גברים, זה גם התפקיד שלכם לוודא שיש נשים סביב שולחן קבלת ההחלטות

לפני ימים אחדים קיבלנו תשובה צורמת וכואבת מהמטה לביטחון לאומי (המל"ל) לעתירה לבג"צ שהוגשה ע"י 13 ארגוני חברה אזרחית בהובלת איתך מעכי ומרכז רקמן נגד תת הייצוג של נשים בוועדת המומחים הלאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה.

במכתב קצר, שבאופן ציני נכתב דווקא על ידי אישה, דחה המל"ל את הדרישה למנות נשים לוועדה וקרא לארגוני הנשים, במעין לעג לרש, לשלוח אליו הצעות "לדרכי פעולה להתמודדות עם אתגרי משבר הקורונה במגוון תחומים" אשר ייבחנו על ידי גורמי המקצוע בוועדה, "ובהתאם לשיקול דעתם של אלה" יוחלט אם להביא אותן לפני הממשלה.  

במילים פשוטות, התשובה היא לא. לא ימונו נשים לוועדה ולא יהיה לנשים חלק בקבלת ההחלטות בנוגע למשבר.  

קשה לתאר התעלמות מוחלטת ובוטה יותר מאיתנו כנשים. קשה לתאר גם התעלמות בוטה יותר מדרישות החוק לשיווין זכויות האישה המחייב ייצוג הולם ומגוון של נשים בכל גוף שקובע מדיניות ומהפסיקה העקבית של בתי המשפט בנושא. מצער גם שמצב כזה אפשרי 20 שנים לאחר ההחלטה הבינלאומית פורצת הדרך של מועצת הביטחון של האו"ם, החלטה 1325, לשילוב נשים במוקדי קבלת החלטות. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה עמוקה כי לנשים יש נקודת מבט ייחודית, חיונית ובעלת ערך רב עבור החברה אשר חייבת להישמע בעת הכרעה בסוגיות הנוגעות לציבור הרחב ולנשים בפרט.

בעצם, כלאחר יד, כל צעד וכל התקדמות שהיו בשנים האחרונות כדי שנשים יצליחו להגיע למוקדי החלטות פשוט נהדפו הצידה כלא היו.

האמת שזה בלתי נתפס. קשה להאמין שב-2020 נשים עדיין צריכות להיאבק כדי להשפיע ולקחת חלק במוקדי קבלת החלטות ועוד בתקופה כל כך רגישה שבה נשים נוטלות חלק אדיר במאבק הרפואי, האזרחי והלאומי. ובואו, עם כל הכבוד לגאווה העצמית הפמיניסטית שלנו, רובנו נושאות בנטל הקריטי של הטיפול בילדים. מנכ"ליות או חוקרות בכירות, מורות, רופאות, אחיות, מפקדות, קופאיות ומה לא- בסוף הילדים מתרוצצים סביבנו ואנחנו מתפקדות כמו לביאות לתפעל את רוב המערך המשפחתי והכל במקביל לעבודה (איך לא?).

בינתיים עוד ועוד נתונים מתפרסמים מידי יום על ידי מדינות וחוקרים ביחס לפגיעה הקשה של משבר הקורונה בנשים. הנתונים מצביעים על תמונת מצב קשה מבחינה כלכלית, תעסוקתית, מבחינת הביטחון האישי, מבחינת הנגישות לשירותים בסיסיים וכן על עליה בדיווחים על אלימות במשפחה. הנתונים מכל העולם הביאו את מזכ"ל האו"ם לצאת בקריאה לכל המדינות החברות באו"ם לשתף נשים במוקדי קבלת ההחלטות ולדאוג שיוקצו משאבים מיוחדים לתת מענה לפגיעה הקשה בנשים. למרבה הצער, כבר עכשיו ברור שהמגיפה עומדת להסיג את ההתקדמות היחסית שהושגה בשנים האחרונות לשיוויון המגדרי.

לאור כל מה שקורה, אנחנו שואלות את עצמנו מדוע שוב ושוב בישראל אנחנו נאלצות לצעוק את אותה צעקה, להגיש בג"צ נוסף אחרי כל ועדה שממונה ולומר את הברור מאליו – נשים חייבות להיות במעגל מקבלי ההחלטות. חייבת להיות מנהיגות נשית בלב כל המאמצים של היציאה מהמשבר והשיקום מהמצב. נשים חייבות לקחת חלק שווה ומלא בשולחן מקבלי החלטות, ולא רק בוועדת המל"ל, אלא בכל הוועדות והגופים המתכננים את היציאה מהמשבר, בכל הדרגים, בכל המגזרים ובכל הרשויות. הצורך לשלב נשים הוא לא רק סיסמא בעת הנוכחית אלא צורך הכרחי. זהו אינטרס משותף של החברה כולה, נשים וגברים כאחד, כדי שנוכל לצאת מהמשבר הזה בהקדם האפשרי ולפעול לשיקום חברתי אמיתי, צודק ומהיר. 

אין שאלה שלממשלות ישראל יש אחריות ישירה למציאות הזו. אבל יש מי שמשתפים פעולה עם המציאות הזו במודע או שלא במודע.

ולכן, גברים יקרים, חברי הוועדה הזו וחברי ועדות עתידיות (שיתמנו מן הסתם שוב ללא נשים אם לא יהיה כאן שינוי דרמטי), החלטנו לפנות גם אליכם. אתם אבות לבנות צעירות, בני זוג לנשים מצליחות וחזקות. אנחנו קוראות לכם לשבור את תקרת הזכוכית. אנחנו קוראות לכם לסרב להשתתף בדיונים ולדרוש שנהיה שם לצידכם בשולחן מקבלי ההחלטות, ושנהיה שם בייצוג ראוי ומגוון, לא כעלה תאנה. אתם יודעים כמונו שבלי נשים מסביב לשולחן, אתם גוזרים על עצמכם עיוורון וחוסר מקצועיות, פגיעה בשוויון ואי צדק. כולנו צריכים להיות ערבים זה לזה כדי שנוכל לקבל החלטות טובות יותר. אל תעמדו מנגד.

אל תקבלו את זה שכל התפקיד שיהיה לנו הוא לייעץ לכם מהיציע, זה לא לכבודכם ובטח לא לכבודנו.

**

בשלישי הקרוב המדינה תצטרך לתת את תשובתה לעתירה שהוגשה בנושא לבג"צ על ידי ארגוני הנשים. 

הכותבות:

ד"ר כוכב לוי אלקיים, מרצה וחוקרת במרכז רקמן לקידום מעמד האישה, בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן. מתמחה במשפט בינלאומי, מגדר והגנה על זכויות האדם (בדגש על זכויות נשים וילדים).

קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן. מרכז רקמן הינו אחד העותרים בעתירה כנגד המל"ל. 

***

כאמור יש לא מעטות שעבורן הימים האלה הן גיהינום.  כשכולם בבית וגם האלימות נוכחת ביתר שאת. חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת 
הדרת נשיםמשבר הקורונה