כשהמדינה מחליטה איזה שם יהיה לילדים שלך

שארנה ג'ונס, תושבת מלבורן אוסטרליה, לא חשבה שיום אחד תגיע לכותרות בגלל עניין כה פעוט כמו שם משפחה. כולה שם, מה כבר יכול להיות כל כך מסובך? כשהתחתנה, והחליפה את שם משפחתה מלידה בשם המשפחה של בן זוגה, ראיין ביוואס, זה לא היה מסובך. גם כשנולדה ביתם הראשונה, שקיבלה עם לידתה רק את שם המשפחה של אביה, זה היה נראה עניין די פשוט. כך נהוג ומקובל באוסטרליה, ולכן זה היה נראה כמו הדבר הנכון לעשות. לא היה הרבה מקום לדיון בנושא בין שארנה לבין בן זוגה, ובינינו, יש לזה גם לא מעט יתרונות: ככה לכולם יש אותו שם משפחה, והכל מאד ברור ופשוט.

שלוש שנים עברו ולשארנה וראיין נולדה עוד תינוקת, אלא שזו כבר הגיעה למציאות קצת אחרת. סביב לידתה החליטו שארנה וראיין להתגרש, ושארנה חזרה לשם משפחתה מלידה – ג'ונס. היא התכוונה לבקש להוסיף לביתה הגדולה את שם המשפחה שלה, אבל תחילה הייתה חייבת להסדיר את רישום שמה של התינוקת החדשה. כעת לא היה לה שום ספק שהתינוקת שזה עתה נולדה צריכה לקבל את שם המשפחה של מי שנשאה אותה ברחמה וילדה אותה. אלא שבקשתה להעניק לתינוקת את השם ג'ונס, נדחתה על ידי הרשויות. אלו קיבלו את עמדתו של האב שטען כי ראוי להעניק לתינוקת אותו שם שקיבלה אחותה הפעוטה, ולא לבלבל אותן עם שני שמות. או גרוע מזה, לאפשר מצב שבו לכל אחת מהן יש שם משפחה אחר. כן, אין פה טעות: אנחנו ב- 2019 ורשויות החוק במלבורן אוסטרליה מעדיפים את נקודת המבט של בת תשעה חודשים ובת ארבע, כפי שהם חושבים שהם יכולים לנחש אותה מנקודת מבטם (הגברית כמובן), על פני נקודת מבטה של אישה בוגרת, שביקשה במפורש להעניק לביתה את שם המשפחה שלה.

שארנה ניסתה לערער על ההחלטה אולם ללא הצלחה. לא מזמן קיבלה הודעה רשמית וסופית שלא תוכל לרשום את שם המשפחה שלה כשם המשפחה של בנותיה. אם האב היה מסכים, אפשר היה לעשות זאת. אלא שהוא סירב בכל תוקף. גם הצעתה של שארנה לפשרה, שירשמו את שני השמות, והבנות יישאו שם משפחה כפול – נדחתה על הסף הן על ידי האב והן על ידי הרשויות.

לא צריך להתאמץ במיוחד כדי להבין שעבור שארנה מדובר בעוגמת נפש גדולה. היא זו שתגדל עכשיו שתי בנות, שיש להן שם משפחה אחר מזה שיש לה. בנימוקים שכתבה בבקשותיה לבית המשפט’ תיארה את התחושה שעולה בה בכל פעם שהיא מגיעה לרופאה והתינוקת נקראת בשם בן זוגה לשעבר, בעוד היא, האימא המטפלת בה, עונה לשם משפחה אחר. לדבריה, גם בתה הגדולה, בת ה- 4, מתבלבלת מהמצב ומתקשה להבין מדוע לאימא שלה ולה אין אותו שם משפחה. "את לא אימא שלי" היא כבר הטיחה בה באחד מהרגעים הקשים שעברו עליהן, בתוך המערבולת הרגשית שבוודאי התחוללה שם סביב הגירושין ולידת האחות.

אבל כל זה לא מעניין את האב, וגם לא את הרשויות. מבחינתם יש דרך אחת להתייחס לשמות משפחה: הדרך המסורתית המקובלת באוסטרליה. העובדה שיש עוד אפשרויות ועוד שיטות של שמות בעולם, לא משנה להם כהוא זה. נראה שכל מה שמעניין אותם זה להיצמד למוכר ולפשוט מבחינתם, להישאר עם השיטה המוכרת להם.

אלא שלשמירה על פשטות ואחידות יש מחיר, ואת המחיר הזה, כמו בהרבה מקרים וסוגיות בחברות פטריארכליות, משלמות קודם כל הנשים, ובעקבותיהן גם הילדים. בפועל גם הגברים מפסידים, ולו משום שהם מפספסים את מה שיכולה הייתה להיות הזדמנות לתת לבנותיהם, בניהם ונשותיהם את האפשרות לבחור בעצמן/ם ולעצמן/ם. אלא שהמשמעות של הבחירה הזו היא לוותר על עמדת הכוח שלהם להיות היחידים שחולקים את שם המשפחה שלהם עם הוריהם ועם צאצאיהם, ומשום כך היחידים שלא מסתבכים עם שמות משפחה משתנים, מרובים ומתחלפים. מה שהופך את המקרה של שארנה למתסכל במיוחד, זו העובדה שעמדת המדינה, ובית המשפט, מאמצת באופן חד צדדי את נקודת המבט הזו, של הגברים. ובכך חוטאת לתפקידה כמי שאמונה גם שמירת זכויותיהן של הנשים, ולא רק של הגברים.

טוב שם טוב

בישראל מאפשר חוק השמות חופש בחירה מלא יחסית בסוגיית שם המשפחה לאחר הנישואין: כל אחת יכולה לבחור מה לעשות, וגם כל אחד. זה המצב מאז 1996’ אז תוקן סעיף 6 לחוק השמות בעקבות מספר תביעות שהוגשו לבג"צ בנושא, על ידי נשים שלא יכלו לבחור את השם שלהן כרצונן. בניגוד למה שנדמה, היו אלו נשים שרצו לקחת את שמו של בן הזוג אך המדינה שלא אישרה להם להינשא בשל חוקי הנישואין, ולכן גם לא אישרה להן לשאת את שמו.

בפועל, מרבית הנשים הנשואות בישראל בוחרות להחליף את שם המשפחה שלהן לאחר הנישואין. לפי נתוני הלמ"ס, שפורסמו לכבוד יום המשפחה לפני שנתיים בדיוק (פברואר 2017), רק 2.3% מכלל תושבי ישראל נושאים שני שמות משפחה בתעודת הזהות. ביניהם יש הרבה יותר נשים מאשר גברים (3.7% מכלל הנשים), ועוד יותר מזה נשים נשואות: ל- 5.8% מהנשים הנשואות בישראל יש שני שמות משפחה, לעומת 0.7% מהגברים בלבד.

המספרים עדין קטנים מאוד ביחס לכלל האוכלוסייה, אבל אין ספק שהמגמה ברורה (וכתבתי על כך גם בספרי שיצא בקרוב "אז איך קוראים לך עכשיו?"): יותר ויותר נשים וגברים מערערים על המנהג המקובל שמחייב נשים להחליף את שם המשפחה שלהן לאחר הנישואין, ומשאיר את הגברים בעמדה טובה קצת יותר לעומתן: רק להם יש אותו שם משפחה כמו הוריהם וכמו ילדיהם. רק להם יש שם אחד שנשאר קבוע ויציב מיום לידתם עד יום מותם.

 

טרור מגדרימגדרשוויון מגדרישם משפחה