גם בישראל התנגדות פוליטית מובילה לאיומים באונס

אתמול בבוקר אריאנה מלמד, עיתונאית הארץ, גילתה שצייצן בשם ״דרומי״ הזמין אחרים לאונס הקבוצתי שמתוכנן לה כאחת מהנשים בחזית המחאה בעד הדמוקרטיה ונגד השחיתות. הוא כתב ״שמעתי שמארגנים אונס קבוצתי לאריאנה מלמד…רוצה לבוא?״.

בדיקה פשוטה העלתה שמדובר בפרופיל של אחד בשם אבנר ציפורי שעובד בחברה AIOSystemsLtd..
מלמד העלתה בתגובה ציוץ ובו כתבה ״לא תפחיד אותי ולא תשתיק אותי באיומים של פורנוגף עלוב. הייתי קרבן אונס בגיל 14. אף עלוב נפש כמוך כבר לא יכול לי. תתכונן למלחמה״. באותו יום הגישה נגדו תלונה במשטרת פתח תקווה בעזרת עו״ד דניאל חקלאי.

מצידו אבנר ציפורי פרסם הודעה שחשבון הטוויטר שלו נפרץ והוא קיבל על כך הודעת SMS מטוויטר. אך שוב בדיקה פשוטה מעלה שמאותו פרופיל צוייצו כבר כמה ימים מספר רב של תגובות אלימות ואיומים כולל איומים בעלי מאפיינים של אלימות מינית חולנית למשל ״אדולף…תביא איתך כמה קציני SS יש כאן כמה בנות שמחכות להם״ וכן ״עדי מאירי? 5 אפרואמריקאים בדרך לאנוס את כושילירבאק״.

אחרי שקיבל תגובות רבות על ההזמנה לאונס קבוצתי, הסיר את חשבון הטוויטר.

זו לא הפעם הראשונה שאריאנה מלמד היא יעד להסתה פוליטית בעלת אופי פורנוגרפי חולני. לפני כחודש נאלצה להגיש תלונה במשטרה על איומים, הטרדה ולשון הרע של הרצל גולן שקיבל צו הרחקה כולל בטוויטר בעקבות התלונה. ענת סרגוסטי, אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים, ליוותה את הגשת התלונה.

הרצל גולן צילום מסך מהטוויטר

עיתונאיות, פעילות פוליטיות ופוליטיקאיות נתונות דרך קבע למתקפה בעלת אופי פורנוגרפי חולני, כאשר האיום באונס, ולצערנו במשטרים אפלים גם האונס עצמו, משמש כנשק לסתימת פיות ודיכוי התנגדות פוליטית בפרט בקרב נשים. לאורך ההיסטוריה נעשה שימוש מודע באלימות מינית כדי לדכא פעילות פוליטית של נשים, ולהדיר אותן מהשיח הפוליטי. זה קרה בראשית המאה ה-19 במעצרים של הסופרג׳יסטיות שנלחמו על זכות ההצבעה באנגליה כאשר עברו תקיפה מינית בידי שוטרים בסמיכות למעצרים אלימים. זה קרה במשטר פינושה בצ'ילה שהיה ידוע בסאדיזם המיני הפרוע כלפי מתנגדי ובפרט מתנגדות משטר. זה קרה לא מזמן ב-2015-16 בבורונדי במרכז אפריקה איפה כשכנופיית צעירים תומכי משטר הידועים כ״אימבונראקיור״ תועדו שרים שירי אונס (נשמע מוכר?) ובהמשך מבצעים אונס קבוצתי בנשות חברי אופוזיציה ומתנגדות משטר.

כל אזרחית ישראלית שמבטאת את התנגדותה למשטר ניגוד העניינים בראשות הנאשם בפלילים, בנימין נתניהו, חווה מתקפה בעלת אופי מיני חולני. את זה צריך להבין בתוך ההקשר הרחב בו אנחנו עדות ועדים למחיקה של נשים מהפוליטיקה בישראל. ״גם אני שואל לפעמים באמצע הלילה למה הרמזור אדום״ הייתה התגובה של ראש המשטר לפני פחות משבוע לשאלה מדוע אין נשים בקבינט הקורונה. אבל לאורך כל המשבר נדמה שנעשה מאמץ מיוחד להדיר נשים מקבלת ההחלטות בין אם זה החלפת יפעת שאשא-ביטון מרשות ועדת הקורונה בכנסת כי התעקשה להביע דעה בניגוד לראש המשטר, או ההחלטה להדיר נשים מצוות המומחים ליציאה ממשבר הקורונה כבר באפריל.

מפגינות בבלפור שבת 01.02.20 צילומים ניצן ויסברג

מול האיומים הפורנו-פוליטיים וההדרה מקבלת ההחלטות במשטר, בולטות הנשים במחאה שבאה נגד השחיתות השמרנית במובן העמוק ביותר של המילה. לא מדובר רק במנהיגות כמו שקמה שוורצמן ברסלר, אורלי בר לב, ואמה מגן טוקטלי אלא בנשים, נערות וילדות שממלאות את הרחובות, רוקדות, שרות, מנגנות, חושפות חזה או מגינות באפודים על ילדים מפני שוטרים, ונושאות שלטים שדורשים שינוי מהותי. שינוי שרואה ומכבד וכולל נשים. ריפוי לחברה חולה בה נשים יוכלו שוב להיות חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה, בדרך לחברה שיוונית, אוהבת, מכילה ומלאת חמלה.

***

לא מעט נשים חשות כלואות בביתן היום יותר מתמיד. לקריאת תמרורי האזהרה שכתבו בפורום מיכל סלה כנסי ללינק הבא 

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת 
 
אריאנה מלמדבנימין נתניהוהפגנות בלפור