יום העגונה 2020: "הגיע הזמן לצמצם את סמכויות בתי הדין הרבניים"

יום העגונה חל השנה בצמידות ליום האישה, יום בו מציין העולם את זכות הנשים לשוויון. שבועיים לאחר יום העגונה יתקיים בבג"ץ דיון בהרכב מורחב בתיק שכונה בתקשורת "בג"ץ הבוגדת". שופטי בית המשפט העליון יידרשו להכריע האם יש לבטל את פסיקת בית הדין הרבני הגדול שקבע כי אישה לא תהיה זכאית למחצית מדירת המגורים לאחר שלושים שנות נישואין בשל טענה על בגידה לכאורה בשלהי הנישואין.

חוסר השוויון לו זוכות נשים בבתי הדין הרבניים מודגש ביתר שאת לנוכח צמידות אירועים אלו. לצערי, עוד שנה קשה עברה על נשים בבתי הדין הרבניים. באוקטובר 2019 בית דין רבני אזורי הורה להעביר ילדים מחזקת אמם וביטל את הסדרי הראייה עמה רק מן הטעם שזו הפסיקה לשמור מצוות, אף על פי שהאב הורשע בעבירות אלימות, ובספטמבר 2019 קבע בית הדין הרבני הגדול כי בשל בגידה מתמשכת של האישה היא תקבל רק 20% מהרכוש המשותף וזאת בניגוד לדין האזרחי הקובע כי אין לכלול שיקולים של נאמנות בן זוג ואשם בפירוק הנישואין בחלוקת רכוש.

מקרים אלו חושפים את הבעייתיות בהמשך המציאות בה לבתי הדין הרבניים הסמכות לפסוק בשאלות הנלוות לגירושין, רכוש וענייני משמורת, ומתווספים למקרים רבים אחרים שבהם מוענק יתרון רב ובלתי מאוזן לאחד מהצדדים. במקרה של משמורת ידו של הצד ש"חזר בשאלה", נמצא בזוגיות עם לא יהודי או בזוגיות עם בן אותו מין, תהיה לרב על התחתונה. במקרה של חלוקת הרכוש יתרון מובהק יינתן לצד ש הרכוש רשום על שמו – הגבר ברוב המקרים. בנוסף, בחלוקת הרכוש תילקח בחשבון נאמנותה המינית של האישה. לא ראינו פסקי דין המענישים גברים על בגידה.

נראה, אם כך, כי קשה לצפות שמערכת דתית, שדייניה הם גברים בלבד, המנהלים אורח חיים חרדי, תהיה מסוגלת לשפוט בצורה מאוזנת במקרים כאלה ואחרים, גם אם קיימים כללים ברורים ומפורשים של החוק והפסיקה. האינטרס המשותף הרחב הוא שבענייני רכוש, משמורת ומזונות יהיה דין אזרחי אחיד, שייצר וודאות ואחידות.

לפני מספר חודשים קבע בית המשפט העליון כי הסמכות לדון במזונות ילדים בעת גירושין נתונה לבתי המשפט למשפחה בלבד. בית המשפט אישר בפסיקתו זו פסיקה משנות ה-60 של המאה הקודמת, תוך שהוא מנמק את פסיקתו בחשש אמיתי, הקיים גם כיום, מפני סחטנות גט שהמערכת הדתית לא מצליחה להתמודד עמה.

אותו חשש מסחטנות קיים גם במקרי משמורת ורכוש. נקווה שפסיקת העליון לעניין הסמכות להכריע במזונות ילדים תסלול את הדרך לקביעה דומה בענייני משמורת ורכוש, אך כמובן שהאחריות העיקרית היא על המחוקק – עליו מוטלת החובה להרחיב את המגמה ולעגן בחוק כי בתי המשפט לענייני משפחה הם היחידים הרשאים לדון במכלול הסוגיות הנלוות לגירושין, תחת דין אזרחי אחיד.

חזרה ליום העגונה. כל עוד המציאות היא שאין פתרון הלכתי מקובל לסחטנות גט ולעגינות שנעשה בו שימוש בבתי הדין הרבניים, על זוגות ועל נשים בפרט לשקול היטב לפני שמחליטים ומחליטות להינשא כדת משה וישראל. אם בוחרים בדרך של נישואין ברבנות מומלץ לחתום על הסכם קדם נישואין למניעת עגינות וסרבנות גט. לקריאה על ההסכמים ראו כאן.

 

**הכותבת היא מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האשה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן. מרכז רקמן הוא חלק מעיקר – הקואליציה הבינלאומית לזכויות העגונה ומסורבת הגט.

בית דין רבניגירושיםעגונות