למה בשנת 2020 אין עדיין נשים במועצות הדתיות בישראל שכולנו מתקצבים?

כבר לפני יותר מ30 שנה (בשנת 1986) פרצה לאה שקדיאל את תקרת הזכוכית והייתה לאישה הראשונה שנבחרה למועצה הדתית בירוחם. המינוי לא נעשה חלילה בברכת שר הדתות דאז, אלא בזכות פסיקת בג"ץ. קווינו כי בכך נוצרה פריצת דרך, אשר בעקבותיה יתרחב ויופנם עקרון השוויון המגדרי וייצוגן של נשים בכ-130 המועצות הדתיות בישראל. אך ציפיות לחוד ומציאות לחוד: 20 שנה לאחר בג"צ שקדיאל, ובשנת 2011 ייצוג הנשים במועצות הדתיות עמד עדיין על 5% בלבד.

שנתיים מאוחר יותר, בשנת 2013, במענה לדרישות חוזרות של חדו"ש – לחופש דת ושוויון, התחייב שר הדתות למינוי של אישה אחת לפחות בכל מועצה דתית. זה היה אומנם שיפור לעומת המצב הקודם, אך התקדמות לא מספקת שהביאה אותנו להמשיך את המאבק ולאיים כי אם הנושא לא יבוא על תיקונו נפנה לבג"ץ. לא היינו מוכנים להשלים עם מצב בו עדיין ב-85% מהמועצות שמונו הייתה רק אישה אחת, ואף יושבת ראש. היה ברור שהרשויות, ובראש וראשונה – המשרד לשירותי דת, אינם מייחסים משקל אמיתי לצורך ולחובה לשלב נשים במועצות הדתיות.

בשנת 2016, בעקבות דרישות עמותת חדו"ש, יצאה הוראה מטעם המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ, המורה למשרד לשירותי דת למנות לפחות 30% נשים בהרכב המועצה הדתית, וכי ברשויות בהן לא מונתה מועצה דתית, והחוק מסמיך את השר למנות שני ממונים אשר ימלאו את מקום המועצה, ימונו גבר ואישה ותיושם מדיניות של אפליה מתקנת ביחס למינוי נשים לתפקידים בכירים. אולם בפועל, ההנחיות לא יושמו במלואן עד היום. 4 שנים חלפו ועדיין נשים מהוות אחוז קטן מחברי המועצות הדתיות, אשר תקציבן הגיע בשנה שעבר לכמיליארד ₪, ואחוז מגוחך של נשים מקרב הממונים. מחדל מכוון זה התבהר בעליל בבדיקה שעשתה חדו"ש, והציגה בפני הועדה לקידום מעמד האישה בישיבה מיוחדת שקיימה בנושא השבוע. התברר כי מאז הבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 מינה השר ממונים זמניים ב-60 מועצות דתיות, היינו – 120 ממונים, שמתוכם מונתה אישה אחת בלבד, ואף היא ללא זכות חתימה וללא שכר!

עד כמה שאלה זו שולית בעיני הרשויות יכולנו לראות לנוכח העובדה כי אף אחת מן הרשויות הנוגעות בדבר, לרבות נציגי המשרד לשירותי דת, לא היו מסוגלים לענות לבקשותיו החוזרות של יו"ר הועדה, ח"כ עודד פורר, לקבל נתונים אלה.

מאבקי דת מנומקים לעיתים קרובות בטענות הלכתיות. אך במקרה זה אין מחלוקת שאין כל מניעה הלכתית למינוי נשים למועצות דתיות. בניגוד לתפקידי רבנים ודיינים שפוסקים בענייני הלכה, מדובר בגוף מנהלי במדינה. שילוב נשים במועצות הדתיות אינו דרישה איזוטרית או "אידאולוגית". כל שירותי הדת המסופקים על ידי המועצות הדתיות – בתי כנסת, כשרות, קבורה, נישואין וכו' – מיועדים לגברים ונשים כאחד. שירות המקוואות מיועד לנשים בלבד. מצב מתמשך שבו הגוף האחראי למתן שירותי דת יהודיים מדיר כמעט באופן מוחלט מקבלת ההחלטות מחצית מהציבור היהודי – הנו כשל חמור ולא מקרי.

הרב עו"ד אורי רגב מנכ"ל חדו"ש – לחופש ושוויון

המאבק שלנו יימשך עד שכל ההרכבים והתפקידים במועצות הדתיות, כולל התפקידים הבכירים של ממונות וחשבות ישקפו ייצוג הולם וצודק של נשים. אנחנו נעקוב ונוודא שבכל הרכב חדש ההחלטה תיושם, כמו שעקבנו בשנים האחרונות, ולא נהסס לפנות לבית משפט כדי לאכוף על המדינה לפעול ברוח זו אם תמשיך להתעלם מחובתה. 

***

לא מעט נשים חשות כלואות בביתן היום יותר מתמיד. לקריאת תמרורי האזהרה שכתבו בפורום מיכל סלה כנסי ללינק הבא 

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת 
 

 

אפליית נשיםהדרת נשיםהמועצות הדתיותחדו"שעודד פורר