הפרשה טלטלה את המדינה, ובזכות הילדה האמיצה הזאת שבחרה לא לשתוק, ופנתה לעו״ד הדין רוני אלוני-סדובניק לצורך מחאה משפטית על המתרחש בתיקי אונס מאחורי דלתיים סגורות, זו הייתה הנקודה בה החל שיח ציבורי ער על הצורך בשינוי יחסם של בתי המשפט לנפגעות תקיפה מינית, הדיון החל אבל לצערנו לא הסתיים.
הדס שטייף, כתבת גל"צ ועורכת הדין רוני אלוני סדובניק המתמחה בייצוג נפגעות עבירות מין – יוזמות המהלך
בהשתלמויות אלו אמורים השופטים בין היתר ללמוד את ההלכות המתקדמות של בית המשפט העליון בתחום הרגיש הזה אך בעיקר להבין וללמוד מהי ״טראומה״ מעבירת מין ומה מייחד את התנהגותן של קורבנות עבירות המין. בית המשפט העליון אף קבע מפורשות כי מתחם עבירות המין הוא שונה ונפרד בהיבט המשפטי מיתר תחומי המשפט וכינה
מנתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית לשנת 2019 עולה כי 86% מהתלונות על עבירות מין נסגרות ללא כתבי אישום פלילי. המצב חמור עוד יותר בעבירות האונס שם נסגרים 92% מהתיקים. המשמעות היא ש 8% בלבד ממקרי האונס, ו 14% מכלל תיקי עבירות המין, מגיעים לבית המשפט הפלילי ומרבית תיקי עבירות המין מתבררים בפועל בבתי המשפט האזרחיים, בתי משפט לענייני עבודה, תביעות נזיקין, תביעות לשון הרע הנוגעות לעבירות מין ועוד. ושוב נזכיר כי תיקים רגישים אלו מגיעים אל שופטים שלא עברו את ההשתלמות הייחודית הזאת.
התוצאה? שוב ושוב מתפרסמים פסקי דין, או החלטות, ופרוטוקולים בהם מוכפשות נפגעות עבירות המין כ ״מתלוננות שווא״, מבוזות, הנזק שנגרם להם לא מתורגם לפיצוי ועוד.
וזכורים לכולנו אותם המקרים בהם אמר שופט לתובעת שהיא לבושה כזונה. על אחרת אמר שופט שלא מספיק שיש בידה הרשעה פלילית ועליה להוכיח שלא נהנתה מהאונס, שופט אחר עוד בטרם מתן פסק דין אמר למתלוננת שהיא ״מתלוננת שווא״ או מקרה בו הובאו בפני שופטת כמה נשים עדות על תקיפה מינית שחוו מצד אותו אדם והשופטת החליטה שלא להאמין להן.
שר המשפטים אבי ניסנקורן. צילום כחול לבן
צריך להדגיש, גם השופטים הפליליים, אלו שעוברים את אותה השתלמות מדוברת, פוסקים שוב ושוב פסקי דין שאין אלא לתמוה אם שמעו מילה אחת באותה השתלמות. בתחקיר שפורסם כאן באון לייף ועיקריו פורסמו לאחר מכן גם בידיעות אחרונות, צוינו שמות שופטים שפסקי הדין שלהם בעניין אלימות פיזית ומינית כלפי נשים וילדים עוררו ביקורת ציבורית חריפה.
כאמור בימים אלו בתגובה לפנייה שהעברתי אליהם, הנהלת בתי המשפט הודתה לראשונה כי השופטים האזרחיים אינם עוברים השתלמויות מקצועיות אלו. כששופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל הגיעה לכנסת להיפרד מהוועדה למעמד האישה, עלתה סוגיית חשיבות ההשתלמות לכל השופטים הדנים בעברות מין. והנה 2020 מסתימת, וכלום. עובדה זאת משאירה נפגעות ונפגעים רבים חשופים להחלטות שפוגעות בהן/ם ומותירות אותם עם חוסר אמון גדול במערכת.
על כן החלטנו עו״ד הדין רוני אלוני סדובניק שהעלתה את הנושא לראשונה לדיון פומבי והמייצגת נפגעות רבות שחוו ״אונס שני״ בבתי המשפט, ואנוכי, לפעול לכך שכל השופטים באשר הם שופטים- יעברו את ההשתלמות הייחודית והמהותית. כמו כן נפעל לכך שנשים המגישות תביעות הנובעות מעבירת מין ואלימות תהיינה רשאיות לבקש כי התיק ינותב רק לשופט/ת שעברו בהצלחה את ההשתלמות המקצועית בתחום ובקיאים בנושא. שר המשפטים אבי ניסקורן, הוכחת שאתה לא נרתע מהחלטות ברורות ואמיצות בשלל נושאים, גם אם זו תהיה ההחלטה האחרונה שלך בתפקיד- וודא שכל השופטים לוקחים חלק בהשתלמות שתשמור על נפשן של הנפגעות.
**
עו"ד דנה מיטב דוד, מנכ"לית שדולת הנשים מסרה בתגובה לפרסום: "הנושא של עבירות מין זה עולם תוכן מקצועי שצריך ללמוד. כפי ששופט לא ידון בדיני נזיקין מבלי להכיר וללמוד את התחום לעומק, כך גם צריך להיות בנושא עבירות מין. מדובר בדיני נפשות. לפני כשנה ישבה ועדה בין משרדית (ועדת ברלינר) במשך שנתיים, והמליצה גם על הכשרות, אלא שהוחלט לא ליישם את המלצות הוועדה, ושוב נשים לא נלקחות מספיק בחשבון. מצער מאוד."