"משרד הבריאות לא מבין בכלל את מה שקורה בשטח. בתי האבות, ובראשם המחלקות הסיעודיות, יהפכו למלכודות מוות. אני מתחנן לפניהם שיבואו ויבדקו אותי ואת הצוות כי אין לי מושג אם אני והעובדים מסכנים את הדיירים, אבל הם לא באים. גם ההנחיות שהגיעו ממשרד הבריאות לא עוזרות כי הן הגיעו מאוחר מדי והיו מבולבלות מדי, ולכן כל מנהל בית אבות פועל לפי מיטב הבנתו".
סכנות הקורונה, הבלגן בשטח והתסכול של המנהלים הם מטבע הדברים רק חלק מהקשיים במתחמי הדיור המוגן ובבתי האבות, כאשר ההתמודדות העיקרית של הדיירים הכלואים כבר שבועות בחדריהם, חרדים מהדבקה וזועמים על כך שאינם מקבלים את הגנה מספקת. "צריך לומר את האמת, אנחנו קבוצה שלא מעניינת אף אחד. שילמנו מסים ועשינו משהו בשביל מדינה הזאת אבל כעת היחס אלינו הוא משהו כמו 'הם זקנים, הם יכולים למות'" אומר אברהם בר דוד, המתגורר באחוזת פולג בתל יצחק ועומד בראש עמותת דיירי הדיור המוגן.
מרגע שהחלה הקורונה להתפשט בעולם היה ברור כי קו החזית הראשון הם בתי החולים שאליהם מתנקזים החולים וכן שהנפגעים העיקריים הם בני הגיל השלישי שפגיעים לוירוס. אפשר היה לצפות כי יינקטו מיידית צעדים להגן על האוכלוסייה הזאת אולם בדיוק כפי שקרה עם הכשרת מעבדות והזמנת ציוד חירום, גם כאן משרד הבריאות לא עשה הרבה. בהקשר הזה זועקת האירוניה מקריאת דברים שאמר מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב ב–2017, לאחר חשיפת התעללות קשה בבית אבות שבפיקוח משרדו. "אני מרגיש שזה האירוע הכי קשה שהיה לי כמנכ"ל (…). גם בחוויה של המשרד ואנשים שנמצאים במערכת הרבה מאוד שנים האירוע הזה נתפס כאירוע קשה באופן קיצוני ואני מקווה שבאמת אנחנו נצליח ליצור את התיקון". בהמשך לדברים, שנאמרו בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, דנו הח"כים, עם בר סימן טוב ושורה של בכירי משרד הבריאות, איך אפשר לשפר את הטיפול במוסדות, בתת התקצוב שלהם ("חוסר ריאלי של 30% אמר יו"ר איגוד בתי האבות רון עוזרי) ובמחסור האדיר בכוח אדם.
עליזה הר דב: "אנחנו מנועים מלצאת מהדירות וכל מה שאנחנו צריכים מספקים לנו. את האוכל והתרופות מביאים עד לחדר עם כפפות ומסיכות. מעבירים לנו פעילויות וירטואליות ומנסים לעזור עם תעסוקה. העובדה שכל הדיירים מקשיבים ומבצעים מעידה שכולם חוששים. מצד אחד מאוד שומרים עלינו ומצד שני הבדידות גדולה מאוד"
החמלה שהופגנה בדיון כלפי הקשישים לא הגיעה לשטח כשפרצה הקורונה. יתרה מזאת: כל מה שנאמר בדיון ההוא, מהמעטים שאי פעם התקיימו בנושא בתי האבות בישראל, מסביר את תמונות המצב הקשה של בתי האבות כעת; ניהול אירוע לקוי ומאוחר מצד משרד הבריאות, תקצוב לקוי שאינו מספיק כדי שהמוסדות יוכל להתמודד בעצמם עם המצב ואפס היערכות לחירום.
"המכה האמיתית היא במחלקות הסיעודיות ובמחלקות הגריאטריות, בדגש על שיקום והנשמה. הם עובדים בתת תנאים גם כך והמשבר הזה תפס אותם כשהם על הקשקש. לא סיפקו לנו בזמן מסכות, לא סיפקו חלוקים וכל מנהל היה צריך לעשות מה שהוא יכול עם המעט שיש לו", מתאר מנהל בית האבות במרכז.
מנהל של בית האבות הסיעודי איתני דברת שבצפון, אמיר עכאשה, מצייר דומה תמונה ואומר שמהרגע הראשון היה ברור שלקורונה יהיו נפגעים רבים. "ראינו את הנתונים והבנו מיד שהתמותה הגדולה תהיה אצל הקשישים. ברור לי שהייתה צריכה להיות החלטה הרבה יותר מוקדמת על בידוד, אבל למשרד הבריאות אין כלים לעבוד מול מרכזים גריאטריים במצב כזה, וההנחיות כל הזמן השתנו ומשתנות.
כמו הקולגה שלו מהמרכז, גם עכאשה פנה למשרד הבריאות בבקשה לביצוע בדיקות קורונה דחופות של הצוותים. הוא אומר שמאות הדיירים במוסד שלו הם סיעודיים בסיכון גבוה ושהצוות המסור אמנם עושה הכל כדי שלא להידבק, כולל משמרות חירום של 12 שעות, אולם אנשי הצוות עדיין חוזרים בתום המשמרות לבתיהם, מה שמעורר חשש שיידבקו וידביקו. "אין היענות לבקשה שלנו לבדיקות. שמעתי שבהדסה בירושלים כן מעבירים את הצוותים בדיקות קורונה, אולי כי זה הדסה. אותנו לא שומעים ואני מרגיש שאין מי שייתן תשובות לבעיות ולמחסור". עכאשה מוסיף בחמיצות ש"ההוראה שכן קיבלנו זה למדוד חום לצוותים. בעיניי זה חסר ערך כי אנחנו כבר יודעים שאפשר להיות חולה א־סימפטומטי, אבל זו הבדיקה שאפשר לעשות אז זה מה שעושים".
"רק אחרי שהמשפחות של הדיירים בבית האבות משען צעקו במשך שבוע החליטו במשרד הבריאות לבדוק את כל 170 הדיירים והעובדים ואז מצאו שם יותר מ–40 חולים. ומה הייתה ההחלטה של משרד הבריאות? להשאיר אותם במקום", אומר בכעס בר דוד. "למה בבני ברק מוציאים אפילו בכוח את החולים אבל בבתי אבות ובדיור מוגן לא? הדם של תושבי בני ברק כחול משלנו? אני אגיד לך למה, כי למדינה נוח לסגור את הזקנים במקום אחד. סגרו אותנו בכלוב וככה מתמודדים עם המחלה הזו. אם לא יבצעו בדיקות יזומות בבתי האבות זה יהיה רע מאוד, אם אתה סוגר כמה מאות אנשים ולא בודק אותם זה יהיה ברור שאם אחד נדבק כולם ידבקו אחריו. אני לא מכיר הרבה בני 70–80 שלא עברו מעקפים, סרטן או סובלים מלחץ דם. אם לא מפנים מכאן מי שכבר חלו, ואם לא בודקים אותנו בכלל, לא נותנים לנו הרבה סיכוי. קחו בחשבון גם אתם הצעירים, שכשתהיו זקנים המדינה תזלזל בכם".
ולא רק המטפלים, גם אנשי מקצוע כמו עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים והרשימה עוד ארוכה נשארים בחוץ או – כפי שדורשת ההנחיה המעודכנת של משרד הבריאות – עליהם לעבוד אך ורק במקום אחד. "כשיש אחות סיעודית שעובדת חצי משרה במקום אחד וחצי במקום אחר אין באמת פיקוח אם היא עובדת רק במקום אחד", אומר מנהל בית אבות.
אבל אולי ההוראה הקשה ביותר ליישום עבור בתי האבות היא זו המחייבת אותם לעבור למשמרות של 12–12. לפחות שני גורמים עמם שוחחנו אישרו כי קיימת בעיית תקצוב עבור 4 השעות הנוספות הללו לכל משמרת. על פי החוק מחויב המוסד לשלם 125% על השעה התשיעית לעבודה ולאחריה 150% עבור כל שעה נוספת, סכומים שבהם אינם יכולים לעמוד. לפיכך על פי הגורמים, תמונת המצב האמיתית בשטח היא שבתי האבות אינם ממלאים את ההוראה ולא פועלים במתכונת החירום. "לא ברור אם יהיה פיצוי על כך, כרגע אין לזה תקצוב ובתי אבות רבים פשוט לא יכולים לעמוד בדרישה הזו", אומר מנהל בית אבות באזור המרכז, ועכאשה מוסיף כי בית האבות שהוא מנהל נמצא תחת הנהלה קיבוצית שספגה את התשלום הנוסף, אך אין לדעת מה יהיה בהמשך.
"כאן אצלנו המצב הוא של סגר מוחלט. אנחנו מנועים מלצאת מהדירות וכל מה שאנחנו צריכים מספקים לנו. את האוכל והתרופות מביאים עד לחדר עם כפפות ומסיכות. מעבירים לנו פעילויות וירטואליות ומנסים לעזור עם תעסוקה. העובדה שכל הדיירים מקשיבים ומבצעים את מה שמבקשים מהם מעידה שכולם חוששים. מצד אחד מאוד שומרים עלינו ומצד שני הבדידות גדולה מאוד".
יענקל'ה המאירי מתגורר בדיור מוגן בגני תקווה ביחד עם אשתו תשושת הנפש. המטפלת הקבועה של אשתו עברה לגור איתם בשל האיסור לצאת. "אשתי יושבת כל היום על כיסא גלגלים וצופה בטלוויזיה. אין יותר ביקורים במרכזי יום, אין פעילות גופנית שנהגנו לעשות", הוא אומר. "העוצר מוחלט ואני מעביר את הזמן בצפייה בסרטי טבע וקריאה שוב ושוב בעיתונים. זה מאוד קשה אבל אני מבין שהצוות של המקום מאוד דואג לנו. הם לא נותנים לנו לעשות שום דבר בעצמנו, הם צוות קבוע שלא מתחלף והם ממוגנים לגמרי. כשהבת שלי מגיעה לבקר אני מסתכל עליה מהמרפסת כמו בבית סוהר. בסוף השבוע הנהלת הבית ארגנה קבלת שבת וכיוון שאנחנו בתוך החדרים, הצוות עבר בין ארבעת חזיתות הבניין וערך לדיירים קבלת שבת, בכל פעם לקבוצה אחרת שיצאה לצפות מהמרפסת".
מיכאל שילה. ״הצוות עושה הכל כדי שנרגיש מוגנים״
מיכאל שילה בן ה-86 עבר לבית הדיור המוגן נופי ירושלים, לפני כחודשיים. בניין לידו נמצא מגדל נופים, בית אבות סיעודי שבו מת אחד הדיירים ממחלת הקורונה. הוא בחר בנופי ירושלים בשל אשתו, מטופלת סיעודית השוהה במוסד מזה שלוש שנים. "שבועיים אחרי שעברתי, נכנסתי לבידוד לאחר שהתברר שאחת האחיות שטיפלה במחלקה שבה שוכבת אשתי, נשאית קורונה. זמן קצר אחרי שיצאתי מהבידוד ההוא נכנסנו כולנו – כל 15 הקומות ו–170 הדירות – לבידוד מוחלט".
את אשתו הוא לא ראה כבר חודש, "למרות שהצוות שמטפל בה מתקשר אליי בווטסאפ ומראים לי אותה". שילה אומר שהוא אמנם מבודד אבל מתמודד היטב עם השעמום. "אני ממשיך לפגוש את הפרלמנט שלי בזום, קורא ספרים ורואה סרטים, אני מזמין אוכל מהמסעדה שלמטה. זה לא תענוג גדול אבל אני מבין שאני בקבוצת סיכון ושבגילאים שלנו התמותה היא גבוהה יותר. הצוות כאן מצוין ומסור ואני משוכנע שהם עושים הכל כדי שנרגיש מוגנים".
"הבקשה לביצוע בדיקות לדיירים ולצוות בכול בתי האבות על מגוון סוגיהם (דיור מוגן, תשושים וכדומה) אחת לתקופה נוגדת את ההנחיות שהוצאו ע"י משרד הבריאות. יש לציין שביצוע הבדיקה אינו משפיע על מניעת המחלה ויש להקפיד על שמירה של כללי היגיינה, מיגון מתאים, שמירת מרחק והמשך יישום צעדים דומים לאלה במוסדות כפי שפורסמו בהנחיות משרד הבריאות.
בבתי האבות בהם קיים מידע על חשד שמטפלים או מטופלים חלו עם קורונה יש לפנות ללשכת הבריאות המחוזית לביצוע תחקור אפידמיולוגי במסגרתו יוחלט גם למי צריך לעשות את הבדיקות. יש לציין כי במקבצי דיור לאנשים בסיכון הוחלט להרחיב את הבדיקות ולבצען גם לצוות המטפל במקום המיועד לפי שיקול דעת מקצועי.
בדבר האיתנות התקציבית של בתי האבות יש לציין שמשרד הבריאות עמד בפני כניסה להסדר התקשרות חדש (מכרז הקודים) שהיה אמור להטיב כלכלית את מצבם של המוסדות. עקב התפרצות נגיף הקורונה חל עיכוב במהלך זה ומשרד הבריאות בוחן בימים אלו יחד עם משרד האוצר דרכים מתאימות כדי לתמוך במוסדות הגריאטריים מבחינה כלכלית נוכח המצב החדש אליו הם נקלעו.
ללא ספק, הסיכון הממשי במגפת הקורונה היא פגיעה באוכלוסיית הקשישים. עם פרוץ המשבר חולקה מכסה מסוימת של מיגון למוסדות וניתנו הנחיות שהתאימו לתחילתו של המשבר. יש לציין שמעת לעת בהתאם ללמידה בארץ ובעולם ולפי הנחיות מנכ"ל משרד הבריאות נערך עדכון של ההנחיות ונערכים שינויים בהתאם למשל מהחלטה על מיעוט מבקרים הוחלט בהמשך להחמיר עם ההנחיות ולהחיל סגר על כניסתם של מבקרים לחלוטין במוסדות הגריאטריים.
בימים אלה כול בתי האבות, המוסדות הסיעודיים ומעונות לתשושים מקבלים ציוד מגן התואם את צרכיהם בסיוע של פיקוד העורף וגם באמצעות תרומה של החברה האזרחית בפרויקט "ושמרת" בתיאום עם משרד הבריאות.
לסיום, בדומה למלונות המיועדים לחולים עם קורונה קלים ועצמאים בימים אלה אנו נערכים לפתיחה של מחלקות ייעודיות למטופלים סיעודיים ובמרג"ים פתיחה של מחלקות לחולים קשים יותר עד מונשמים. לפי הצורך החולים מועברים למקומות הייעודיים עם מאמץ ניכר והשתדלות בניסיון לפנות את כול החולים בקורונה למחלקות המותאמות לטיפול בהם."
תחקיר זה נעשה בשיתוף שומרים, המרכז לתקשורת ודמוקרטיה – עוד תחקירים חשובים באתר השומרים
***