ייצוג הנשים בממשלת נתניהו החמישית: מירי רגב ושבע הנשים האחרות

הבשורה המשמחת היא שבממשלה החדשה של נתניהו יכהנו 8 נשים. מספר שיא של כל הזמנים אבל יש לזכור שגם זו עומדת להיות הממשלה הכי גדולה אי פעם שכיהנה. המשמעות האמיתית היא שהיחס נשמר- אישה בישראל עדיין שווה ל4.5 גברים. בשיא גודלה של הממשלה הקודמת, הממשלה הרביעית של נתניהו, כיהנו 22 שרים ובתוכן 5 נשים כלומר אותו היחס ממש, כלומר ייצוג רחב אבל השפעה הרבה פחות, ועד כמה הנשים הללו יגרמו לקידום המאמץ לשוויון מגדרי בייצוג בכנסת ובממשלה? את זה תצטרכו לשפוט לבד 

מירי רגב מדגמנת ירושלים בפסטיבל קאן. צילום אלי סבתי

מירי רגב- פרצופה של המדינה

וכשבוחנים את רשימת השרות הצפויה, בולטת מעל כולן המנצחת הגדולה של הבחירות האלה, האישה שמובילה בפער ניכר גם על עמיתיה הגברים ברמת העניין, התמיכה והעוינות שהיא מקבלת הלוא היא השרה מירי רגב. רגב אמנם לא קיבלה את תפקיד השר לביטחון פנים בו חשקה אבל היא עומדת לכהן באחד מהמשרדים עם התקציבים הגדולים יותר, משרד התחבורה, למשך שנה וחצי. היא תהיה חברה בקבינט המדיני בטחוני, שמרה לעצמה את תחום ועדת הסמלים והטקסים כולל טקס המשואות והדובדבן שבקצפת – כעבור שנה וחצי, אם ירצה השם ונתניהו, וגנץ יהפוך לראש ממשלה, לצידו תעמוד בכל המפגשים הדיפלומטיים שרת החוץ של ישראל, מירי רגב – פרצופה של המדינה.

רגב הייתה הראשונה לזהות (ויש לומר עוד לפני נתניהו) את היתרון באי הממלכתיות. היא הייתה חברת כנסת נמרצת, חדורת שליחות, ומייצגת נאמנה של הציבור שלה ולא הייתה לה שום כוונה לעצור מלייצג את הציבור שלה ולהתחיל לייצג את הציבור כולו כשמונתה לשרה. זה היה בלתי נתפס בהתחלה בהתקפות חסרות הרסן על האמנים ומוסדות התרבות בישראל ומפגני גסות הרוח ('קאט דה בולשיט'), על ציבורים שלמים ועל אלו שלא תמכו בנתניהו ("מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?") אבל בהדרגה זה נהפך לנחלת הכלל. אלו מקרב חבריה שאימצו את הסגנון שלה כמו אמיר אוחנה ודודו אמסלם קוטפים היום יחד איתה את הפירות של הגישה הזו בעוד שאנשים ששמרו על קשב אמיתי עם הציבור כולו ולא רק עם ציבור המצביעים שלהם, אלו שעכשיו בזים להם בתור 'ממלכתיים', הם נדחקים  עכשיו לשולי התמונה הקבוצתית של ממשלת נתניהו החמישית או יוצאים ממנה כליל. לא פלא אם כן שהצעד הראשון של רגב (טרם השבעת הממשלה!) הוא לפטר את המנכ"לית המוערכת של משרד התחבורה, קרן טרנר אייל, שנמצאת בחופשת לידה. מאחוריה היא מותירה תחום שלם, מוסדות התרבות, האמנים, השחקנים, התאורנים, הצלמים, התפאורנים ועוד ועוד, 150 אלף איש, שעדיין לא חזרו לשום שגרה ואין להם גב מאיש. במשרד התחבורה כיהן משך שנים השר המוערך ישראל כץ, רגב תזכה לגזור את הסרטים שטרם נגזרו על הפרויקטים שהוא התחיל ואולי של בצלאל סמוטריץ מחליפו (מי אמר שאי אפשר לקרוא למחלף או כביש על שם המנהיג בעודו חי?), יש בתפקידה החדש לא מעט תופינים שאפשר לחלק למקורבים וראשי רשויות ואין שום ספק שקולה ישמע עוד יותר בזכות השידרוג שזכתה לו. 

מירי רגב בראש מצעד ההזדהות עם ישראל בניו יורק. צילום shutterstock

 

אורלי לוי אבקסיס – האינטרס האישי כחזות הכל 

אין שום דרך לאזן את המשוואה בין מירי רגב לשבע הנשים הנוספות שעומדות לכהן בממשלה. לו עמוס בידרמן היה מאייר גם עבור און לייף, מן הסתם היה מצייר נדנדה שמצד אחד ניצבת רגב ועל הכף השנייה שבע הנותרות שלא יכולות לה. ובכל זאת צריך לציין את אורלי לוי אבקסיס שיכולה להתקרב אליה בכמות הרעש והעניין התקשורתי. לוי אבקסיס, מי שהפכה לחזות הבגידה בבוחרים למרות שיש עוד 18 איש (ובראשן גנץ) שעשו את אותו הצעד בדיוק, לא קיבלה את הפרס על כך שנשכבה על הגדר עבור נתניהו, אולי כי היא לא מייצגת איש, אפילו לא את בני משפחתה, ולכן תכהן במשרד המופרך ביותר שהוקם בממשלה הנוכחית – השרה לחיזוק וקידום קהילתי. לאור תפקודה (האמיתי) בכנסת, לפי המדד החברתי של  "המשמר החברתי" היא דורגה רק במקום ה-40 למען החברה בישראל , ספק אם תטרח להיאבק לקבל מהמשרדים השונים את השאריות שהוצמדו למשרד שלה ותסתפק במנגנון הטקסי שתקבל- מנכ"ל, לשכה, נהג ומאבטחים. 

 

אורלי לוי אבקסיס. צילום מפלגת גשר

ציפי חוטובלי מול גילה גמליאל 

בממשלה הנוכחית יש הכרעה. אחרי ששנים גילה גמליאל כיהנה כשרה השנייה בחשיבותה בליכוד, ציפי חוטובלי מקבלת את המשבצת הזו. גם בשל נאמנותה המופלגת לנתניהו (ויש לה לא מעט קרדיט על גיוס הקולות בקרב המתנחלים עוד במערכת הבחירות של שנת 2015) וגם בשל הצורך הקיים שלו להראות לסרוגים ששליחת ימינה לאופוזיציה לא אומרת שאין לו נציגות ברורה של הציונות הדתית בממשלה. חוטובולי אמורה להיות השרה לענייני התיישבות והשירות הלאומי. לשרה גילה גמליאל שהצהירה לא אחת שהיא רוצה להיות שרת חינו הוצע תפקיד השרה להשכלה גבוהה אך היא סרבה. אחרי מאבק איתנים תקבל את תיק איכות הסביבה וזה תלוי רק בה מה תעשה בו.  

השרות החדשות 

בנוסף ללוי אבקסיס, יש עוד 4 שרות חדשות. אורית פרקש הכהן, נציגת ציונות דתית נוספת אבל של כחול לבן (מתוך שישה שרים סרוגים) תכהן במשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד שהומצא עוד בסבבים קודמים (במקור כדי לרצות את אביגדור ליברמן, אחר כך את בוגי יעלון) ועכשיו היא תכהן בו. פרקש הכהן עם קבלות כמי שכיהנה כראש רשות החשמל קיבלה בהתאם לתפקיד גם מושב בקבינט המדיני בטחוני, שרה שנייה לצידה של רגב. בתיק שלה כמו של שר המודיעין או השר לפיתוח אזורי אין שום צורך אבל צריך לחלק תפקידים. 

פנינה תמנו שטה יכולה להירשם כמי שעשתה מהלך מנצח, עברה מ'יש עתיד' ל'כחול לבן', השאירה את גדי יברקן מאחור (שערק כמה חודשים לפניה) ומתמנת לתפקיד שרת הקליטה והעלייה, שרה יוצאת אתיופיה ראשונה, פרלמנטרית חרוצה שאין ספק שתתעקש להטביע את חותמה. בעקבות משבר הקורונה צפוי גל עלייה גדול לישראל כך שהתפקיד משמעותי משנדמה. 

מירב כהן מקבלת את התפקיד שאותו עשתה בהצלחה גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי והגימלאים. כהן, לוחמת חברתית שפעלה רבות למען קשישים, תמשיך לעשות זאת במשרד החדש. 

עומר ינקלביץ תעמוד בראש משרד התפוצות, שמקבל כאמור משמעות לאור גל העלייה הצפוי, אבל באותה משבצת יושבת כעת פנינה תמנו שטה ולא ברור מה יוליד הקרב הזה ביניהן. 

מימין אורית פרקש הכהן, פנינה תמנו שטה, למטה מימין מירב כהן, ועומר ינקלבייץ

כאמור מתוך 8 השרות בממשלה, היחידה שתמלא תפקיד משמעותי אמיתי היא השרה מירי רגב. בראיון לפני כשנה לאיילה חסון היא אמרה "עשיתי מהפכה כזאת, ששני שרים לא יצליחו לתקן את מה שעשיתי". דווקא במשרד עליו הייתה ממונה אין ספק שקל יהיה לתקן את מה שעשתה רגב אבל בציבוריות הישראלית, באמון של התושבים בנבחרי הציבור, בקידושה של הבורות והחנפנות, מכל אלו יהיה קשה להשתחרר גם שנים אחרי תום כהונתה שם. לפמיניזם ולמאבק למען ייצוג שווה של נשים זה בטח לא עושה טוב. 

**

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? מתלבטת אם זה גם מצבך ואם מסוכן לך בבית? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת 
אורית פרקש הכהןאורלי לוי אבקסיסגילה גמליאלמירי רגבממשלת חירוםעומר ינקלביץפנינה תמנו שטהציפי חוטובלי