הבחירה בגל גדות כ'קלאופטרה' מעוררת את אותה סערה שעוררה קודמתה אליזבת טיילור

הבשורה לפיה גל גדות תגלם את דמותה של המלכה האגדית קלאופטרה בסרט חדש, הציתה ויכוח ברשתות החברתיות סביב השאלה האם הבחירה בשחקנית ישראלית לתפקיד מהווה ניכוס תרבותי. ציוץ אחד, בו נטען כי גדות "גנבה" את התפקיד משחקניות ערביות, הוביל לדיון סוער: בעוד מבקרים טוענים כי גדות, שאינה ערבייה או מצרייה, לא הייתה צריכה לקבל את התפקיד, אחרים השיבו כי קלאופטרה כלל לא הייתה מצרייה – כשליטה משושלת תלמי היא הייתה נצר לאב מקדוני, ומוצאה של אמה אינו ידוע. 

אין זו הפעם הראשונה שבה מוטל ספק ביכולתם של שחקנים יהודים לגלם דמויות שאינן יהודיות. זו גם אינה הפעם הראשונה שכוכבת יהודייה נבחרת לגלם את דמותה של קלאופטרה, ומעוררת מחלוקת.

הסרט המפורסם ביותר על קלאופטרה יצא לאקרנים בשנת 1963 בכיכובה של אליזבת טיילור. עלויות הסרט היו גבוהות מאוד ביחס לתקופה – לפי הדיווחים, טיילור הייתה השחקנית הראשונה שקיבלה מיליון דולר עבור תפקיד אחד. הסרט זכה להצלחה רבה, אף שהרבה מתשומת הלב הוקדשה לשמועות על רומן בין טיילור לשחקן ריצ׳ארד ברטון שכיכב לצידה, ולשלל דרמות אחרות במהלך ההפקה.

טיילור התגיירה כמה שנים קודם לכן, לפני שנישאה לזמר אדי פישר, והביעה בגלוי את תמיכתה בישראל. באותה תקופה מצרים אסרה על קשר לישראל וליהודים, כך שכשהסרט יצא, הוא הוחרם במצרים. לסיפור הזה היה סוף טוב, אבל נבירה בארכיוני JTA מגלה את ההיסטוריה הארוכה של הוויכוחים סביב מתן התפקיד של קלאופטרה לטיילור:

  • בשנת 1959 הפכה טיילור את תמיכתה בציונות לפומבית כשרכשה אגרות חוב של מדינת ישראל בשווי 100 אלף דולר באירוע גיוס כספים בלוס אנג'לס עם בעלה הטרי אדי פישר (שבעצמו רכש אגרות חוב בשווי 10,000 דולר). טיילור כבר השלימה בשלב זה את תהליך הגיור שלה, שנחגג בטקס גדול בבית הכנסת "טמפל ישראל" בהוליווד. בראיונות לתקשורת הרבתה לדבר על אהבתה ליהדות. טיילור הבהירה לכל מי שהיה מוכן לשמוע שלא התגיירה בגלל בעלה – היא טענה שהיא חשה הערכה רבה ליהדות "מזה זמן רב".
  • רכישת אגרות החוב הישראליות של טיילור הכתה גלים בעולם הערבי, וזמן קצר לאחר מכן דיווחה JTA כי מחלקת המדינה האמריקאית החלה לקבל ידיעות מטרידות: לפיהן הרפובליקה הערבית המאוחדת – כפי שכונה אז האיחוד בין מצרים וסוריה – "מחרימה רשמית את כל סרטי הקולנוע" שטיילור הופיעה בהם.
  • הסרט "קלאופטרה" צולם בשנת 1962 בעיקר ברומא. ההפקה תכננה לצלם גם במצרים לשם האותנטיות, אך בסופו של דבר נאלצו המפיקים לוותר על כך, כי נאסר על טיילור להיכנס למדינה.
  • אבל זה לא אומר שהציבור המצרי לא זכה לראות את הסרט. לפי דיווח מאותה תקופה, "באופן רשמי, סרטיה של גברת טיילור נמצאים ברשימה השחורה במצרים מזה זמן רב. עם זאת, חלק מסרטיה מוצגים לעתים במצרים וזוכים לתמיכה נלהבת מהקהלים המצריים".
  • בסופו של דבר, זכה הסרט "קלאופטרה" להצלחה – הוא יצא לאקרנים בשנת 1963, היה לסרט הרווחי ביותר באותה שנה וזכה בארבעה פרסי אוסקר בשנת 1964. בנוסף, בכירים בשלטון המצרי נהנו ממנו כל כך, שהחליטו לוותר על החרם ולהתיר לטיילור להיכנס למדינה. כפי שדווח ב-JTA: "גורמים רשמיים החליטו שהסרט מפרסם היטב את מצרים, ששמה מוזכר 122 פעמים במשך הסרט".

הפעילות של טיילור למען ישראל נמשכה שנים רבות אחר כך. יחד עם ברטון, שהיה לאחד מבעליה, היא סייעה בגיוס כמעט מיליון דולר למען ישראל באירוע התרמה בשנת 1967; בהמשך אותה שנה היא ביטלה את השתתפותה בפסטיבל סרטים במוסקבה מתוך "התנגדות למתקפה הדיפלומטית הסובייטית נגד ישראל"; טיילור וברטון זכו לכותרות כשביקרו בישראל בשנת 1975; טיילור חתמה על מברק תמיכה בישראל ששלחו 60 נשים בולטות, ביניהן בטי פרידן, בלה אבצוג וגלוריה סטיינם, למזכ"ל האו"ם בשנת 1975; בשנת 1983 השיקה טיילור ״יוזמת שלום של אישה אחד״, כשביקרה את ראש הממשלה מנחם בגין בירושלים ואת נשיא לבנון אמין ג'ומאייל בביירות אחרי מלחמת לבנון הראשונה.