למה הצטרפתי לקבוצת הריצה הכי מרגשת בעולם

לפני שבועיים הצטרפתי לקבוצת ריצה, הקבוצה הכי מפתיעה והכי מרגשת שהכרתי עד היום. קצת עליי?

אני מאוד אוהבת לרוץ, אני רצה כבר כמעט 7 שנים, מאז חופשת הלידה של הבן השני שלי, כשהבנתי שאין ברירה, וכדי לחזור לעצמי כמה שיותר מהר צריך לחזור לפעילות גופנית. לריצה התגלגלתי במקרה: בעלי התחיל לרוץ בעקבות הבוס שלו, ואני, שהייתי אחרי ניתוח קיסרי, הייתי רואה אותו חוזר בכל פעם בהיי מטורף. כשהרגשתי יותר חזקה אחרי הלידה – התחלתי לעשות הליכות ואז עברתי לריצה.

כשמרב מילר, חברתי הטובה, והמנטורית שלי בענייני ריצה וספורט, סיפרה לי על קבוצת ריצה של נשים שמתארגנת כדי להעלות מודעות לבריחת שתן, ברור שהתעניינתי. בחיי המקצועיים אני מנהלת את "בית דרך חיים", הבית לחיים בריאים בנמל תל אביב, ומאוד מחוברת לבריאות, לספורט ולנשים. השילוש הקדוש הזה שהתקיים בקבוצה הזאת, פלוס התוספת של ערך כל כך חשוב – העלאת המודעות לנושא בריאותי שכל כך הרבה נשים חוות אותו, גרם לי מיד להסכים, וגם לקיים בבית דרך חיים את פגישה הראשונה של הקבוצה.

 

למה לא מדברות על זה?

בשנים האחרונות, אחרי שעברתי את העשור של הלידות, אני שומעת על בריחת שתן יותר ויותר, אבל עד לאחרונה לא ידעתי עד כמה התופעה נפוצה. יש לי חברה שבמקצועה היא פיזיותרפיסטית מומחית לרצפת האגן וממנה שמעתי בפעם הראשונה על גודל התופעה. היא זאת שגילתה לי שהרבה נשים שרצות עם סווטשירט קשור מתחת למתנייים, הרבה פעמים זה לא בגלל שהן מפחדות שיהיה להן קר, אלא בגלל שהן מסתירות בריחת שתן. כן, גם אני הופתעתי. יש כל כך הרבה הסתרה בנושא וזה חבל, כי אחת מכל שלוש נשים חווה בריחת שתן, וחבל שכל כך הרבה נשים מרגישות לבד וגם מונעות מעצמן לעשות דברים שהן אוהבות.

וככה לאט לאט התחלתי לשמוע על מישהי פה ומישהי שם, על בנות שמחפשות טיפולים או פתרונות, על נשים שמדברות על רצפת האגן ואיך אפשר לחזק אותה, על תחתונים מיוחדים ותחבושות שעוזרות.

ופתאום את מבינה שנשים רואות בזה משהו מבייש שצריך להסתיר, וגם לא מדברות על זה, לא מתייעצות וזה הופך למגבלה. אני אפילו לא יכולה לדמיין איך מרגישה אישה שרוצה לצאת לרוץ או לעשות את הספורט שהיא אוהבת, כשהיא כל הזמן דואגת שלא יברח, שלא יראו.

bennygamzo.com צילום: בני גם זו לטובה

קבוצה שמעבירה מסר

אז כמובן שהצטרפתי לקבוצה וזה פשוט מקסים. אני מאוד מאמינה בכח של קבוצת נשים, ובמפגש שעשינו מיד התחברנו. ככה זה עם נשים, ישר נוצרו חברויות, ישר הייתה אווירה של תמיכה וכיף, כמובן שגם ישר הוקמה קבוצת ווטסאפ ומאז אנחנו מלרלרות שם ביחד, משתפות בחוויות, תומכות אחת בשניה באימונים למרוץ שיתקיים ב-30 לאפריל, שם כולנו נרוץ כדי להעלות את המודעות לנושא. זה לא פשוט אבל בסופו של דבר זו תופעה שאפשר לחיות איתה ואפשר להמשיך לעשות את מה שאוהבות, ואפשר למצוא פתרונות. למשל, במסגרת המפגש קיבלנו את תחבושות "דיפנד אקטיב" החדשות שעוזרות במקרים של בריחת שתן, ואיתן אפשר להמשיך לעשות ספורט ולהיות הרבה יותר רגועות.

מה שחשוב לנו להעביר לכל אישה שקוראת עכשיו את הטור שלי או שתראה אותנו בפייסבוק או באינסטגרם מצלמות את עצמנו וגאות, ובטח הנשים שירוצו איתנו במרוץ – הוא שלא משנה מי את, בת כמה את או האם את אוהבת ספורט או לא: בריחת שתן היא תופעה נורמלית, נפוצה מאוד ואף אחת לא צריכה לעצור את החיים בגללה. לא צריך להתבייש, לא צריך להסתיר, ויש לנו יכולת לתמוך ולעזור ולעודד האחת את השניה. ולעשות כל מה שאנחנו רוצות.

bennygamzo.com צילום: בני גם זו לטובה

 

לפרטים וקבלת ערכת התנסות הקליקו כאן>>

אפרת ברגמןבריחת שתןדיפנדחופשייה בתנועה