שלמות לא מושלמות 4: "אמא, את יכולה למות מזה?"

כחלק מאירועי חודש המודעות לסרטן השד, קיימנו את האירוע השנתי של און לייף "שלמות לא מושלמות" בפעם הרביעית, והפעם בסימן קורונה. כמידי שנה צעדו על המסלול נשים שמתמודדות או מחלימות  מסרטן השד והראו לעולם שהן בלתי מנוצחות. בגלל צו השעה, הפעם הקהל הריע מהבית אבל את האנרגיות המטורפות היה אפשר להרגיש אפילו דרך המסך. באירוע שנערך בטוקהאוס שבתל אביב בשיתוף מכבי שירותי בריאות, בחרנו להביא במלואם את דבריה של מיכל גונן, מנהלת התפעול של מחוז השרון במכבי שירותי בריאות שהתמודדה בעצמה עם סרטן השד ויכלה לו. :

"יום שישי לפני 4.5 שנים, כאשר אני באמצע ההכנות לארוחת הערב,

הבן הצעיר שלי , שנמצא רגע לפני גיוס שואל לפתע :

"אמא את יכולה למות מזה?"

הייתי בהלם!

אולי בגלל שלא באמת הקדשתי לכך מחשבה.

נחנקתי, לקחו כמה שניות לענות לו.

אמרתי לו "לא רק שאני הולכת לחיות, אני הולכת לחיות חיים נפלאים, לעשות דברים חדשים שלא עשיתי קודם, להיות בחתונות שלכם, להיות סבתא מדהימה – אני פה עוד להרבה שנים"

הכול התחיל , בשנת 2017 . זה היה חמישה חודשים אחרי שנכנסתי לתפקיד חדש ומשמעותי , גיליתי ערב אחד ממש במקרה גוש לא קטן בשד.

היה את ההלם והפחד הראשוני, בכי פה ושם . הכול התחיל להסתדר ברגע שיש תוכנית טיפול והוודאות נכנסת לתמונה.

אני לא אכנס לניתוח וחודשיים של הקרנות – כולנו מכירות את זה.

אני דווקא רוצה לשתף מה הגוש הקטן הזה עשה בחיים שלי.

המשפחה, החברים, העשייה בעבודה קיבלו הרבה יותר משמעות.

אני –  מטבעי ידועה ככזו שטורפת  את החיים.

רוצה הרבה, מתכננת, בודקת , קובעת  ורגע לפני "תופסת רגליים קרות".

הפעם החלטתי שכול מה שאני מתכננת ורוצה גם יקרה.

החלטתי לסנדל את עצמי.

אני פשוט מספרת לכל מי שרוצה לשמוע על התוכניות העתידיות מתוך הבנה שאם יש כל כך הרבה אנשים שיודעים על התכנון, ממש פאדיחה לבטל.

ההחלטה הראשונה הייתה לחזור לרוץ, לא עוד 10 ק"מ אלא חצאי מרתון ועדיף כמה שיותר בחו"ל. מיד נרשמתי לחצי מרתון ירושלים, אני חושבת שהייתי הנרשמת הראשונה שלהם. אחרי ירושלים, רצתי בטרני איטליה ואח"כ בשמורה מדהימה באירלנד.

 

מיכל גונן בריצת חצי מרתון ירושלים

במקביל החלטתי לאתגר עצמי ולטפס על הקלימג'רו.

את הטיפוס  הזה הייתי מתוכננת  לעשות עם הבן שלי לפני הגיוס אך הגוש הקטן טרף את הקלפים. עכשיו החלטתי שזה יקרה.

הקלימנג'רו מ'טיול לפני גיוס' קיבל משמעות אחרת של בריאות ומסוגלות.

אז גייסתי את אחי והאחיינית שלי למשימה, בעלי הבטיח לי שלא משנה היכן אתקע – הוא יבוא להושיע.

הודעתי לכול החברים ביישוב שבו אני גרה וגם לעמיתים בעבודה שאני בעוד חצי שנה על הקלימנג'רו.

הייתה התגייסות רבה של רבים מהיישוב בו אני גרה  להיות חלק מהאימונים. אחרי שבוע של טיפוס לא פשוט בעונה היבשה שהייתה גשומה לגמרי כל הזמן הגעתי ראשונה בחבורה לפסגת הקלימנג'רו – אושר עילאי של מסוגלות ובעיקר בריאות. סיפור הקלימנגרו הפך להרצאה מקסימה שמחברת בין טיפוס לניהול.

מיכל גונן בקצה הקלימנג'רו

אחרי הקלימנגרו הכול כבר הפך "לקטן עלי" .

הצבתי לי מטרה לצנוח – וזה קרה.

החלטתי  לרכב על אופני שטח וגם זה קורה.

ממשיכה  לטייל ללא הפסקה בארץ עם משפחה וחברים.

ובעיקר לאהוב, ליהנות, ולבלות- לחיות.

ביננו, אי אפשר רק לטרוף את החיים, צריך גם לעבוד.

ליווי חולים הינו אחד הנושאים שאני מנהלת ואין ספק שמדובר בתוכנית  ייחודית למכבי והוא גם סוג של סגירת מעגל עבורי.

אני יודעת היטב איך זה מרגיש להיות גם בצד השני.

אנחנו במכבי רואים בשירות המותאם אישית – מטרה עליונה.

כבר משנת 2015 בחרנו בתוכנית של ליווי אישי של מטופלים החולים במחלות קשות כפרויקט אסטרטגי שלנו.

העובדים שבחרנו  להיות שותפים לתוכנית נבחרו בקפידה והמשותף לכולם – רצון להעניק שירות יוצא דופן מתוך תחושת שליחות .

המהות של התוכנית היא לגעת באנשים ולייצר שינוי בתהליך הקשה שבו הם נמצאים ואותו הם צריכים לעבור.

אז אני פה בשני כובעים.

הכובע של מכבי של הליווי והתמיכה בדרך להחלמה ולעשות את החיים קלים יותר לנו, לכם ולמשפחות העוטפות.

ובכובע הפרטי שלי, כמו שכולנו עברנו, לפעמים מהקושי, החרדה והפחד ניתן גם להגיע למקומות טובים ומאתגרים יותר."

תצוגת האופנה שלמות לא מושלמות 4. מעצבות: שרית עוז, מעין מלכה, מור דרור, מנו גרשנקורן

חודש המודעות לסרטן השד