המקום שבו האמונה והמיניות מתנגשים

עשיתי את סרט הגמר שלי על בחורה דתיה שהולכת להוריד שערות במפשעה. כן, אני יודעת שזה נשמע פרובוקטיבי. יש דברים שהשתיקה יפה להם, במיוחד כשאת בעצמך דתיה. זה לא צנוע להתעסק בזה, לא נושא שכותבים עליו בעיתון. שכל אחת תעשה מה שהיא רוצה בבית, אבל למה לעשות על זה סרט? מה הסיבה לכתוב, להפיק ולצלם את הסיטואציה המביכה הזאת?

קולנוע בשבילי זה צורת דיבור, הדרך לבטא את עצמי. היחס של החברה הדתית למיניות מעסיק אותי כבר מספר שנים, והסרט שלי משקף את העולם כמו שאני חווה אותו. הפער בין ערכי הצניעות והשמרנות של החברה הדתית עליהן גדלתי והתחנכתי לבין אלו של החברה המערבית המודרנית הוא עצום, מטלטל ומבלבל. בעולם הדתי גוף האישה הוא לא נושא שמדובר בפשטות, והעיסוק בו כמעט תמיד מגיע בזווית מאוד מסוימת – צניעות, קדושה, שמירה וטהרה. כשאת מגיעה לגיל בו את מתחילה להתפתח ולגדול, ובעצם הופכת ל"אישה", מלמדים אותך לכסות ולהסתיר. אין לי טענות על האמונה והחוקים עליהם מבוססת התנהלות זו, אבל צריך לתת את הדעת להשלכות: נשים דתיות גדלות למציאות של חוסר נוחות עם המיניות שלהן וחוות חוסר אינטימיות עם עצמן ועם גופן, ממנו הם מרגישות ריחוק. רובן גם יתמודדו עם דימוי גוף נמוך – ואיך אפשר שלא, אם כל חייך את רק עסוקה בלהסתיר?

מעבר חד לעולם החילוני- מודרני מגלה מציאות אחרת, מקום גדוש במילים גדולות ומרשימות הנוגעות לזכות האישה על גופה ובחירותיה. ומה קורה לנערה שנמצאת על התפר בין העולם הדתי לחילוני, שמואסת במבוכה והשתקה הנלווית לחייה, אבל לא יודעת איך להתמודד עם העולם הפתוח והמשוחרר שבחוץ? לנערה שלא מעוניינת לוותר על ערכיה ואמונתה, אבל לא יודעת איך להיות דתיה בעולם המודרני, אין כלים להתהלך בין העולמות.

המחשבות והתחושות האלו הן שדחפו אותי לכתוב את הסיפור שהפך לסרט: רגע קטן ופשוט לכאורה של תהל (גיבורת הסיפור) שעוברת לראשונה בחייה טיפול חושפני, חודרני ופולשני המכריח אותה להתעמת עם עצמה ועם המוסכמות החברתיות המוכרות לה בנוגע לנשיות ומיניות, ומאלץ אותה לבצע החלטה שעם תוצאותיה היא תצטרך להשלים.

לא היה לי פשוט לכתוב את הסיפור של תהל. תהליך העשייה של הסרט שאב ממני הרבה כוחות, אמונה ואומץ. הייתי צריכה לחפור בנושא שוב ושוב, לחשוב ולתכנן איך אני מעבירה את רגעי הטיפול בצורה ויזואלית בלי להראות דברים שלא צריך לראות, ולהבין את הנקודה הפנימית אותה אני רוצה להעביר. אבל עם זאת, במהלך תהליך העבודה על הסרט נחשפתי לעוד ועוד סיפורים שהוכיחו לי שהקול הזה צריך להישמע, שהחוסר בהתייחסות מורגש, שהצורך בשינוי זועק להתקיים.

אני מאמינה שזה בדרך, רואה את זה קורה. כולי תקווה שנתתי לנשים שבמצב דומה השראה ועוררתי אותן לבחון ולחקור את הגבולות, לעשות רק את מה שנכון להן, ולאהוב את עצמן כפי שהן.

הקרנת הבכורה של הסרט "איזורים לטיפול" בסינמטק תל אביב תתקיים ב-20.3 , ביחד עם עוד 10 סרטים קצרים נוספים.