה בין חברות, אבל הוא לא פחות מניכוס תרבות  פמיניסטי. כמו בלוחות השנה הסקסיסטיים, גם פה מצולמת אישה בכל חודש. אבל במקרה הזה, מי היא האישה ומה הסיפור שלה הוא העניין העיקרי, ולא המראה שלה. כל אישה מצולמת בחרה לגלם אישה פורצת דרך מההיסטוריה, שהיא מזדהה איתה ושסיפוריהן דומים בדרך כלשהי. כך, למשל, אחת המצולמות היא אורנה בנאי שבחרה לגלם את לילי טומלין, שחקנית קומיקאית אמריקאית פורצת דרך שידועה גם בשל היותה לסבית מוצהרת שיצאה מהארון אי שם בשנות ה-70. "זה לוח שנה שמאדיר כל אישה שמצולמת בו וגם את האישה שהיא מגלמת. הוא מכיל הסברים על המצולמת וגם על הדמות שבחרה לגלם. הוא מתייחס לפועלן של נשים, ולא רק למראה. כלומר, יש שם גם תמונות יפות של נשים אבל המהות היא מי האישה ומה היא עשתה".

אורנה בנאי. צילום: לובה פיין

נשות העמותה בחרו לפנות לנשים שמעוררות בהן השראה כדי שיצטלמו לקמפיין המיוחד הזה. היה להן חשוב לבחור נשים שהן מעריכות, שפועלות בתחום של זכויות נשים או בתחום חברתי אחר, נשים שמעצבות את פני החברה ועושות היא-סטוריה. "בחרנו נשים שאנחנו רוצות להרים להן. נשים שהן לא בהכרח מוכרות אבל חשוב לנו שכולם יכירו. רצינו לייצג גיוון מבחינת נטייה מינית, מוצא ועשייה".

בין המצולמות ניתן למצוא, בנוסף לאורנה בנאי, את הזמרת והיוצרת, איה כורם. כורם נאבקה במשך שנים למען זכויות אמנים במוזיקה בגלל ניסיונה האישי המר. היא הייתה משועבדת לחוזה דרקוני עם חברת הפקות מובילה שהגבילה את צעדיה ולקחה את החופש שלה לשחרר מוזיקה וליצור. כורם יזמה חוק שמגן על מוזיקאים מפני חוזים משעבדים שנחקק בשנת 2017 ונקרא "חוק איה כורם". "המאבק של איה הוא לכאורה לא נשי מובהק אבל אני חושבת שכל מאבק שאישה מובילה הוא יוצא דופן". כורם בחרה לגלם בלוח השנה את ביורק, מוזיקאית פורצת דרך בפני עצמה.

מצולמת נוספת היא אושרה פרידמן, שבחרה לגלם את אופרה ווינפרי. אושרה היא יוצאת אתיופיה, פעילה חברתית, מגישת התכנית "מחוץ לבועה" בערוץ 10 ולאחרונה מונתה לתפקיד הבכיר ביותר שבו מכהנת בת העדה האתיופית במשרדי הממשלה – סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה. אישה נוספת שחשוב לנשים של עמותת כולן שתכירו היא אפרת טילמה, אחת מהפעילות הטראנסיות הראשונות בישראל. ברד מספרת: "דווקא השנה כשנושא מצעד הגאווה הוא מורשת היא אישה שמאוד חשוב להכיר. אפרת נאבקה על זכויות הטראנסים והטראנסיות לפני שזה היה מקובל ולגיטימי". טילמה מתנדבת במשטרה ומרצה בפני שוטרים על הקהילה הטראנסית. ההצגה "לזאת יקרא אישה" המבוססת על סיפור חייה מוצגת במרכז הגאה בת"א.

איה כורם. צילום: לובה פיין

"וכמובן פרופ' יפעת ביטון שאני חושבת שהיא אחת מהפמיניסטיות המובילות במדינה. היא חכמה, מבריקה, היא חדה, נאבקת בכל מקום שהיא הולכת, היא קבעה תקדימים לנשים נפגעות אלימות מינית להשיג פיצוי ונזיקין. היא אחת הנשים שאנחנו הכי מעריצות בעולם וזה היה כבוד גדול כשהיא הסכימה". פרופסור ביטון, משפטנית ומייסדת מרכז תמורה, נכללה בשנה האחרונה ברשימת המועמדים לכהן כשופטת בבית המשפט העליון.

ברד מספרת שכל הנשים נרתמו לפרויקט בשמחה וצניעות וללא גינוני דיווה. "היה מאוד מרגש לראות איך היום, בניגוד לתחושה שהיתה לפני כמה שנים, את יכולה להגיד את המילה 'פמיניזם' וזה גורם לנשים להתגייס ולא להירתע. זה היה מאוד משמח".

שלא יהיה ספק, מלבד נשות המקצוע, אמנית האיפור, הסטייליסטית והמעצבת, כל אחת מהנשים שהפיקו את לוח השנה או הצטלמו אליו, עשו זאת בהתנדבות. כל ההכנסות מהמכירות מוקדשות לפעילות העמותה. "כרגע כל מי שבעמותה עובדת בהתנדבות, אנחנו בשאיפה שבקרוב מאוד יהיה לנו כבר מספיק כסף להתחיל לשלם לעובדות העמותה. אנחנו מנסות כמה שיותר לשלם לנשים, זה גם פמיניסטי בעינינו".

פרופ' יפעת ביטון. צילום: לובה פיין

בתור שועלות פייסבוק ותיקות, הרבה מהפעילות השוטפת של העמותה היא ברשתות החברתיות, ובכך גם הכח שלה. נשות העמותה יודעות לגייס תוך דקות נשים רבות למבצעי שטח או לקמפיינים באינטרנט. "פעילות השטח שלנו היא יותר מעכשיו לעכשיו – הפגנות, עצרות תמיכה בנפגעות". לכל אורך פרשת אלון קסטיאל עמדו חברות העמותה לצד המתלוננות בפרשה וחיכו להן במפגני תמיכה שקטים אך מלאי כח מחוץ למשטרה בתום עימותים, ליווי אותן לבית המשפט, ורתמו את השיח הציבורי למאבק הזה דרך קבוצת הפייסבוק שלהן. מלבד צעדת השרמוטות, שמהווה את שיא הפעילות השנתית שלהן, יוזמת עמותת כולן מדי שנה טקס לזכרן של נשים שנרצחו על רקע אלימות מגדרית, מעגלי שיח לנשים פמיניסטיות, את המיזם "היא-סטוריה" פרוייקט המתעד נשים שעשו שינוי לאורך ההיסטוריה האנושית והפגנות ועצרות רבות לתמיכה בנפגעות ונגד אלימות מינית לאורך השנה.

לרכישת לוח שנה "היא-סטוריה" של עמותת כולן. להצטרפות לפעילות העמותה מוזמנות ומוזמנים לפנות דרך אתר האינטרנט שלהן או בפייסבוק

פמיניזםצעדת השרמוטותרשתות חברתיות