בימים אלו בהם יוצאים לשגרת קורונה כולנו קוראים על הפגיעה בנשים ובקבוצות מוחלשות בתנאי ההעסקה ובקושי לחזור לעבודה. מחקרים שונים מראים שנשים נפגעות קשה יותר מהמצב בהשוואה לגברים בתקופות בהן ישנם משברים כלכליים ויש צורך בצמצום ופיטורין. הנתונים בארץ מראים שישנם יותר מפוטרות ממפוטרים ואם בודקים את המספרים מדובר על כך ש 60% מהמפוטרים הן נשים. הפער בין שיעור האבטלה בקרב ישראלים לעומת ישראליות עמד על 0.2% לפני המשבר, ואילו בקרב מפוטרי ומפוטרות מרץ הוא זינק ל־10%
כדי למנוע זאת, בודאי כאשר פוטנציאל הפגיעה רב כל כך, החלטנו ביחד עם ה״תו הסגול״, וה״תו הירוק״ (לתיירות ירוקה) לעשות מעשה מטעם עמותת ״עבודה שווה״ ולצאת עם ה״תו השווה״. המלצות ומדריך מעשי לשימור וקידום שוויון מגדרי בארגונים.
פרופ' רונית קרק ומיכל מטס ליטמנוביץ מנסחות התו השווה.
התו מנסח עקרונות שונים כיצד ניתן לעשות זאתֿ:
שיתוף נשים בצוות קבלת ההחלטות ליציאה מהמשבר
אמנם המל"ל לא עשה זאת אבל אין סיבה לחזור על הטעות הזו. יש חשיבות לשים לב להליך קבלת ההחלטות של יציאה מהמשבר ולשתף בצוותי קבלת ההחלטות נשים מרקעים שונים, כדי לתת מענה מיטבי לצרכים של נשים. בקבוצות כאילו לא מספיק לכלול נשים אלא יש גם חשיבות לראות שלא יהיו מיעוט וירגישו בנוח להשמיע את קולן, גם אם דעתן שונה מדעות אחרות שהושמעו.
עבודה מרחוק
יש חשיבות לעשות שימוש בהזדמנות שנוצרה כדי לבחון לעומק ולהמשך אפשרויות של הטמעת עבודה מרחוק (גם עם חלקית) וכיצד היא יכולה לסייע להורים (נשים וגברים) לקיים בו זמנית איזון בין חיי העבודה וחיי המשפחה והטיפול בילדים כמו גם להגביר שוויון בבית ולא רק בעבודה. לצורך כך חשוב גם להתמקד במדידת תפוקות ולא בשעות העבודה. לעיתים עבודה של שעות רבות במשרד (אותה אמהות לילדים צעירים לא תמיד יכולות לתת) מניבה תוצרים מועטים ויש חשיבות לנטר תפוקות ולא שעות עבודה.
נראות נשית
יש חשיבות לתת נראות לנשים בתקופה זאת בכל אמצעי התקשורת של החברה ובצורות שאינן סטריאוטיפיות. תקופות של משבר וסיכון מעלות חשיבה אוטומטית וחשוב לתת נראות לסיפורי הצלחה של נשים ולדמויות של נשים בתקשורת פנים ובפרסומות בצורות שאינן סטריאוטיפיות. רק לדוגמא, הפרסומת של מכבי על קו ישיר לרופא מראות תמונה של פציינטית עם חולצה מנומרת ובתנוחה מינית, בצ׳אט און ליין עם הרופא שלה (ד״ר דוידוביץ). למתבונן מהצד השיחה נראית אירוטית ומניחה כי הד״ר הוא גבר (ולא רופאה אישה) וכי המטופלת אישה. דימויים אילו פוגעים בקופת החולים מכבי, וגם בקידום השוויון.
תנאי העסקה שווים
אנו ממליצות על ניטור תנאי ההעסקה, הגיוסים החדשים, ההכשרות, ההטבות, והצמצומים של המשאבים, כדי לבחון שגברים ונשים נפגעים או מתוגמלים ומוכשרים בצורה דומה.
בשנים האחרונות יש הרבה מאמצים במשק לקדם שוויון מגדרי בתחומים אלו. לאחר יציאת "התו השווה" ארגונים רבים התגייסו להפיץ אותו וליישמו. אחד המהלכים המשמחים ביותר הייתה התמיכה הגורפת של יו״ר השלטון המקומי חיים ביבס ושל שלמה דולברג המנכ״ל, שהפיצו את "התו השווה" לכל ראשי.ות הרשויות, המנכ״לים.יות שלהם.ן, מנהלי.ות משאבי אנוש ויועצות לקידום מעמד האישה.
התו השווה
"התו השווה" ו"עבודה שווה" איננה רק עניין של נשים! התו הופץ באיגוד התעשיינים, בפורום של היועצות והממונות על שוויון מגדרי, בחברות עסקיות גדולות ועוד. ההיענות הרחבה הייתה מאוד משמחת ומעודדת. ישנם בתי ספר שמעבירים שיעורים על "התו השווה", ניתנות עליו הרצאות לנשים מדירקטוריונים שונים, בתי חולים פסיכיאטריים מתעניינים בתו וחברות גדולות כמו אינטל, חברת חשמל, המשטרה, שטראוס ועוד.
חשוב שדווקא בתקופה זאת נשים דגש כולנו על הנושא הזה כדי לשמר את החוסן של המשק לטווח ארוך וכדי לשאת ביחד בנטל, בקושי כמו גם בהזדמנויות וברווחים.
מוזמנות.ים להפיץ לכל הארגונים במשק במגזר הפרטי, הציבורי והשלישי.
ולכתוב לנו לקבלת הדוח המלא וסיוע ביישום ההמלצות
המסמך המלא בלינק הבא
**
על הכותבות:
פרופ׳ רונית קרק היא פרופ׳ מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה ומייסדת מסלול ׳מגדר בשטח׳ באוניברסיטת בר אילן והיא ממייסדות ׳עבודה שווה׳.
גב׳ מיכל מטס ליטמנוביץ – מנכ"לית "עבודה שווה" פעילה חברתית לקידום נשים, מנהלת מערך של עשרות מתנדבות ומתנדבים בעבודה שווה, מנהלת פרויקטים ושתפ"ים רבים עם ארגונים נוספים, במגזר השלישי, השלטון המקומי, וחברות פרטיות הן במדיות החברתיות והן בשטח.
כדי שהמיזם החשוב הזה ימשיך לפעול, יצאנו בהאדסטארט שמקדם את ספר הילדים והילדות "אפשר וחצי", סיפור על ארבע ילדות שיודעות ובטוחות שאין שום מקצוע או תחום שהן לא יכולות להצליח בו. אפילו אם זה מקצוע שהן המציאו בעצמן. לתמיכה – כנסו ללינק הבא:
***