מייגן מרקל לא אשמה כמו שדניאל גרינברג לא אשמה

"ראיתי את זה בא, זה היה עניין של זמן. עם מייגן זה תמיד היה צריך להיות לפי הדרך שלה, היא תמיד הייתה במרכז הענייניים", סיפר חבר ותיק של הדוכסית לאחד מהצהובונים הבריטים. "השאיפה הגדולה ביותר של מייגן הייתה להיות הנסיכה דיאנה, גרסה 2.0", סיפרה חברה של מייגן משנות הלימודים. "מייגן מאוד דעתנית, היא לא אוהבת שאומרים לה מה לעשות", סיפר דודו של בעלה לשעבר. 

אז למקרה שעוד היה לכם ספק, מאז הפצצה שהטילו הוריו של ארצ'י הקטן, הממלכה הבריטית (טוב, וכל שאר העולם נטול החיים) מתעסקת בעיקר בדבר אחד: האשמה של מייגן מרקל בפרידה של בני הזוג מהמלוכה. לאף אחד אין ספק שמדובר בחלטה בלעדית של השחקנית האמריקאית הגרושה והחצי שחורה, ולא החלטה שהזוג לקח ביחד, או אפילו – חלילה וחס – החלטה של הנסיך. 

 

אז נכון, אמנם מרקל נכנסה בצעדים כושלים ובשמלה לא מחמיאה לארמון ולא שיחקה על מדשאותיו המטופחים בילדות, אבל נראה שאנשים מיהרו לשכוח שמאז ומעולם הדוכס לא בדיוק היה הכבשה הבוהקת של המשפחה.  

למעשה, מאז מותה של אמו דיאנה, הארי הפך לנסיך הפרוע וחסר המעצורים, במיוחד על רקע אחיו הסחי והשמועות על כך שהוא תוצר של רומן מחוץ לנישואים. ב-2005 הוא הגיע למסיבת תחפושות מחופש לחייל נאצי, ב-2012 תועד שיכור ועירום במסיבה בלאס וגאס מוקף בנערות הוללות, ולאורך כל השנים שמו נקשר עם לא מעט צעירות – אצילות יותר ופחות – מה שהוציא לו מוניטין של פלייבוי. אמנם בשנים האחרונות הוא הצליח ליישר קו עם משפחת המלוכה, למלא את חובותיו ובין השאר ערך מסע לאנטרקטיקה לגיוס כספים למען חיילים פצועים ופעל להעלאת המודעות לאיידס, אבל עצם הבחירה הלא צפויה במייגן מרקל כאישה שלצידו, מעידה שעדיין נותרה בו הרוח החופשית והרצון לשבור מסגרות. 

 

 

לפני כשלוש שנים הארי התראיין על המשבר הנפשי שעבר מאז מות אמו. הוא סיפר על הדיכאון ועל הקושי שלו לעבור את כל תהליך ההתבגרות הלא פשוט הזה מול אור הזרקורים, ותיאר את ההשפעה שהייתה לפפראצי ולפרסום על חייו וחיי משפחתו. כנראה שאין רמז גדול מכך להיפרדות הנוכחית ולרצון לברוח לקנדה ולחיים פרטיים יותר, אבל בכל זאת כולם עדיין מפילים את האחריות על מרקל באופן בלעדי. למה? כנראה בגלל שזה הנרטיב הטבעי שעולה בנו: האישה תמיד אשמה. 

אם פעם היה צייד מכשפות, אנחנו חיים בעידן שבו יש 'צייד האישה של'. החל מיוקו אונו ועד לדניאל גרינברג – האישה תמיד אשמה בהחלטות שנוגעות לחיי הגבר או הזוג – וזה לא משנה מה באמת קרה שם: אם זו החלטה שהגבר היה עושה גם ככה, אם האישה עזרה לגבר להיות מספיק אמיץ כדי לקבל החלטה שהוא רצה לקבל, או אם זו אפילו  החלטה שהאישה בכלל לא לקחה בה חלק. בעיניים המעוותות שלנו, האשמה נופלת עליה. כמו שהיא תמיד נופלת על האישה גם כשמדובר בבגידה של בעל באשתו. 

באופן פרדוקסלי, למרות שמדובר בתוצאה של רדיפת נשים, תופעת הלוואי היא הקטנה של הגבר, שהופך יצור סתום ללא יכולת חשיבה. מעין נחום-תקום שמתנדנד לאן שהרוח לוקחת אותו, בלי שום יכולת של חשיבה עצמאית או יכולת לעמוד על שלו. ועם כל התענוג שבפנטזיה על עולם שבו נשים הן המחליטות הבלעדיות, נראה שזה עדיין לא המצב. בוודאי שלא במקרה של הנסיך הג'ינג'י, שמאז ומתמיד היה סייח פראי שמסרב להיות מאולף. 

אז בין אם אתם מקטינים גברים או שונאי נשים, בואו ניתן לאנשים לעשות את הבחירות שלהם – גם אם לא נאהב אותן, וגם אם אנחנו לעולם לא היינו מוותרים על שינה במיטה מלכותית וחשבון בגדים של מיליון פאונד בשנה. לכו תבינו אנשים.

אייל גולןבית המלוכהדניאל גרינברגהנסיך הארימייגן מרקל