עדן בן זקן לא שונה מרותם סלע

אמש נערך אירוע הניצחון של הליכוד בבחירות לכנסת ה-21 בבנייני האומה בירושלים, וכחלק מהחגיגות, הוזמנה הזמרת עדן בן-זקן לשיר לקהל הרחב שהגיע מכל קצוות הארץ. ביבי נתניהו ואשתו שרה עלו לבמה מספר דקות לקראת סיום ההופעה של בן-זקן, כאשר את השיר "חיים שלי" שרה האחרונה בנוכחות ראש הממשלה הממשיך ורעייתו, כשהם עומדים חבוקים ומחויכים לכל אורך השיר. לאחר מכן ירדה בן-זקן מהבמה ונתניהו נשא את נאום הניצחון.

עם היוודע דבר הופעתה של בן-זקן באירוע ופרסומה ברשתות החברתיות ובאתרים השונים, החלו להיערם תגובות רבות המבקרות אותה על ההחלטה, כשרבות מהתגובות עסקו בנושא העדתי. "כל הזמרים המזרחיים שישירו תהילה לניצחונו לא יתחרו בתמונה האחת מהקמפיין שממנה המזרחים נעדרו לגמרי", כתבה פרשנית "הארץ" אריאנה מלמד בטורה הקבוע בעיתון. "ושרה נתניהו חושבת לעצמה בראש: "מתי כבר הבבונית הזאת תפסיק לסלסל לי במוח", כתבה טוקבקיסטית כתגובה לסרטון ההופעה בפייסבוק. "ערסיאדה במיטבה. מה שעצוב בכל סיפור ההערצה לביבי, שאני בטוח שהוא בז למצביעים שלו שהם כאלה מטומטמים", הוסיף אחר.

צילום מסך פייסבוק

 

נכון שאי אפשר להתעלם מהשסע העדתי שעדיין חי ובועט בישראל, אך האם לא ניתן להתעסק בנושא בלי לרדת לרמה נמוכה של פגיעה אישית והכללה? האם העובדה שגם חלק מיוצאי עדות המזרח מעירים הערות עדתיות גזעניות נותן להם מנדט לעשות זאת יותר מאשר אשכנזים, או שגזענות היא גזענות היא גזענות? נכון שהטוקבקיסטים לא כתבו באופן ישיר על מזרחים, אך בעצם הכתיבה "מעליהם", הם משמרים את אותם סטראוטיפים מאובקים שכבר דורות מנסים להיפטר, ועדיין ללא הצלחה מרובה. 

  

באופן כללי, זכותה של כל אומנית ואומן לתמוך ולהופיע היכן שירצו. יצאנו חוצץ נגד האלימות המזעזעת שהייתה כלפי רותם סלע כשהביעה את דעתה הפוליטית, הגנו על זכותה של מירי מסיקה להתבטא וכעת עלינו לשמור על זכות הבחירה של עדן בן-זקן להופיע עם ועבור מי שתחפוץ – כי זו החירות שלה. לא תמיד נסכים עם הסלבס שאנחנו אוהבים, אבל צריך לזכור שלפני הכל כולנו בני אדם, וגם זמרות וזמרים מחזיקים בדעות פוליטיות. האם אנחנו רוצות ורוצים לחיות בחברה בה אנשים שמבטאים את דעותיהם זוכים לחרמות וקריאות נאצה, או להבנה שזו זכותם הטבעית ועלינו להיות יותר סבלניים וסבלניות כלפי מי שאינו חושב כמונו?

מערכת הבחירות האחרונה הייתה סוערת, מדממת וקשה במיוחד. אם הייתם בתוך הקלחת הרותחת של דיוני פייסבוק לא סלחניים, אולי גם נפגעתם, ובוודאי לא הצלחתם לחמוק מהשסע ההולך וגדל בין שני המחנות. אולי בערב חג הפסח עלינו לנסות להתעלות מעל הכעס והשנאה, מעל הוויכוחים המרים וחוסר ההסכמה, ולזכור שככה נראית דמוקרטיה ואולי היא לא מושלמת, אבל חופש הביטוי המאפשר לנו לשחרר לעולם את דעותינו, מאלץ אותנו להיות טולרנטיים גם לדעות אחרות.

בחירות 2019בנימין נתניהוגזענותהליכודהשד העדתימזרחייםעדן בן זקן