זוג הישראלים שמציל באפריקה עשרות ילדים בשנה

בזמן שאתם יושבים מול המחשב וקוראים את הכתבה הזו, נעה בן שאול ודביר קדוש עסוקים בלהציל את העולם. זוג הישראלים שהיו קצינים בקבע, החליטו שאחרי הצבא לא מספיק להם רק לטייל ברחבי הכדור, אלא שצריך לעשות אותו טוב יותר.

"לפני ארבעה חודשים החלטנו ביחד שאנחנו רוצים לתרום בצורה משמעותית, לעשות משהו חשוב", מספרת לי בן שאול, בשעות בהן יש אינטרנט באקרה בירת גאנה שם היא וקדוש שוהים. "חברת ילדות של אבא שלי, טלי שובל, היא ישראלית שגרה בגאנה כבר כמעט 20 שנה ופעילה בעמותה פרטית שנקראת SAF, אשר פועלת מזה חמש שנים בגאנה, מנוהלת על-ידי נגה מקמל, ועוסקת בתרומה לקהילה בתחומי החינוך והבריאות. כך מצאנו את הבית החדש שלנו. יצרנו עם העמותה קשר והרעיון קרם עור וגידים. זו הפעם הראשונה שהם עובדים עם מתנדבים מהארץ בצורה כזו, וזה היה מאוד מרגש. יחד החלטנו להקים תכנית התנדבותית ייחודית בשם Believe & Achieve, ולהפעיל אותה במקומות שהכי צריכים".

זה נשמע ממש פשוט להקים תכנית חינוכית במדינת עולם שלישי באפריקה.

"אני לא יודעת אם פשוט, אבל זה ממש אפשרי. התכנית מבוססת על מתנדבים ישראלים בדיוק כמונו, שמגיעים לגאנה להתנדב בעמותה לשלושה חודשים כדי לסייע לחנך וללמד ילדים משכונות העוני הקשות ביותר במדינה. היום, מי שיעבור ברחובות הצרים של השוק מאלאטה (Mallam Atta) בעיר, יוכל לשמוע ילדים קטנים צועקים בהתלהבות "תי-פ-סו-ני" בעברית, או אם תלכו בשעות אחר הצהריים ליד בית-הספר דזורוואלו (Dzorwulu), ככל הנראה תשמעו את פורשיה ואת גלדיס בנות ה-12, מדברות על חשיבות ההיגיינה והמיחזור. עבורנו זו גאווה ישראלית מרגשת".

כדי להבין באמת עד כמה המיזם הקטן של בן שאול וקדוש משמעותי ונוגע בעולמות שלמים של רבים מהילדות והילדים בעיר, "צריך להסתכל עמוק פנימה", אומרת בן שאול, "בלי לפחד לפגוש את הסיפורים הקשים שמרכיבים את שגרת החיים במקומות האלה". היא נותנת כדוגמה את השוק ולא בכדי, כיוון שמדובר באחת הזירות הכי חשובות בהם ילדים זקוקים לסיוע.

"רובנו חושבים על שוק ומדמיינים משהו צבעוני, יפה ותוסס, עם ריחות של אוכל ותבלינים", היא מספרת, "כי בישראל יש לנו את שוק מחנה יהודה, הכרמל, הפשפשים ואולי אפילו שוק האוכל בשרונה שגורם לנו להסתכל על שוק בצורה חיובית. גם בשוק מאלאטה יש כמה פינות יפות כאלה, אבל כשתפתחו את העיניים תגלו שם במהרה מציאות הרבה יותר עצובה. סמטאות השוק צרות וצפופות, המוכרים ישנים על ספסלי העץ במרכז הדוכנים, על אחד השולחנות שוכבת גופה של פרה שכמה מחלקיה כבר נמכרו לקונים המהירים, ומי שלא הספיק יאלץ להסתפק בחלקים הפחות טובים. אי אפשר להתעלם מהריח החזק של הביוב שנוכח בכל פינה יחד עם ריח חזק של גללי כבשים, עזים ופרות – שכולם מתהלכים בשוק חופשי באין מפריע". 

גם השווקים בישראל לא תמיד מריחים או נראים טוב.

"אבל בשווקים בישראל לא גרים ילדים". 

 השוק של אקרה, גאנה

בן שאול מספרת על תופעה עצובה שנקראת "הילדים של השוק" – ילדים חסרי בית שישנים על האדמה, או על חתיכות קרטון שמונחות על ערמות זבל. "מדובר ברובם המוחלט של המקרים בילדים לאימהות חד הוריות העובדות כסבליות וכמוכרות בשוק, מה שנקרא 'קייאיו גירלז'. הילדים המתוקים האלה לא נמצאים באף מסגרת ומערכות החינוך והרווחה מתעלמות מהם. ילדים שאף אחד לא דאג להם". 

ועם הילדים האלה אתם עובדים?

"כן, אבל לא רק", היא אומרת.

בן שאול מספרת שהעשייה החינוכית והמסייעת המשמעותית באקרה החלה לפני חמש שנים, כאשר אשת כומר בשם אלברטה המתגוררת בעיר, החליטה להקים מסגרת מיוחדת עבור ילדי השוק, לאור מצבם העגום. "אלברטה רצתה לתת לילדים מה לעשות בזמן שהאימהות שלהם מנסות להתפרנס, הייתה אוספת אותם כל בוקר ומזמינה אותם לשהות ב'שמרטפייה', סוג של בייביסיטר, שהייתה למעשה סככה בלב השוק. שם הייתה עושה להם הפעלות ומעסיקה אותם, והשמועה על היוזמה הפשוטה הזו החלה להתפשט.

עמותת SAF שמעה על היוזמה של אלברטה והחלטה לסייע לה ברכישת מזון וציוד לילדים, העברת פעילויות קצרות והשכרת מבנה קטן בצידו של השוק, שם יוכלו הילדים לשהות בשעות היום".

כאשר הגיעו בן שאול וקדוש לשמרטפיה בפעם הראשונה, לאחר שבנו את תכנית ההתנדבות עם העמותה, התמונה שנגלתה לנגד עיניהם הייתה רועשת ומבולגנת. בן שאול מספרת כי יותר מ-90 ילדים בגילאי שנה עד 12 התרוצצו סביבם, בכו, צעקו, צחקו ולא נחו לרגע. "לא הייתה לנו בעיה עם הרעש והבלגן, כי מדובר בילדים וזה מה שהם עושים, אבל נחשפנו לשיטות ענישה מחרידות הכוללות אלימות כלפי הילדות והילדים. המבוגרים, שתפקידם היה לשמור עליהם, הרביצו להם עם מקלות", היא מספרת. "כאן הבנו שנדרש שינוי רציני ואנחנו הולכים להשקיע את כל כולנו בשליחות". 

 

"ילד גר בתוך חבית והארון שלו זה מזוודה"

"אחד הילדים שהכרנו בשוק עונה לשם שלום", ממשיכה בן שאול לספר, "הוא ילד ביישן ויפיפה בן 8 הדובר אנגלית שבורה, ומתרגם עבור אמא שלו, סלימה, את מה שצריך כדי להסתדר. סלימה מוכרת קמח תירס אותו היא טוחנת בעצמה בדוכן עלוב בשוק. מבט נוסף לתוך הדוכן, מגלה שזהו למעשה הבית של המשפחה. שם גרים שלום וארבעת אחיו.

ביקשתי משלום להראות לי איפה הוא ישן, והוא לקח אותי לפינה מאחורי מטחנת הקמח של אמא שלו. הוא הצביע על שלוש חביות כחולות ואמר בחיוך מלא גאווה: 'הנה, כאן, החבית השמאלית התחתונה, זאת המיטה שלי'. זה שובר את הלב. אחרי שהראה לי את 'המיטה', הוא הראה לי את 'הארון' שלו, מזוודה שבורה שמישהו זרק לפח, כנראה מישהו מערבי לפי הסוג, ולא יכולתי שלא לחשוב שאותה מזוודה שהייתה חלק ממסעות וטיולים מהנים, משמשת עכשיו כמקום לאחסון בגדים של ילד. ומה שיותר עצוב, זה ששלום ממש לא היחיד".

החביות משמשות כמיטות של הילדים

המזוודה היא ארון

בשבועות שלאחר מכן עברו בן שאול וקדוש על בניית מסגרת חינוכית רצינית יותר, ביחד עם אלברטה שמכירה את השטח מצוין. הם חילקו את הילדים לקבוצות על פי גיל, שלב התפתחותי ורמת השכלה, ויצרו חמש קבוצות שונות. "המשימה המרכזית והקשה ביותר הייתה להבין כיצד נוכל לקחת את הילדים בכיתות ולהפוך אותם לתלמידים", אומר קדוש. "ומעבר לאתגר עם הילדים, קיווינו שנוכל לייצר שינוי גם אצל המבוגרים, שיהוו עבור הילדים דמויות חינוכיות ולא רק בייביסיטרים. זה היה כרוך בשינוי תפיסתי של ממש".

לטובת המשימה הם בנו מערכת שעות מסודרת, העבירו השתלמות למורים על שיטת הלימוד החדשה וכמובן על דרך החינוך השוללת אלימות. הם דאגו לרכישה והתקנה של לוחות מחיקים בכיתות ורכשו עבור התלמידים, לראשונה בחייהם, ספרי לימוד במקצועות אנגלית, מתמטיקה ומדעים. "כל תלמיד קיבל ערכת לימוד הכוללת תיקיה, מחברות, עפרונות, מחק, מחדד וסרגל", מתארת בן שאול בהתרגשות.

התכנית שהקימו זוג הישראלים מעוררי ההשראה מקיימת פעילויות חינוכיות מגוונות. מלבד הפעילויות ל"ילדי השוק", הם הקימו לראשונה בגאנה מסגרת חינוכית במתכונת של תנועת נוער הפועלת בשעות שאחרי הלימודים. "התנועה מונה כ-60 חניכות וחניכים, תלמידי הכיתה החמישית בבית הספר היסודי דזורוואלה וגילם נע בין 9 ל-13. יש לנו שלוש קבוצות ואנחנו נפגשים עם הילדים בימי שני, רביעי ושישי מידי שבוע". 

מה מטרת תנועת הנוער?

"אנחנו שואפים לספק לתלמידות ולתלמידים תעסוקה מועילה, בטוחה ומעשירה, כדי להבטיח פעילות חיובית עבורם. הם בגילאים קריטיים לעיצוב של תפיסת מסוגלות עצמית, להאמין בעצמם, ואנחנו שם כדי לייצר עבורם חוויות חיובית של הצלחה". 

דביר מלמד את אחד מילדי התכנית

לומדים חשבון

דביר מלמד את לוח הכפל

בן שאול מספרת שאלו הגילאים בהם הילדים הופכים לדמויות משמעותיות יותר בקרב בני משפחתם וסביבתם. לכן, ההשפעה החיובית על הילדים לא רק שתתרום להם, אלא לכל מי שנמצא איתם. "אנחנו רוצים להפוך אותם למובילי שינוי בביתם, ובסביבה הקרובה להם", מסבירה בן שאול, "ולכן פיתחנו מערך פעולות עם תכנים חינוכיים בעלי ערך, המועברים באופן חוויתי, מגבש ומעצים גם ברמה האישית וגם ברמה החברתית-קבוצתית". 

 

"לא מצאנו מה שרצינו, אז המצאנו אותו"

בן שאול וקדוש נמצאים כבר חודשיים בגאנה. "אין תחושת סיפוק גדולה יותר מאשר לראות כיצד היוזמה הישראלית הקטנה שלנו הופכת להיות עניין כל כך משמעותי לילדים, שזוכים בפעם הראשונה בחייהם להזדמנות לחינוך, הקניית ידע, מיומנויות למידה, ניסיון לשוויון הזדמנויות, ובעיקר – תקווה לעתיד טוב יותר", הם אומרים. "אנחנו כאן כדי ליצור תשתית טובה שתאפשר לאנשים כאן להמשיך את העשייה החיובית בצורה עצמאית. חשוב לנו לפתח משהו שהוא בר-קיימא, כך שגם אחרי שנסיים את תקופת ההתנדבות שלנו – המודל ימשיך להתקיים", מסביר קדוש.

הילדים מתחילים להיכנס למסגרת

נעה בן שאול והילדים

מה ההתנדבות גורמת לכם להרגיש?

"כל חיי רציתי להתנדב", אומרת בן שאול, "ותמיד היינו אנשים מעורבים חברתית", מוסיף קדוש. "היה לנו מאוד חשוב לנסות להשפיע ולתת מעצמנו אבל לא מצאנו משהו שמספיק התאים לנו. ההקמה של היוזמה, של המסגרת החדשה הזו, גורמת לתחושת סיפוק אדירה. רוב ההתנדבויות שקיימות כיום מציעות "אטרקציית התנדבות תיירותית', וזה לא מה שחיפשנו. בנוסף, מרבית ההתנדבויות דורשת מהמתנדב לשלם סכומים מאוד גבוהים עבור ההתנדבות שלא תמיד מגיעים למקומות הנכונים", הם אומרים. "בנוסף רצינו פרק זמן שהוא ארוך ומשמעותי, ורצינו לדעת שהזמן שאנחנו מקדישים בהתנדבות יהיה משמעותי ככל הניתן. לא מצאנו משהו כזה – ולכן פשוט המצאנו אותו". 

ומה הלאה? מתי תחזרו לארץ? ומי ימשיך אחריכם?

"האמת שכרגע יש עוד הרבה סימני שאלה בנוגע למתי נחזור לארץ. אנחנו בעצמנו עוד לא יודעים. אתמול עלה רעיון להישאר פה לעוד שנה ואנחנו לא בטוחים כמה זמן נמשיך להפעיל את התכנית מגאנה", אומרת בן שאול. "אני מאמינה שלטווח הרחוק אנחנו נמשיך להשפיע עליה מישראל ולמיין את המתנדבים הבאים. השאיפות להמשך זה לצמוח להתנדבות של שישה עד שמונה אנשים בכל מחזור, וכמובן להמשיך לפתח פה פרויקטים חדשים וחשובים. העבודה לא נגמרת אף פעם ותמיד יש איפה לתרום".

רוצים להתנדב בתכנית? היכנסו לעמוד הפייסבוק של Believe and Achieve – by SAF

כל הצילומים בכתבה באדיבות נעה בן שאול ודביר קדוש

אפריקהגאווה ישראליתגאנההתנדבותמאמינים ומשיגיםעולם שלישיפילנתרופיהתיקון עולם