התקרית בעזה: תת אלוף ישראלה אורון עושה לנו סדר באירועים ובהשלכות – פרשנות

הבוקר נתבשרנו על נפילתו של סא"ל מ' בפעולת צה"ל שהסתבכה בעזה, כאשר רוב פרטי התקרית צפויים להישאר חסויים. דובר צה"ל, רונן מנליס, מסר בהקשר זה כי "מטרת הפעולה לא הייתה חיסול או חטיפה". במקביל חוו תושבות ותושבי הדרום לילה סוער, עם יותר מ-20 שיגורים של רקטות ופצצות מרגמה, וזאת למרות הניסיונות להשגת רגיעה ברצועה בה מעורבות מדינות כמו מצרים וקאטר. המצב בעזה מתוח ולא ברור אם יסלים או יירגע.

ביקשנו מתא"ל בדימוס ישראלה אורון, מומחית לסכסוך הישראלי-פלסטיני ומי שכיהנה כסגנית ראש המטה לביטחון לאומי, להאיר את הנקודות החשובות במצב הנוכחי ומה צריך לקרות כדי שישתפר. אורון פעילה כיום באפיקים הביטחוניים, המדיניים והחברתיים בארגוני חברה אזרחית ומשמשת פרשנית למצב הביטחוני בגופי תקשורת שונים.

מה קורה עכשיו בעזה?

"לפני הכל אני רוצה לומר שמאוד הצטערתי לשמוע על סא"ל מ' שנהרג. אמנם אין ניחומים אבל בכל זאת אני רוצה למסור אותם למשפחתו. זה לא דבר טריוויאלי שסא"ל נופל בפעילות מהסוג הזה וזה רק מצביע עליו ועל אומץ הלב שלו. ובנוגע לעזה. אפשר להסתכל על המצב הנוכחי ברצועה בשני היבטים. יש דבר שמערער את הביטחון ויש דבר שנוסך ביטחון. אתחיל מהשני. למרות שאין הרבה פרסומים על הפעולות שצה"ל עושה כדי למנוע ולסכל אתגרים ביטחוניים, אם באזור שלנו ואם מחוצה לו, הוא ממשיך לפעול בביטחון ומקנה ביטחון לאזרחים. הוא לא רק מגיב, אלא גם יוזם פעילויות שבסופו של דבר תורמות יותר ממה שאנחנו יכולים לדעת לביטחון של אזרחי ישראל."

ומה מערער את הביטחון?

"העובדה שהשקט מזויף ושביר. מאוד מאוד שביר. העובדה הזו מאוד בעייתית כי היא יוצרת מצב שיכול להשתנות מ-0 ל-1 תוך כמה שעות. אין לנו מה שאני קוראת לו "עומק בטחוני."

למה הכוונה?

"אנחנו מכירות את המושג "עומק אסטרטגי" המתייחס לנושאים טריטוריאליים, אבל מבחינתי "עומק בטחוני" הוא היכולת של המצב להשתנות, וכשיש עומק כזה הוא אומר שהמצב לא יכול להשתנות ברגע. ממצב של רגיעה מוחלטת למצב של מלחמה, כמו שקרה הלילה, כשאנשים חשבו שבמהלך הלילה יכולה באמת לפרוץ מלחמה בינינו לבין חמאס בעזה."

למה חשבו את זה?

"פורסם שיש נפגעים בצד שלהם והיה סביר שגם יש נפגעים בצד שלנו, ומצב כזה יכול בשנייה להתדרדר להתקפת טילים על מדינת ישראל. נכון שיש סוג של הרתעה שמתקיימת, אבל עדיין אי אפשר היה להגדיר את התחושה אתמול בלילה כתחושת ביטחון, מה שמביא אותי לכך שכמובן שאנחנו יכולים להגיב על ירי רקטות ויש לנו יכולות להגיב תגובה מאוד קשה, אבל כמו שאמר ראש הממשלה אתמול בפריז, אף אחד לא מעוניין לצאת למערכה מול החמאס. אף אחד לא שש אלי קרב וכרגע גם ממשלת ישראל מתנהלת בתבונה ומנסה להגיע למצב של רגיעה."

"יחד עם זאת יש שתי נקודות חשובות. ראשית, מצב של רגיעה הוא זמני ושביר. זה לא הסדר כולל, ולא משנה עכשיו מה ההבדל בין הסדר להסדרה, זה קשקושים. אני חושבת שאנחנו כתושבי ישראל מחפשים משהו יותר יציב שלא כל אירוע חד פעמי או אירוע מקומי יערער לנו לגמרי את הביטחון ובעצם יבשר על פעולה או מבצע צבאי. זה משהו שאנחנו חייבים לטפל בו, במובן יותר רחב מאשר הסדרה מקומית. שנית, אני רוצה להגן על ההחלטות של הצבא בנושא היציאה לפעולה אמש."

זו שאלה שנשאלה ברבים מכלי התקשורת. מה פתאום יצאו לפעילות עכשיו, כשאנחנו כל כך קרובים להסדרה.

"השאלה לגיטימית. יחד עם זאת, אני יכולה לשער שזו הייתה החלטה שלקחה בחשבון גם את ההסדרה המתקרבת. כנראה שהיה חלון הזדמנויות לאסוף סוג של מידע או לסכל פעילות שהנזק שלה היה יותר גדול מאשר הסיכון שלקחו בפעולה. למרות שאני מעריכה מאוד רבים מהכתבים והפרשנים הצבאיים, אני חייבת להזכיר לכולנו שבצמרת צה"ל יושבים אנשים שחושבים צעד אחד קדימה ולוקחים את כל השיקולים הרלוונטיים לקבל החלטות."

כלומר פעילות צה"ל היא לא העיקר כרגע.

"נכון. מה שמטריד אותי שמספיק שיש הסלמה נקודתית, ולא אירוע אסטרטגי – כל אזרחי מדינת ישראל נכנסים לכוננות ספיגה. זה לא נקרא ביטחון."

"תכנית מדורגת עם אלמנטים כלכליים". תא"ל בדימוס ישראלה אורון. צילום: באדיבות המצולמת

מה צריך לקרות?

"מה שצריך לקרות לא נמצא במגרש של הצבא. הצבא צריך לתת את הגב לממשלה והוא מאפשר לה חופש פעולה בכל דרך שהיא תמצא לנכון, אבל הצבא לא יכול לעשות הסדרים מדיניים. אסור לו ואין לו את היכולת. מי שעכשיו צריך להגיע להסדר כללי יותר רחב עם הרשות הפלסטינית ועם החמאס – בעזרת כל מיני מדינות שיכולות לסייע גם באזור וגם עם הקהילה הבינלאומית – זו הממשלה."

איך?

"התכנית צריכה להיות מדורגת ומושכלת ולכלול אלמנטים כלכלים כמו הסרת מצור הדרגתי, חופש תנועה, תעסוקה וכמובן את הדברים הכי בסיסיים – שלתושבי עזה יהיו מים שיוכלו לשתות וחשמל יותר משלוש שעות ביום. אנשים שאין להם את זה לא יסכימו ולא יקבלו שום הסדרה. יהיה מאוד קל להסית אותם לעלות על הגדרות, ומי יודע מה עוד."

את אומרת שזה באחריות ישראל או החמאס ששולט ברצועה?

"לנו כישראל וליתר דיוק לממשלת ישראל, יש יכולת אדירה. אנחנו הרבה יותר חזקים מהם אם מבחינה כלכלית וכמובן מבחינה ביטחונית. יש לנו אינטרס מובהק שמערכת היחסים עם השכנים תהיה אחרת. היוזמה צריכה להיות שלנו, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. הכוונה היא שמדינות כמו מצרים וקטאר, מי שיש להן השפעה על הצד הפלסטיני יהיו מעורבות. לשם אנחנו צריכים לדחוף."

בנימין נתניהוהסכסוך הישראלי-פלסטיניהסלמה בדרוםישראלה אורון