עושות שינוי עולמי: נשים בשולחן המו"מ מקדמות את השלום

נשים במיוחד נפגעות מסכסוכים אלימים

בשנת 2000 התבוננו סביבם הגברים שישבו במועצת הביטחון של האו"ם –  הגוף שאחראי על פתרון סכסוכים בעולם – והבחינו בעובדה שלידם לא יושבות נשים. לא במועצה עצמה, לא במוקדי קבלת החלטות בנושאים מדיניים וביטחוניים, ולא בשולחנות מו"מ לשלום.

זה היה אחד הגורמים שהובילו להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהכירה בשתי עובדות חשובות: הראשונה – שנשים נפגעות באופן מיוחד מקונפליקטים אלימים, והשנייה – שנשים כמעט לא נמצאות במוקדי קבלת החלטות, הנוגעות לניהול הקונפליקטים, למניעתם ולסיומם.

גם כאשר הם מצאו אישה מדובר היה בדרך כלל באישה אחת, וככזו לא היתה לה אפשרות אמיתית להשפיע, לשנות או אפילו לשמוע ולהשמיע קול "שונה". ההנחה של החלטה 1325 היא שאם יישבו סביב שולחן מקבלי ההחלטות מגוון רחב של נשים, הן יביאו עמדות וזוויות שונות ולא יצטרכו להישמע "גבריות" וכוחניות בדומה לגנרל בדימוס שיושב לצדן.
מה קורה כשנשים משתתפות בתהליכי שלום ובמו"מ על הסכמי שלום?

מחקרים מצביעים על כך שנשים מודרות מפורומים של שלום וביטחון: בדיוני מו"מ לשלום בין 1992-2011 רק 4% מבין כל העדים והחותמים על הסכמי השלום, במסגרת דיוני מו"מ לשלום בעולם, היו נשים. מנגד, מחקרים אחרים גילו שכשנשים היו מעורבות בתהליכי שלום, עלה הסיכוי להגיע להסכם, התחזקה הלגיטימציה של ההסכם בקרב הציבור הרחב וגברו הסיכויים ליישום ההסכמים ביום שאחרי.

מחקר שפורסם על ידי המכון הבינלאומי לשלום שבחן 181 הסכמי שלום שנחתמו בין 1989-2011, גילה שכאשר נשים היו מעורבות, הסיכויים שההסכם יחזיק מעמד 15 שנים עלו ב- 35%. בין הסיבות המרכזיות לכך היתה שנשים דאגו להכניס סעיפים שהתייחסו ליום שאחרי ההסכם.

האם ישראל יכולה ללמוד מהעולם?

בצפון אירלנד, למשל, נציגות קואליציית הנשים הכניסו להסכם סעיפים שנוגעים לחינוך, לפיוס ולהכרה בסבל של הקורבנות של הצד השני.

בזכות נשים הושג הסכם שלום היסטורי גם בליבריה, לאחר שנשים ערכו שביתות ענק משותפות וישבו מחוץ לאולם המו"מ ולא אפשרו לגברים בפנים לצאת עד שיושג הסכם.

בזכות נשים הצליחו להתגבר על אחד המכשולים הרבים בתהליך השלום בדארפור ב- 2006 כשהנשים גילו שמאגר המים שעליו רבו ביניהם הצדדים יבש לפני שנים.

ויש דוגמאות נוספות, כולל מהתהליך המורכב שמתרחש בימים אלה בין שתי הקוריאות: בין הגורמים שהובילו לפסגה ההיסטורית בין מנהיגי דרום וצפון קוריאה היו שרת החוץ של דרום קוריאה ואחותו של מנהיג קוריאה הצפונית.

כבר מהרשימה החלקית הזו אפשר לאסוף דוגמאות לסעיפים בהסכמי שלום ש"עבדו" ושיכולים להיות רלוונטיים להסכם עתידי באזורנו. למרות ש"שלום" היא כמעט מילת גנאי בפוליטיקה הישראלית כיום, מן הראוי שבממשלה יהיה גורם שאחראי על מחקר הסכמים קיימים בעולם, למידה של היתרונות והחסרונות שהם הובילו, ודרכים יעילות שהובילו לפתרון הסכסוכים. במדינות שונות בעולם יש כבר יוזמות להקים משרד ממשלתי לקידום שלום. מה שעשוי להישמע לאוזן הישראלית כמשהו רחוק וכביכול "לא קשור אלינו", הוא דווקא הכרחי וחיוני במיוחד לאזורנו.

אם בקולומביה הושג הסכם שלום – אז שלום אפשרי בכל מקום

פעמים רבות אומרים לנו שאת הסכסוך הישראלי-פלסטיני אי אפשר להשוות לשום סכסוך אחר בעולם. שכל הדוגמאות של סכסוכים שהגיעו להסכם לא מתאימות להקבלה למצב אצלנו, כי אצלנו המצב מורכב במיוחד, מדמם במיוחד, ארוך במיוחד.

כך בדיוק אמרו גם על קולומביה.

בקולומביה התנהל אחד מהסכסוכים העקובים מדם של עשרות השנים האחרונות, סכסוך שהיה נראה חסר כל תקווה. כרבע מיליון הרוגים, כששה מיליון גברים נשים וילדים/ות שאיבדו את בתיהם, חטיפות, אונס ופגיעות מיניות קשות בנשים וילדות. לאורך השנים נערכו שם לא מעט ניסיונות למו"מ, וכולם נחלו כישלון חרוץ.

סבב שיחות נוסף שהחל בשנת 2012 כלל אישה אחת מתוך 20 גברים. ארגוני נשים מכל רחבי קולומביה התארגנו לקמפיין גדול שבו קראו לשלב נשים רבות בשיחות השלום, בהתאם לעקרונות החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם.

בעקבות המחאה, שולבו נשים רבות במו"מ: הנשים היוו למעלה משליש בכל אחת ממשלחות הצדדים – של הממשלה ושל המורדים, 60% מכלל העדים והמומחים שהעידו בפני צוות המו"מ היו נשים! בנוסף, ועדה לשוויון מגדרי ליוותה את כל השיחות ובהסכם השלום ההיסטורי שנחתם ב- 2016 שולב פרק שעסק בשוויון מגדרי.

אז נכון, המצב בקולומביה עדיין לא "ורוד", ונכון – אין סכסוך הדומה למשנהו, אבל דברי נשיא קולומביה לאחר החתימה מעוררים תקווה: "אם בקולומביה הצלחנו להשיג הסכם שלום בין הממשלה לבין המורדים – כנראה שכל סכסוך בעולם ניתן לפתרון".

לא רק השראה אפשר לשאוב מהדוגמא של ההסכם בקולומביה, גם כלים שאפשר ליישם כאן: פעולה מגובשת של ארגוני הנשים מכל גווני הקשת הפוליטית, ההתעקשות על ייצוג מספרי גבוה של נשים, הוספת הפרספקטיבה המגדרית לכל הפרקים בהסכם, קיום דיונים בפריפריה גיאוגרפית והנכחה של נשים מקבוצות מיעוט באוכלוסייה סביב השולחן הדיונים – היו בין הגורמים שהצליחו להשיג את הבלתי אפשרי ולהוביל להסכם שלום בסכסוך "בלתי נגמר".

תנו לנשים להביא את השלום

העיקרון ההוליסטי של החלטה 1325 – הרואה בשוויון מגדרי תנאי להשגת שלום ופתרון סכסוכים – ממשיך לעמוד בבסיס החלטותיהן של מדינות רבות ושל האו"ם. אחת המרכזיות בהן היא ההצהרה על היעדים הגלובליים להתפתחות ברת-קיימא לשנת 2030 (ה SDGs) – אשר מדינות רבות בעולם – לרבות ישראל – מחויבות לה ופועלות לקידומה.

איתך מעכיהחלטה 1325הסכם שלוםחוק הלאוםכנס נשים שלום ובטחוןנשים עושות שלוםעו"ד נטע לוי