תוצאות הפריימריז: ליכוד ונשים לא הולכים ביחד

אפילו בטרם סיימו לספור את כל קולות המצביעים בפריימריז של הליכוד, כבר אפשר לומר בוודאות: ליכוד ונשים לא הולכים ביחד. וזו אינה הפעם הראשונה.

אמנם בכנסת היוצאת, שבה היו לליכוד 30 מנדטים, היו 9 נשים – מספר שיא – אבל זה קרה במקרה. ואילו ברשימה החדשה, לכנסת הבאה, יהיו כנראה לכל היותר 6 נשים בשלושים המקומות הראשונים. אפשר אפילו לומר שלרוב המתמודדים שהתברגו לשתי העשיריות הראשונות של הרשימה יש שני מאפיינים מובהקים: הם גברים והם אשכנזים. למעשה, שלוש הנשים שהצליחו לקבל מקום בשתי העשיריות הראשונות – מירי רגב, גילה גמליאל וציפי חוטובלי – מובילות על כתפיהן לא רק את ייצוג הנשים אלא גם את ייצוג המזרחים.

אז ממי אנחנו נפרדות (נכון לספירת 75% מהקולות):

ד"ר ענת ברקו, שניסתה להתמודד בפריימריז, אבל נכשלה בדרך. למעשה, ברקו הייתה יבוא אישי של נתניהו לקראת הבחירות הקודמות, שגם הן התאפיינו במיעוט מביך של נשים. לזכותה אפשר לומר שהיא בחרה לעסוק בנושאי ליבה של ביטחון, אבל את החותם שהותירה בכנסת אפשר לתמצת במילה אחת, או למעשה באות אחת: פ'. קשה לשכוח את מופע האימים שלה על דוכן הנואמים, כאשר לגלגה על העם הפלסטיני וכדי להוכיח את טענתה שאין עם כזה, הדגישה את העובדה שבשפה הערבית לא קיימת האות פ' בגרסה הרפויה שלה (ללא דגש), ונתפסה כשהיא חוזרת על ההברה פ' פעמים רבות.

אישה נוספת שנפרדת מאתנו היא חברת הכנסת נאווה בוקר. בוקר היא אלמנתו של לוחם אש שנהרג בשריפה הגדולה בכרמל. היא התמודדה ברגע האחרון בפריימריז הקודמים והצליחה להשתחל לרשימה בכנסת. המורשת שנאווה בוקר הותירה אחריה היא הדואט המפורסם שלה עם אייל גולן, כאשר התעקשה להעניק לו פרס בכנסת, למרות שאיש או אישה מחברי הכנסת האחרים לא תמכו בהענקת הפרס לגולן. בוקר התעקשה ובעיקר רצתה לשיר ביחד איתו, וכך אכן עשתה, ואולי אחרי שהגשימה את חלומה, תפקידה בכנסת הסתיים.

גם נורית קורן לא הצליחה להגיע למקום ריאלי. התיק שהיא לקחה על עצמה להוביל בכנסת האחרונה היה ילדי תימן והבלקן החטופים. קורן הקימה ועדה ייעודית לנושא והובילה כמה מהלכים. הוועדה לא סיימה את העבודה, בינתיים התגלעו סכסוכים לא מעטים בינה לבין פעילים חברתיים בולטים בשדה, והשאלה אם יהיו חבר או חברת כנסת שירצו לקחת את הלפיד הבוער הזה מידיה של קורן ולהוביל אותו הלאה.

כאמור, שלוש נשים הצליחו בזכות עצמן להיכנס לעשרים המקומות הראשונים: מירי רגב, גילה גמליאל וציפי חוטובלי. למרבה הצער, אף אחת מהן לא הצטיינה בקידום נושאים מובהקים שנוגעים למעמד האישה. גילה גמליאל אומנם קיבלה תואר שנתפר במיוחד עבורה: המשרד לשוויון חברתי, ואמנם התעקשה להעביר לידיה את הרשות לקידום מעמד האישה, אבל הקדנציה שלה בהקשר הזה זכורה בעיקר משום שבמשך שנתיים תמימות ניהלה מאבק הורדת ידיים מול נציבות שירות המדינה, כשהאחרונה סירבה לאשר את מינויה של חברתה של גמליאל לתפקיד ראש הרשות, משום שהיא לא עמדה בתנאי הסף. רק לקראת סוף הקדנציה מונתה סוף-סוף ראשת רשות, אווה מדז׳יבוז׳, ורק לאחרונה ממש פורסם דו״ח ועדה בנושא התמודדות עם אלימות נגד נשים, שעוד יצטרך להוכיח אם ייושם ואיך.

גם רגב לא נתפסה – אפילו לא בטעות – מניפה את הדגל הפמיניסטי. בעצם היא עשתה זאת רק כאשר זה שירת את מטרותיה, ורק כאשר נזפה בנשים שלא תמכו ברעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, או ברגב עצמה. מעבר לזה, היא ממש לא הייתה כתובת – לא לארגוני נשים ולא לאקטיביסטיות. ובהתאם, אף כנס חשוב או פאנל שדן בנושאים שקשורים למעמד הנשים בישראל לא ביקש את נוכחותה או השתתפותה. וכך ממש גם במקרה של חוטובלי.

בעשיריה השלישית נראה שיש 3 נשים נוספות, שעוד יצטרכו להוכיח את תפיסת העולם שלהן ואת כוונותיהן: אתי אטייה, נציגת מחוז תל אביב, אם זו תגבר על דוד שרן מומלץ נתניהו, קרן ברק ובדוחק שרן השכל, שהגיעה רק למקום ה-30 (נכון לספירת 60% מהקולות). השכל התגלתה כאישה עצמאית בדעותיה. גם היא לא הייתה ברשימה המקורית של הליכוד עם השבעת הכנסת הקודמת, והובהלה מאוסטרליה רק אחרי שדני דנון מונה לשגריר ישראל באו״ם והשכל הייתה הבאה בתור ברשימה.

כל זה עוד צפוי להשתנות, בגלל שלושה מקומות שראש הממשלה נתניהו ביקש לשריין לטובת איחוד ועוד את נציגי המחוזות, נציגי הצעירים ונציג העולים.

כך או כך, מגדר כנראה אינו דגל שהליכוד רוצה להניף. גם בשנת 2019, הליכודניקים – ישנים או חדשים, ותיקים או טריים – לא חושבים שצריך לקדם נשים, לשלב נשים בממשלה או חלילה בקבינט, גם כשהעניין המגדרי הוא אחד הנושאים החשובים במדינה. כמה חבל שהם משאירים את השדה הזה נטוש.

בחירות 2019 | אנחנו ב-Onlife מתחייבות להביא את כל הדעות ששמות במרכז את מה שחשוב לנשים. ההאשטאג שלנו #טובלנשיםטובלכולם. מוזמנות ומוזמנים לשתף.

#טובלנשיםטובלכולםאייל גולןבחירות 2019גילה גמליאלהליכודמירי רגב