עליזה בלוך: "אין לי עניין להיות הגבר שאני לא"

"היו הרבה רגעים שאמרתי לעצמי: עליזה, את הולכת להפסיד הכל. את מושמצת", סיפרה הבוקר ראשת עיריית בית שמש, עליזה בלוך לעיתונאית לינוי בר-גפן, במהלך ועידת "נשים ועסקים" של און לייף ועיריית ירושלים. "אמרו שאביא גזירות שמד על עם ישראל, כל הרבנים חתמו על זה. אמרו 'אין לה ניסיון, מה היא מבינה'. ברגע שאת שותקת לאמירות כאלה, את כאילו נותנת לגיטימיות. מי שרוצה להוביל, צריך להיות בעמדת הובלה וקיבלתי החלטה להתעלם מכל רעשי הרקע, שהיו בווליום גבוה."

הבוקר, א', התקיימה הוועידה השנתית של אתר און לייף ועיריית ירושלים בסימן נשים ועסקים. ראשת העיר בלוך הוזמנה לדבר על ניצחונה בבחירות וההתמודדות הלא פשוטה בבית שמש. היא שיתפה את בר-גפן ואת מאות משתתפות הכנס, באחורי הקלעים של מערכת הבחירות הסוערת.

"מה שקרה בבית שמש הוא הוכחה שזה מה שהציבור רוצה. גם אלה שפחדו לצאת נגד רבנים, בחרו לשבת בבית ולחגוג ביום שאחרי כי לא הייתה אווירה של שנאה. קיוויתי שאחלחל לרמות האחרות, כי הצבור אמר: תפסיקו להשמיץ, תפסיקו להגיד במה השני לא טוב. אם השני לא טוב, זה אומר שאתה טוב? זה מצער אותי שמשמיצים, ואני חושבת שסיפור של בית שמש הוא לא קצה סיפור, זה חלק ממסע לתוך החברה הישראלית, איזה שאלות אנו שואלים, ומה אנו מחנכים עצמנו שחשוב לנו לשמוע."

בלוך תיארה את מסע הבחירות הלא פשוט: "כשהתחלתי להתמודד, ידעתי שאני נכנסת לזירה כמעט חסרת סיכוי. לא אמרו לי 'זה רעיון מדהים, בואי נעזור לך, את הולכת לקחת את זה'. זה היה מהלך חסר סיכוי. כמעט כל האסטרטגים אמרו לי 'אם אין רעל ואין שנאה, אם את לא מייצרת אויב משותף, אנשים לא יצאו מהבית, זה נורא משעמם'. הבחירה שלי עם מי לעבוד בקמפיין של אסף פאסי ורוני רימון, היה המקום שהם היחידים שאמרו לי שלא חייבים לשנוא. בתוך תוכי אמרתי לעצמי 'אם את רוצה להיבחר, לדרך יש משמעות'. אי אפשר לסמן מטרה ולהגיד כל האמצעים כשרים. הדרך זה חלק מהסיפור. אמרתי לעצמי שאם אבחר, האם אני רוצה להיות ראש עיר שלאנשים שחינכת לשנוא? איך את יכולה להיות ראש עיר שלהם אם את רוצה להיבחר? זה מה שניהל אותי לאורך כל הדרך. לא היה פשוט כי בצד השני התחילו השמצות."

עליזה בלוך ולינוי בר-גפן. צילום: בני גם-זו לטובה

ומתוך ניסיונה, המר לעיתים, במערכת הבחירות בבית-שמש, בלוך סיפרה כי היא יושבת באולם כדי להגיד למנהיגים מה נכון לנו. "אם אנחנו משדרות קול אחר שאומר 'לא תקנו אותנו בשנאה והסתה, זה לא משפיע עלינו, אנחנו צריכות משהו איכותי ועמוק יותר', אני חושבת שבסוף מנהיגים מתיישרים לפי ציבור שלהם. זה מה שאנחנו צריכים להגיד: אנחנו לא שומעים את זה יותר, אנחנו לא רוצים."

בר-גפן: "הקונפליקטים בין חילונים דתיים וחרדים, כמעט תמיד מעמידים במרכז את שאלת 'מה נעשה עם האישה, מה נרשה לה ומה נאסור, מותר לה, כדאי לה, טבעי לה, מה לא טבעי לה'. כשנבחרת אישה לראשות עירייה שהקופנליקט הזה בה כל כך מודגש, מה היא עושה כדי ששאלה זאת תפסיק להיות המרכז?"

בלוך: "קיבלתי עיר שכל מנהלי האגפים בה היו גברים, אני מנהלת מועצה שהרוב המוחלט למעט אישה אחת כולם גברים, חלק גדול גברים חרדים. קיבלתי החלטה להתייחס אל זה כאל נורמלי, לא שמה את זה כאישיו, והפלא ופלא הכל טבעי. אני אישה, מנהלת ישיבות עירייה בפשטות ורוגע. קיבלו את זה מפעם ראשונה. בחרתי מנכ"לית, עוזרת נהגת, חלק ממנהלות אגפים. בחרתי מנכ"לית אישה לא בגלל שהן נשים, אלא כי הן טובות. הדברים פשוטים יותר ממה שחושבים, וצריך לקפל את הדגלים, דווקא בגלל שאני עושה הכל טבעי ופשוט, זה הפסיק להיות אישיו."

"יש כוח חרדי נשי עולה". עליזה בלוך. צילום: בני גם-זו לטובה

"לגבי קונפליקט חרדי חילוני, נשים חרדיות לא אומרות את המילה 'פמיניזם', זה לא בשפה. אני עובדת עם חבורת נשים חרדיות בולטות, חריפות ויזמיות, מספר אחת בתחומים האלה ובעיניי הן מביאות את מהפכה הבאה. במהלך הבחירות היה לי מטה חרדי, והייתה שם קבוצה גדולה של נשים חרדיות ולא היית מאמינה שהן מנהלות קמפיין כזה. אבל עוד נשמע מהן, בוועידה הבאה צריך להביא גם נשים חרדיות שישבו פה, יש כוח חרדי נשי שעולה ואני צריכה לטפח אותו כי משם תבוא הבשורה."

בר-גפן: "יש גם שינוי בטרמינולוגיה, חלקן כן אומרות פמיניזם. וחלקן, אולי עדיין מיעוט, אבל לא מיעוט מבוטל, גם מדברות במונחים שבעבר הס מלהזכיר, כמו קריירה, מימוש אישי, דברים שלא היה מותר לומר, שכאילו היה לא צנוע. אנחנו עוסקים לא מעט בנטוורקינג, טוויית קשרים שיכולה לעזור לכל אחת להתקדם. לאורך הדרך שלה, איזה קשרים הכי עזרו לך, ואיך שוברים את הקרח? כי הרבה פעמים את צריכה לפלס דרך בתוך סביבה גברית."

בלוך: "צריך להיות טבעיים. כשבנים ובנות רואים ורואות אותנו על במה, מובילות משפיעות, אנחנו מתחילות לסדוק את סדקים של ברור מאליו. לאורך רוב חיי מרבית המנכ"לים שישבתי איתם היו גברים. יש דברים משותפים – יש לנו גם בין חילונים ודתיים וחרדים – יש המון נושאים משותפים, יכולת שלנו לפתוח שיח, להיות מה שאנחנו. יש הרבה פעמים תחושה שמסה הגברית מנהלת את הדברים, אבל אני לא צריכה להיות כמו, לא להתלבש כמו, לספר בדיחות כמו, אין לי עניין להיות הגבר שאני לא. אני רוצה להביא יכולות שאנחנו מביאות לבמה ועולם הניהול, לעולם הגישור, ואני חושבת שזה מייצר עולם בריא יותר. מרגע שמתייחסים לתקרת זכוכית כמשהו דמיוני,  היא לא קיימת."

 

אוןלייףועידה לנשים ועסקים 2019לינוי בר-גפןנשים ועסקיםעליזה בלוך