אוניברסיטת תל אביב לא מאוחר לשנות – הגיע הזמן לרקטורית

אז איך קורה, כמו בכל הפעמים הקודמות, כמו בכל המוסדות הגבוהים להשכלה בישראל,  שאוניברסיטת תל אביב שמכריזה על עצמה כחלוצה בתכניות העדפה מתקנת, בעיר שטוענת לכתר העיר הליברלית והשוויונית ביותר, נבחר שוב גבר לתפקיד הרקטור?

נזכיר, אוניברסיטת תל אביב שהוקמה בשנת 1956, חרתה על דגלה מחויבות עמוקה לחברה הישראלית ופעולה למען מגזרים שונים בה וכאמור התחייבה להעדפה מתקנת. הרקטור למי שלא בקיא בחיי האקדמיה הוא התפקיד השני בחשיבותו בעולם האקדמי. הוא בעל הסמכות והאחריות להפעלת כלל ענייניה האקדמיים של האוניברסיטה לרבות תחומי ההוראה, המחקר, הקבלה, הליך המינויים, התקנון, התכנון והבקרה האקדמיים. הרקטור כפוף לנשיא וממלא מקומו, חבר בהנהלת האוניברסיטה, בוועד המנהל, בחבר הנאמנים, בוועדת תקציב ומאזן והאחראי על שמירת הרמה האקדמית ועל קידומה. הוא מכהן בתפקיד יו"ר הסנאט ומליאתו ואחראי על ביצוע החלטותיהם, הוא האחראי כלפי הנשיא להגשמת יעדיה האקדמיים של האוניברסיטה ומכהן כיושב ראש הועדות החשובות כמו ועדת המינויים, ועדה לתכנון אקדמי, הועדות לחיפוש ומינוי דיקאנים ועוד.  אך למרות חזון האוניברסיטה ושנות קיומה הרבות עד השבוע כיהנו בה 15 רקטורים גברים ורק אשה אחת – וזה קרה לפני עשרים שנה בדיוק. 

פרופ' נגה קרונפלד שור

השבוע כאמור שוב נבחר גבר לתפקיד הרקטור באוניברסיטת תל אביב ומיד נשמעת המקהלה שטוענת כי "זו לא בחירה בין גבר לאשה אלא בחירה של המתאים ביותר לתפקיד". ושוב, מצפים מאתנו לקבל את הגזירה הזו כאילו היא חצב בסתיו או קשת בענן. כאילו אין קשר בין שיעור הגברים הגבוה בתפקידים הבכירים באקדמיה ושיעור הנשים הנמוך בסגל האקדמי, ליד שולחן הממשלה, בראש חברות בתל אביב 125 או בקבינט הקורונה.

בשבוע שעבר אונ' תל אביב יכלה לעשות היסטוריה. שלוש נשים וארבעה גברים הרכיבו את ועדת האיתור לרקטור ולשלב האחרון הגיעו פרופ' מרק שטייף ופרופ' נגה קרונפלד-שור. פרופ' שטייף נבחר על חודו של קול (קולו של נשיא האוניברסיטה) ברוב של 4 מול 3.

ביום האשה הבינלאומי בשנת 2016 התהדרה אונ' תל אביב באחת עשרה חוקרות "מעוררות השראה", פרופ' קרונפלד-שור היתה אחת מהן. מוקדם יותר השנה הפיצה דוברות האוניברסיטה לעיתונות את הישגה המרשים של פרופ' קורנפלד-שור כאשר מאמר שכתבה הגיע למקום ה-58 (מתוך 20,000) ברשימת ההורדות מהאינטרנט בשנת 2019. היא חוקרת את האבולוציה של השעון הביולוגי והשפעת סביבה מלאכותית על בעלי חיים, המסר שלה, כך לפי הפרסום של האוניברסיטה הוא "אני רוצה להנחיל לילדיי ולנשים שסביבי את תחושת המסוגלות, השוויון והמיצוי העצמי". 

שישים אחוז מהסטודנטים בישראל הן סטודנטיות אך רק שליש מחברי הסגל הבכיר הן נשים וחלקן הולך ומצטמצם ככל שעולים בסולם התפקידים. סנדרה הארדינג (Sandra Harding) טענה כי המבנים החברתיים הקיימים במדע מהווים מכשול בפני נשים מדעניות. כביכול, המדע, ובעיקר מדעי הטבע, אינם נתונים ללחצים תרבותיים, מגדריים ותרבותיים היות והם בנויים על שיטות שלא מאפשרות להכניס את הרקע של החוקר לתוכו. אולם בחינה של המנגנונים, האישיים והמוסדיים, שהדירו נשים (וגם גברים ממוצא, מעמד ותרבות אחרים) מעמדות כוח והשפעה מראה כי האוניברסליות שהמדע מייחס לעצמו מסווה הדרה ואפליה שמתבטאים, בין היתר, במיעוט חוקרות ונשות סגל בכיר באקדמיה. בשנת 2000, בעקבות הנחיה של האיחוד האירופי, החליטה ממשלת ישראל להקים את המועצה הלאומית הישראלית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה לאור המגמה העולמית של מיעוט נשים במקצועות מדעיים והקושי של נשים להתקדם לתפקידים בכירים באקדמיה ובתעשייה. מיעוט נשים בסגל אקדמי הוא הפסד חברתי, הפסד לתעשייה והפסד למדינה. דוח מצב המדע בישראל לשנת 2019 מראה כי כל המוסדות האקדמיים עוסקים בשאלת קידום נשים במדע על ידי הצבת יעדים, תמיכה ופעילויות במועמדות ללימודים גבוהים, פרסים לחוקרות ועוד. אבל על פי בדיקה של מבקר המדינה, בכל המוסדות להשכלה גבוהה קיים שיעור נמוך של נשים בוועדות השונות המשפיעות באופן מכריע על מדיניות המוסד והקצאת משאבים. מהקמתה כיהנו באונ' תל אביב 9 נשיאים ואף לא נשיאה אחת, בדומה לטכניון (15 נשיאים), העברית (13 נשיאים) ובר אילן (10 נשיאים) ואילו בחיפה הייתה נשיאה אחת, מתוך 11 נשיאים, בבן גוריון נשיאה אחת, מתוך 6 נשיאים, באוניברסיטה הפתוחה 2 מתוך 7 נשיאים. גם רקטוריות היו 4 בסה"כ (אחת בלבד בבר אילן, ת"א, חיפה והעברית ) מתוך כ-80 רקטורים בכל האוניברסיטאות בכמעט 100 שנות השכלה גבוהה בישראל.

כבוד השופט בדימוס יוסף שפירא, מבקר המדינה, כתב כי "פקידי ציבור אשר נותנים יד לאפליה בין המינים, גם כאשר התוצאה המפלה מוצדקת לכאורה בשיקולים "ניטרליים", מפרים את החובה החלה עליהם לכבד את זכויות היסוד של האדם באשר הוא אדם. על כן, עלינו להמשיך במאבק קשה וחשוב זה ללא לאות ובמרץ רב, שכן היעדרו של שוויון מהותי בין המינים מערער את היסודות החברתיים של מדינת ישראל".

טוב יעשה סנאט האוניברסיטה אם יעמיד מעשים לפני המילים הרבות בנושא הוגנות מגדרית בקמפוס, לא יאשר את המלצת ועדת האיתור וישלח מסר לפיו פרופ' קורנפלד-שור, בעלת הרזומה המקצועי המעולה, ראויה להיות רקטורית ולהמשיך לעורר השראה אמיתית בכולנו.

לחתימה על עצומה שתשלח לאוניברסיטת תל אביב – https://www.atzuma.co.il/nogafortaurector

רוני בריל היא סטודנטית לתואר שני בתוכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביבפררופ' נגה קרונפלד-שוררקטורית לאוניברסיטת תל אביבשיחת היום