ניסנקורן לטיפולך: כל השופטים צריכים לעבור השתלמות בנושא עבירות מין

ביולי 2013 חשפתי בגלי צה"ל את פרשת האונס הקבוצתי בתלמידת כיתה ח׳, מההתנחלות ליד ירושלים. הנערה אז בת 14 הותקפה מינית ונאנסה בידי 4 נערים פלסטינים שהורשעו בסופו של  יום כל אחד לפי חלקו במעשים. במהלך הדיון הפלילי, בתוך אולם בית המשפט חוותה הנערה "אונס" שני . היה זה כשסנגורם של הפלסטינים חקר אותה באופן משפיל, כששלושת השופטים אפשרו לו להמשיך בחקירתו המשפילה הזו במשך שעות. הביטוי ״תדגימי לנו, תדגימי״, הוא ציטוט של אחד השופטים מתוך פרוטוקול הדיון.
הפרשה טלטלה את המדינה, ובזכות הילדה האמיצה הזאת שבחרה לא לשתוק, ופנתה לעו״ד הדין רוני אלוני-סדובניק לצורך מחאה משפטית על המתרחש בתיקי אונס מאחורי דלתיים סגורות, זו הייתה הנקודה בה החל שיח ציבורי ער על הצורך בשינוי יחסם של בתי המשפט לנפגעות תקיפה מינית, הדיון החל אבל לצערנו לא הסתיים.
 
 
 
 
 

הדס שטייף, כתבת גל"צ ועורכת הדין רוני אלוני סדובניק המתמחה בייצוג נפגעות עבירות מין – יוזמות המהלך

 
 
בעקבות פרשה חמורה זו הוחלט על ידי נשיא בית המשפט העליון דאז השופט אשר גרוניס ושרת המשפטים דאז ציפי ליבני כי החל מיום 1.1.2014 יחויבו כל השופטים הדנים בתיקי עבירות מין לעבור קודם השתלמות מיוחדת ייעודית בנושא עבירות מין, כמו גם בנושא אלימות במשפחה.
בהשתלמויות אלו אמורים השופטים בין היתר ללמוד את ההלכות המתקדמות של בית המשפט העליון בתחום הרגיש הזה אך בעיקר להבין וללמוד מהי ״טראומה״ מעבירת מין ומה מייחד את התנהגותן של קורבנות עבירות המין. בית המשפט העליון אף קבע מפורשות כי מתחם עבירות המין הוא שונה ונפרד בהיבט המשפטי מיתר תחומי המשפט וכינה
"מובלעת משפטית״, ללמדנו כי  נפגעות עבירות מין נקלעות למצבים נפשיים המקשים עליהן לדווח על הפגיעות המיניות שחוו ועל השלכות הפגיעה עליהן.
 
6 שנים חלפו מאז, והפסיקות השוביניסטיות הרודפות זו את זו לא מתמעטות ולא נעלמות כפי שהיה מצופה שיקרה. כעת מתברר לראשונה  כי רק שופטים הדנים בתיקים פליליים של עבירות מין מחויבים לעבור את אותה ההשתלמות החשובה. צריך להבין, זו הטעייה של הציבור מאחר שמרבית התלונות על עבירות מין והטרדה מינית כלל אינן מגיעות לבירור אצל שופט פלילי אלא להיפך – רוב התיקים מתבררים דווקא אצל שופטים אזרחיים שאינם פליליים, כך נותר על כנו המצב ששופטים הדנים באותן סוגיות רגישות, כירורגיות, מורכבות וקשות, כלל לא עברו הכשרה מקצועית ייעודית בנושא כפי שהתחייבו שרת המשפטים ונשיא בית המשפט העליון שיקרה כבר לפני 6 שנים.
 
זה דורש הסבר:
נכון, בית המשפט העליון העמיד שורה ארוכה של הלכות משפטיות יוצאות מן הכלל במקצוענותן במתחם עבירות המין, אלא שמאות שופטי הערכאות הנמוכות האזרחיים לא מכירים את ההלכות המנחות הללו ולא עברו את ההשתלמות המיוחדת שקיימת במכון להכשרת שופטים. מדובר בשופטים בבתי הדין לעבודה שעוסקים יום יום בתיקי הטרדה מינית, שופטי שלום, שופטי משפחה או בתי דין משמעתיים ורבניים שאף הם עוסקים בתיקים בהם טענות לנזק מעבירות מין , גילוי עריות, אונס, והטרדה מינית, כל אלו יושבים בדין מבלי שעברו את ההשתלמויות החשובות מאוד הללו.
 

מנתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית לשנת 2019 עולה כי 86% מהתלונות על עבירות מין נסגרות ללא כתבי אישום פלילי. המצב חמור עוד יותר בעבירות האונס שם נסגרים 92% מהתיקים. המשמעות היא ש 8% בלבד ממקרי האונס, ו 14% מכלל תיקי עבירות המין, מגיעים לבית המשפט הפלילי ומרבית תיקי עבירות המין מתבררים בפועל בבתי המשפט האזרחיים, בתי משפט לענייני עבודה, תביעות נזיקין, תביעות לשון הרע הנוגעות לעבירות מין ועוד. ושוב נזכיר כי תיקים רגישים אלו מגיעים אל שופטים שלא עברו את ההשתלמות הייחודית הזאת.
התוצאה? שוב ושוב מתפרסמים פסקי דין, או החלטות, ופרוטוקולים בהם מוכפשות נפגעות עבירות המין כ ״מתלוננות שווא״, מבוזות, הנזק שנגרם להם לא מתורגם לפיצוי ועוד.

 
כך למשל בבתי הדין לעבודה, התקיימו ומתקיימים אלפי דיונים שעניינם, נשים שנפגעו מינית במקום עבודתן, סטודנטיות שהוטרדו מינית בידי מרצים, חיילות שהוטרדו בידי מפקדים, תלמידות שהוטרדו בידי מורים, והן דורשות פיצויים על עלבונן ונזקיהן. רוב התיקים הללו נהנים מחסיון מוחלט, גם לאחר מתן פסק דין, נשמרת פרטיות התוקף ומקום העבודה, שם התאגיד שאיפשר תרבות מינית נצלנית של העובדת, כך שבמרבית המקרים, הציבור כלל איננו מודע למה שהתרחש במחשכים בין כותלי בית המשפט בדלתיים סגורות.
וזכורים לכולנו אותם המקרים בהם אמר שופט לתובעת שהיא לבושה כזונה. על אחרת אמר שופט שלא מספיק שיש בידה הרשעה פלילית ועליה להוכיח שלא נהנתה מהאונס, שופט אחר עוד בטרם מתן פסק דין אמר למתלוננת שהיא ״מתלוננת שווא״ או מקרה בו הובאו בפני שופטת כמה נשים עדות על תקיפה מינית שחוו מצד אותו אדם והשופטת החליטה שלא להאמין להן.
 
 

שר המשפטים אבי ניסנקורן. צילום כחול לבן

צריך להדגיש, גם השופטים הפליליים, אלו שעוברים את אותה השתלמות מדוברת, פוסקים שוב ושוב פסקי דין שאין אלא לתמוה אם שמעו מילה אחת באותה השתלמות. בתחקיר שפורסם כאן באון לייף ועיקריו פורסמו לאחר מכן גם בידיעות אחרונות, צוינו שמות שופטים שפסקי הדין שלהם בעניין אלימות פיזית ומינית כלפי נשים וילדים עוררו ביקורת ציבורית חריפה. 

כאמור בימים אלו בתגובה לפנייה שהעברתי אליהם, הנהלת בתי המשפט הודתה לראשונה כי השופטים האזרחיים אינם עוברים השתלמויות מקצועיות אלו. כששופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל הגיעה לכנסת להיפרד מהוועדה למעמד האישה, עלתה סוגיית חשיבות ההשתלמות לכל השופטים הדנים בעברות מין. והנה 2020 מסתימת, וכלום. עובדה זאת משאירה נפגעות ונפגעים רבים חשופים להחלטות שפוגעות בהן/ם ומותירות אותם עם חוסר אמון גדול במערכת.

על כן החלטנו עו״ד הדין רוני אלוני סדובניק שהעלתה את הנושא לראשונה לדיון פומבי והמייצגת נפגעות רבות שחוו ״אונס שני״ בבתי המשפט, ואנוכי, לפעול לכך שכל השופטים באשר הם שופטים- יעברו את ההשתלמות הייחודית והמהותית. כמו כן נפעל לכך שנשים המגישות תביעות הנובעות מעבירת מין ואלימות תהיינה רשאיות לבקש כי התיק ינותב רק לשופט/ת שעברו בהצלחה את ההשתלמות המקצועית בתחום ובקיאים בנושא. שר המשפטים אבי ניסקורן, הוכחת שאתה לא נרתע מהחלטות ברורות ואמיצות בשלל נושאים, גם אם זו תהיה ההחלטה האחרונה שלך בתפקיד- וודא שכל השופטים לוקחים חלק בהשתלמות שתשמור על נפשן של הנפגעות. 

**

עו"ד דנה מיטב דוד, מנכ"לית שדולת הנשים מסרה בתגובה לפרסום: "הנושא של עבירות מין זה עולם תוכן מקצועי שצריך ללמוד. כפי ששופט לא ידון בדיני נזיקין מבלי להכיר וללמוד את התחום לעומק, כך גם צריך להיות בנושא עבירות מין. מדובר בדיני נפשות. לפני כשנה ישבה ועדה בין משרדית (ועדת ברלינר) במשך שנתיים, והמליצה גם על הכשרות, אלא שהוחלט לא ליישם את המלצות הוועדה, ושוב נשים לא נלקחות מספיק בחשבון. מצער מאוד."

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית אמרה את את הדברים הבאים: "הכשרות לשופטים מכל תחומי השיפוט היא קריטית כחלק מהמאבק להפוך את מערכת המשפט למודעת טראומה מינית. אך בכך אין די. הפתרון היסודי הוא להקים בתי דין ייעודיים לעבירות מין בהם יכהנו שופטים שיעברו הכשרות ייעודיות באופן רציף, יקבלו סדנאות חוסן כדי לסייע להן להתמודד עם טראומה משנית. חייבים לקום בתי דין ייעודיים, רק כך יחול שינוי עומק ".

 

אבי ניסנקורןהדס שטייףהשתלמות שופטיםעו"ד רוני אלוני סדובניק