סדר נשים: האם ליל הסדר הוא גם שלנו?

סידרת את הארונות, מצאת סידור לילדים, הסתדרת עם הכלים – את מסודרת. אפשר להסב לשולחן. שולחן הסדר. שאת סידרת בֶסדר. ובָסדר, ככל הנראה, יקריא גבר את ההגדה שכתבו גברים, ותשמעי על עולם שאין בו נשים. אבל את יודעת שגם את העולם הזה סידרו נשים – נשים שיילדו נשים, שהחיו תינוקות. אימהות שבנו תיבות והחביאו בנים, אחיות שהצילו אחים והובילו עם. ונסיכה זרה אחת, שסידרה באופן מופתי, את ההיסטוריה.

אבל הן לא שם, בָסדר. וזה לא בֶסדר. אז את רוצה שוב לסדר. ולא יודעת איך. כי זאת דילמה, ובכלל איך אפשר לשנות סדר ולהיות עדיין בסדר?

אז את חושבת ואז מוצאת: לא לבדות מהלב, וגם לא לברוא יש מאין. רק להוסיף ומעט לסגנן. ומתוך הרגשה חיה וצורך נפשי את כותבת, את חג אבותייך ואימותייך מחדש. ויש בו גם 15 סימנים – של חירותך, ופסח, מצה ומרור משלך – שמוציאים ידי חובתך. ופתאום יש בו גם אחת מי יודעת, וארבע בנות, וכוס למרים ושנייה ליוכבד. ומזמור לבת פרעה ומדרש לשפרה ופועה. וזאת את והן וזה טוב, אבל לא מספיק. אז את מזמינה את אחיותייך והן מסתדרות. וסביב השולחן כל אחת מנבכי נפשה מספרת –

אילו ילדה בצער וגידלה באושר, אילו עמלה בקושי והשתכרה בנחת, אילו פחדה בחושך והייתה בטוחה באור, אילו ניקתה, כיבסה, בישלה, שטפה, תלתה, קיפלה ולא עשתה דיאטה מעולם. אילו חיה בזוג ולא זייפה, ואילו נתנה לכולם וגם קצת לעצמה. ואין צורך לשאול או להסביר. כי זה ברור לכולן וזה נהיר.

ופתאום כשאת חלק מהסיפור ומההגדה את מרגישה חירות. ויש לך קול. ומורשת. ואחווה. ויש סדר. וזה בסדר.

סדר נשים. צילום: אושר סוסן

סדר נשים הוא מנהג שמתפתח בשנים האחרונות, בעיקר בקרב נשים, שמבקשות לייצר עבורן מרחב בתוך המסורת היהודית. הניסיון לייצר מרחב שכזה בלוח השנה העברי אינו חדש, וכבר זכינו שבקרב קהילות יהודי צפון אפריקה יצרו נשים מועד משלהן – "עיד אל בנאת" (או בעברית "חג הבנות"). בלב ליבו של חג החנוכה, בכל ראש חודש כסלו, היו מתכנסות הנשים לשירה ולימוד, לסעודה ושמחה. הן היו מעלות על נס את גיבורות המסורת היהודית שלא נכללו בריטואלים המכוננים של החג – יהודית, בת מתיתיהו ובת יפתח. בתוך הדמויות הנשיות הללו יכלו הנשים למצוא את עצמן – מנהיגות, פועלות, מובילות, מקריבות וקרבנות. אך בעיקר, מצאו בהן עדות לשותפות ולהשתתפות הנשית בהיסטוריה היהודית.

כך גם "סדר הנשים" מבקש לכלול את הנשים החשובות של יציאת מצרים בליל הסדר ולהרבות בסיפורן. אך לא זאת בלבד; "סדר הנשים" מספר על יציאת המצרים הייחודית לנשים. חידוש הטקסטים המסורתיים מנקודת מבטן של נשים ומתוך חוויות חייהן  משרטט את הדרך העקלקלה שעוברות נשים מעבדות לחירות ובחזרה. סביב שולחן החג, יושבות הנשים ומספרות את סיפורן מתוך אחווה ושותפות גורל אך גם מתוך אמונה ושאיפה לחירות אמיתית, של נשים וגברים. חירות שיכולה להתקיים רק בעולם שוויוני. אמן.

ד"ר חן פינץ היא מרצה בחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים. היא ארגנה יחד עם סטודנטיות בחוג למקרא ותרבות ישראל סדר פסח פמיניסטי אלטרנטיבי "עושות סדר בבר" אשר התקיים לאחרונה בבר פרינדס אנדרגראונד בתל אביב

חג פסחסדר פסחסמינר הקיבוציםפמיניזםפסח