יש במה להתגאות: ההישגים הפמיניסטיים הגדולים של השנה

זו הייתה השנה שהייתה: המהלכים המשמעותיים, המחאות הארציות, ההישגים המרגשים והמסרים המחזקים – שנייה לפני שנפרדות מתשע"ט, קבלו שבעה ציוני דרך פמיניסטיים שקרו השנה, שמוכיחים שנשים – מכל חברה, בכל גיל ומכל רקע – עושות, משפרות ותורמות לחיים טובים יותר בישראל. ולא סתם מגיעה לנו תש"פ, כי ברור שתהיה שנה פמיניסטית. שנה טובה!

  1. משוחררות: מערכת המשפט משנה גישה כלפי נשים שהרגו את בני זוגן לאחר שחוו אלימות והתעללות

נתחיל מהסוף. האירוע הפמיניסטי האחרון שקרה כאן ונכנס לרשימה שלנו ללא ספק, הוא שחרורה של סימונה מורי מהכלא. אמנם הסיפור לא זכה לכותרות שהיה ראוי לו, אך עדיין הוא לא עבר מתחת לרדאר. מורי ישבה בכלא 22 שנה לאחר שהרגה את בעלה המתעלל, ולא קשה לחשוב מה היה קורה אם לא הייתה עושה זאת. ביום רביעי עלתה מורי לוועדת ערעורים ובמקביל ללחץ ציבורי של פעילות ופעילים פמיניסטיים, התקבלה ההחלטה לשחררה.

סימונה מורי. צילום: באדיבות המשפחה

מוקדם יותר השנה בחודש יוני, שוחררה מהכלא גם דלאל דאוד, שלא מן הנמנע שלהחלטה לשחררה הייתה השפעה חיובית על החלטה לשחרר את מורי, ביחד עם הרפורמה בחוק העונשין, המגבילה את עונשן של נשים שהרגו את בני זוגן המתעללים ל-15 שנות מאסר. דאוד נכלאה ל-18 שנה לאחר שהרגה את בעלה האלים, והמקרה שלה הפך לבולט ביותר. הוא יכול לשנות גם את גורלן של נסרין מסארווה ואריקה פרישקין שנשפטו לשנים רבות בכלא על עבירות דומות.

גם מעבר לים נדמה שיש הבנה של הרג שנעשה על רקע מציאות חייהן הקשה של נשים שחוות אלימות מצד גברים מתעללים, והמקרה המפורסם ביותר שעלה לכותרות השנה היה סיפורה של סינטויה בראון. בראון, שסלבס מהשורה הראשונה דוגמה קים קרדשיאן וריהאנה נרתמו לעזרתה והובילו קמפיין הקורא לשחררה, הרגה גבר שחשבה שעומד לתקוף אותה. בן זוגה של בראון סירסר בה ואותו הגבר שהרגה היה לקוח שצרך ממנה ככל הנראה שירותי זנות. בראון שוחררה לאחר ריצוי של 15 שנה בכלא, כשבמקור הייתה אמורה להשתחרר לאחר 51 שנים לפחות.

לסיפורה המלא של סימונה מורי >>> לסיפורה המלא של סינטויה בראון >>> למאמר מורחב על הנשים שעוד בכלא ומחכות לחנינה

 

  1. קפריסין זה רק הסימפטום: ממשיכות להיאבק באלימות מינית נגד נשים

הקיץ האחרון ייזכר לתמיד כקיץ של הנערים מקפריסין. אפשר לומר, הקיץ הדוחה של הנערים מקפריסין. הישראלים המכוערים נתגלו במלוא תפארתם, כאשר באמצע יולי נחשפה פרשה קשה שטלטלה את כולנו, בה נערים ישראלים נחשדו שאנסו תיירת בריטית, הסריטו את המעשה ולכאורה הפיצו את הסרטון – טענה שהוגשה בגינה תלונה במשטרה ע"י פעילו ופעילים פמיניסטיים, אך נסגרה בסופו של דבר.

הנערים מובאים למעצר. צילום: רויטרס

מלבד התופעה מעוררת החלחלה של צילום נשים באקטים מיניים ללא ידיעתן ו/או הפצת סרטוני סקס אינטימיים ללא אישורן, עלה למודעות הציבורית גם מה שמוגדר כ"אונס שני", המיוחס ללחצים המופעלים על האישה במהלך חקירתה  במקרה של עבירות מין, מה שיכול לגרום לעוגמת נפש ורבה וערעור עצמי על גרסתה המקורית. כמו כן התקיימה בתחילת חודש אוגוסט יוזמה אזרחית ייחודית במסגרתה ניתנו עשרות הרצאות ברחבי הארץ בשם 100% אחריות – מדברים עם הילדים על מיניות בריאה, שמטרתן קידום שיח פתוח של הורים עם ילדיהם המתבגרים והמתבגרות.

המאבק באלימות מינית בישראל קיבל תוקף נוסף השנה, כאשר הפעילה החברתית יעל שרר הצליחה לגייס מעל 140 אלף ש"ח לפתיחת הלובי הראשון למאבק באלימות נגד נשים שיילחם כדי להשיג תקציבים לנפגעות ונפגעים וכן לקדם מדיניות השומרת על הקורבנות ועל זכויותיהן/ם.

למה אנחנו מאמינות ונמשיך להאמין לתיירת הבריטית >>> הישראלים שהגישו תלונה במשטרה על הנערים מקפריסין

 

  1. ההפקרות בפעוטונים: אימהות דורשות פיקוח ממשלתי לאחר שנים של הזנחה

קשה להאמין שבגיל הכי קריטי להתפתחות הילדים והילדות שלנו, קיימת הפקרות כל כך גדולה כמו שהתגלתה במקרי ההתעללות המחרידים בפעוטונים שנחשפו בתקופה האחרונה, כששיאם היה בהריגתה של הפעוטה יסמין וינטה ז"ל ובגזר הדין של המטפלת שניתן השנה, וכמובן בחשיפת ההתעללות השיטתית של המטפלת כרמל מעודה. מטפלות ללא הכשרה, ללא בקרה, ללא אנושיות, שפגעו ביקרות וביקרים מכל.

יסמין וינטה ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה

את סרטוני הזוועות היה קשה לראות, ואת מצוקת ההורים קשה להסביר. ועדיין, למרות הזעקה הגדולה, אין ספק שמעודה לא לבד וישנן עוד מטפלות מתעללות, אשר ידן של החוק עוד רחוקה מהן.

חברת מועצת עיריית ת"א, ציפי ברנד, הייתה אחת מאותן אימהות השמיעו קול חזק וברור המבקש מהורים, מהצוותים החינוכיים ומהעיריות בכל רחבי הארץ להצטרף למחאה. לא לתת להפקרות הזו להימשך ולהתחיל להתייחס כאל הגיל הרך בכבוד הראוי לו. לא רק חינוך חינם, אלא פיקוח, בקרה ושליטה על המתרחש בפעוטונים. חודש יולי התמלא במחאות של אימהות ואבות, אך עד היום לא ניתן מענה מערכתי מספק כדי למנוע הישנות המקרים.

דורינה אמא של יסמין הקטנה, עוזבת את ישראל לאחר מותה של ביתה >>>  המחאות הגדולות בחודש יולי למען פיקוח בפעוטונים >>> ליאת מלכא, כותבת ועורכת ב-onlife, על המקרה הפרטי שלה >>> #לא_מפקירים_את_הילדים: אונלייף בסיקור מיוחד של מאבק הפעוטונים

 

  1. הפוליטיקאיות בראש: נשים מתמודדות על ההובלה למרות הייצוג הנמוך

השנה זו הייתה אחת השנים הכי פוליטיות בישראל. ההתעוררות בשטח הנוגעת לייצוגן הנמוך של נשים בבתי הנבחרות והנבחרים לעומת אחוזן באוכלוסייה, חוצה חברות ומגזרים.

איילת שקד. צילום: בני גם זו לטובה

עם ובלי קשר לתפיסת עולם פמיניסטית ולהבנה שאין סיבה שנשים לא ייקחו חלק בעיצוב חיינו המשותפים, ראינו השנה בשתי מערכות הבחירות שהנשים היו אחד הסיפורים המרכזיים. איילת שקד, סתיו שפיר, ואורלי לוי-אבקסיס היו רק חלק מהשמות החמים. העובדה שאין מספיק נשים ברשימות, מיקומן הנמוך, הנשים החדשות שניסו להיכנס למשחק ובעיקר המנהיגות החדשות שעמו בראש מפלגות, גרמו לשאלה "איפה הנשים?" להיות על השולחן ללא הפסקה.

במקביל, קולן של הנשים החרדיות היה רם וברור. אסתי שושן, אסתי רידר והילה חסן לפקוביץ', הובילו בפרופיל תקשורתי גבוה את מחאתה של תנועת "לא נבחרות לא בוחרות" ובשיתוף עם תנועת "אני אשה אני בוחרת", המשיכו להעביר את המסר שבזמן שאנחנו חושבות וחושבים על שיבוץ נשים ברשימות, יש רשימות שבכלל לא מוכנות שיהיו בהן נשים. בנוסף, העבירו את המסר שגם הן אלקטורט, וכאשר המפלגות החרדיות ממשיכות לתמוך בעבריין מין מורשע, הן מסירות את תמיכתן מהן.

האם לתמוך בנשים רק כי הן נשים? >>> אישה חילונית ראשת מפלגה דתית: איילת שקד היא גיבורה >>> או שלא >>> מה יעשו הח"כיות החדשות עבור נשים? >>> מעניין במוניציפלי: עינת קליש רותם בראיון מפתיע

 

  1. הרווקות חושפות את הכל: אנה ארונוב ושירי קופפרברג לא מתביישות להיות אנושיות

נכון שאנחנו מתעסקות בדברים ברומו של עולם, כמו פוליטיקה, ילדים ואלימות, אבל גם לזוגיות ולמקום שלנו בה, יש מקום של כבוד. לא ככה? השנה הייתה פמיניסטית במיוחד כשהעלתה לסדר היום הציבורי את אחד הנושאים הפחות מדוברים (בצורה כל כך גלויה ואותנטית) – רווקות מאוחרת.

אנה ארונוב. צילום מסך: "לאהוב את אנה" קשת 12

אנה ארונוב ושירי קופפרברג המתקרבות לגיל 40, שזה 10 שנים אחרי שלגיטימי בישראל להיות רווקה, השתתפו שתיהן בתכניות ריאליטי של קשת 12, וחשפו בפנינו את כל הקשיים, התסביכים וחוסר הביטחון שיש בעולם הדייטינג. כמה זה קשה למצוא אהבה, אבל למרות שנתנו להן סיכויים נמוכים – שתיהן הצליחו לבנות קשרים משמעותיים, מרגשים ומעוררי השראה, והחזירו לנו את התקווה באהבה.

ארונוב הצליחה לשבור את תדמית מלכת הקרח ושיתפה בתסכול שחשה מכישלונותיהן של מערכות יחסים חולות, מהצלקות שנותרו, מהאמון הרעוע ומהאתגר שבלהיות אישה חזקה שגם רוצה זוגיות. קופפרברג הצליחה לגרום לכולנו להרגיש הרבה יותר טוב כשהראתה לנו שהתנהגויות מוזרות, פחדים והתקף חרדה מול כל עם ישראל, אלו דברים שבסופו של דבר אפשר לחיות איתם, ותתפלאו – יש גם מי שיאהבו אתכן בדיוק בדיוק כמו שאתן. לירן עדיין חי.

 עוד נשים שאהבנו לאהוב (רוב הזמן) על המסך: נעמה קסרי השורדת האמיתית >>> מאיה בוסקילה אומרת את האמת שלה בלי להתנצל >>> אביבית בר-זוהר יותר פמיניסטית ממה שנדמה לנו

 

  1. תפתחו את הסטורי: רותם סלע מוכיחה שאנחנו אוהבות את הסלבס שלנו פוליטיות

בהתחלה חשבנו שזה בטעות. שרותם סלע העלתה סטורי נוקב ממש במקרה. שהוא היה אימפולסיבי וחד פעמי ושיש מצב שהיא תמחק אותו. אבל ככל שהזמן עבר וסלע לא מחקה את הסטורי – אלא רק חסמה אפשרות להגיב אצלה באינסטגרם ובכך לא אפשרה לאלימות הקשה נגדה להימצא במרחב הפרטי שלה – התברר שרותם סלע יודעת בדיוק מה היא עושה, וזה שלא מסתדר לנו לחשוב שהמגישה היפיפייה גם חכמה מאוד, זו לגמרי בעיה שלנו.

רותם סלע. צילום מסך: אינסטגרם 

"ריבונו של עולם ישנם גם אזרחים ערבים במדינה הזו. מתי לעזאזל מישהו בממשלה הזו ישדר לציבור שישראל היא מדינת כלל אזרחיה", כתבה סלע בעודה צופה ב"פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח טקסט שהתפשט כאש בשדה קוצים במהירות, ולאחר גל קצר של תגובות אוהדות ומחבקות, סלע הייתה מצויה בליבו של גל סוער, עכור ורווי אלימות שאיים להטביע אותה, ואנחנו איתה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו הגיב לסלע, ונתן גושפנקא חד משמעית לכוחה. מירי מסיקה, גל גדות, שלומית מלכה, אסי עזר וגברים ונשים נוספות, יצאו להגנתה של סלע ובעיקר דרשו מהטוקבקיסטים האלימים לחדול ממחול השדים סביבה, מהקללות, האיומים והמילים הקשות שהיה כמעט בלתי אפשרי לקרוא.

ומעבר לכל, קולה של סלע, שהעזה להיות כוכב אחד בודד שלא מפחד, נתן כוח ועוצמה לאחרות לבטא את עצמן. לא רק לפוליטיקאים מותר לומר מה הם חושבים שצריך להיות כאן. גם למגישות, גם לדוגמניות, גם לכל אחת ואחד שהוא אזרח במדינה פה. סלע הוכיחה שלהיות אזרחית מעורבת וחיובית לא אומר רק לדאוג לבידור של עם ישראל, אלא גם לערכים המעצבים אותנו.

רותם סלע פוליטית ואנחנו מתות על זה >>> מירי מסיקה תומכת >>> שלומית מלכה וגל גדות גם

 

  1. איי דו וואט איי וואנה: נטע ברזילי ממשיכה להיות אייקון פמיניסטי יוצא מגדר הרגיל

למרות שזכתה באירוויזיון בשנה שעברה, למרות שעברו הרבה קובי מרימי, לוסי איוב, בר רפאלי ודנה אינטרנשיונל בנהר, נטע ברזילי הייתה ותישאר הכוכבת הבלתי מעורערת של האירוויזיון בשנים הקרובות וההישג המטורף של TOY רענן בזיכרון שלנו כאילו הניצחון על קפריסין היה אתמול.

נטע ברזילי. צילום: אדריאן סיבל

אפילו להקת שלווה המרגשת והחשובה כל כך, לא האפילה על מה שברזילי הצליחה לעשות עם קימונו ורוד וגישה בריאה לחיים.

כי מעבר לשיר המדויק, ברזילי מיצבה את עצמה השנה כאייקון פמיניסטי שתופס את הטרנדים הכי חמים, בנונשלנטיות וטבעיות שמייצרות כלפיה אהדה מיידית. ברזילי נגישה ועדיין בלתי רגילה. היא אחת מאיתנו, אבל יש לה את האקס פקטור. השתתפותה בתצוגת האופנה הייתה שנויה במחלוקת, אבל אחרי הכל ברור לנו שהיא עושה היסטוריה. אין סיכום שנה שלם ללא נטע ברזילי, ואין לנו ספק שגם בשנה הבאה נוכל לפרגן ליוצרת המופלאה הזו, שמעודדת אותנו לעשות מה שאנחנו רוצות.

בגד הים הצהוב שקרע את הקהילה >>>  ליהיא גרינר פחות מתלהבת >>> הטור הפוגעני נגד נטע שהוסר מהרשת

 

ועוד אירועים פמיניסטיים ישראליים שחשוב להזכיר:

לא שכחנו לפרגן השנה גם למובילות של מחאת המכנסונים שמתקיימת כאן כבר שנתיים בדרישה להפסיק למשטר ילדות ונערות בנוגע לאופן בו הן מתלבשות ובעיקר להפסיק להעביר מסרים הרסניים שהופכים אותן לאובייקט מיני בגיל צעיר (או בכלל). השנה המחאה העלתה הילוך עד שגרמה למנהלות ומנהלי בתי הספר להודיע על שינוי מדיניות ולהבין שמדידת אורך המכנסיים אינה דרישה לגיטימית בשום מצב. נפרגן גם ללינוי אשרם המדליסטית שממלאת אותנו שמחה והמון גאווה על ההישגים המופלאים וחסרי התקדים שלה בארץ ובעולם, ושמצליחה לעשות מה שממש קשה פה בתקופה האחרונה, וזה לגרום לכולנו, להסכים על משהו – שאשרם פשוט מלכה. ולסיום, אלו 12 מדליקות המשואות של onlife שתמיד נעים להיזכר בעשייתן המצוינת למען החברה הישראלית.

ועוד חמישה אירועים בינלאומיים שאסור לפספס:

גרטה טונברג בת 16 מובילה מחאה עולמית למאבק בהתחממות הגלובלית ומנהיגי העולם בהיסטריה >>> דמי לובאטו מתגאה בצלוליט על ישבנה ומשחררת מיליוני נשים ונערות ברחבי העולם >>> מייגן מרקל לא מפחדת להיות היא בבית המלוכה הבריטי הקפוץ והשמרני >>> התצוגה השנתית של ויקטוריה'ס סיקרטס מבוטלת והמלאכיות חושפות את האמת המרה >>> בגיל 21 קיילי ג'נר אמנם לא הגיעה לירח אבל הפכה למיליארדרית הצעירה בהיסטוריה

 

מה פספסנו? איפה קלענו בול? כנסו לפייסבוק onlife וספרו לנו

 

סיכום שנהפמיניזםשנה חדשהתש"פ