לא רק בדובאי: הזוועות קורות ממש כאן ברדיוס אלף מטרים מהבית

קצת יותר משבוע מאז פורסם התחקיר על "תיירות המין" בדובאי שזעזע רבות ורבים. טורי דעה ופוסטים מגנים מחד, אל מול "פרק ההמשך" במלונית בירושלים מנגד.. אכן חומרים קשים לקריאה, אך כמובן שהאמירתים לא המציאו את הגלגל וישראלים רבים נסעו עוד לפני פרוץ השלום עם דובאי לצרוך את המין שלהם בתאילנד, בוקרשט, אוקראינה ועוד.. למעשה, הזנות נמצאת בכל מקום, בכל מדינה, מהחוף של מיקונוס עד החוף של מוש כולל עצירות בדרך וקונקשנים לכל נקודה שתמצאו על הגלובוס.

מה שפחות נהוג להראות זה איך הזנות נראית כאן אצלנו, ליד הבית, איך היא מתפקדת כאסטרטגיית הישרדות עבור נערות אמיצות שנפלטו מבתים פוגעים ופעמים רבות האפשרות היחידה שלהן לשרוד היא להשתמש בגוף. שם זה מתחיל, ממש מתחת לאף שלנו.

עמותת עלם מגישה סיוע ליותר מ-600 בני נוער, צעירים וצעירות בשנה, שמשתמשים בגוף כדי לשרוד. ככה זה מתחיל, מגע מיני כלשהו תמורת טרמפ, בגד, מקום לישון בלילה.. אף אחד מהצדדים לא ימהר לקרוא לזה זנות, ופעמים רבות גם לא פגיעה או ניצול. להיפך, עבור נערים ונערות רבות יש באקטים האלו גם חוויה של החזרת שליטה לחייהם – הם בוחרים לאן ועם מי ללכת, הם בוחרים מה ואיך לתת בתמורה, הם מצליחים להתמודד, לדאוג לעצמם בלי טובות של אף מבוגר או נציג של הממסד, הם "מסתדרים". בעצמם. באפשרות הטובה ביותר ולעיתים גם היחידה שעומדת בפניהם.

אם לא נתפוס את זה בזמן יכולות לחלוף כמה שנים עד שהמחירים של הזנות יכריעו, את הגוף, את הנפש, את הנשמה שלהם.

שנים רבות של עבודה עם ולצד נערות וצעירות על רצף הזנות מלמדות שיש נקודה חזקה שעוברת כחוט השני בסיפורים שלהן – אף אחת לא ראתה, או לפחות לא בדקה לעומק מה קורה איתן. לא המורה או היועצת בבית הספר, לא העו"ס שהגיע לביקור, לא אף אחד או אחת מהמבוגרים שפגשו אותן בדרך. הן אומרות את זה כמובן שנים אחר כך, בכאב, בתחושת החמצה.

אז בשבילן אבל גם בשביל כולנו, הצעד הראשון הוא לפקוח עיניים, לפתוח את התודעה, לא להסתפק בזעזוע על מה שקורה שם רחוק, בדובאי, לזכור שהזנות נמצאת בכל מקום; כל עוד יש נערות, נערים, נשים וגברים שסובלים מהזנחה, מעוני, מפגיעות וניתוק, כל עוד יש לקוחות שזה נראה להם לגיטימי לשלם עבור שימוש בגוף של מישהו אחר וכל עוד יש חברה מנומנמת שמוכנה לכאוב ולהזדעזע רק ממה שרחוק מהעין וגם מהלב. הצעד הראשון, בשבילן ובשביל כולנו, הוא להסכים לראות את זה, לדבר על זה, עם בני הזוג, הילדים, האחים, החברים שלנו. על מה שקורה ממש פה אצלנו, בכל עיר, אפילו בכל שכונה.

עמותת עלם מפעילה בשיתוף עם משרד הרווחה והרשויות המקומיות חמישה מרחבים ברחבי הארץ לנערות ולנערים בזנות. בימים אלו של חוסר וודאות וסגר נוסף, העובדות והמתנדבות בעלם ממשיכות בכל הכח לאתר את בני הנוער בזירות הזנות השונות – ברחוב וברשת. הן פוגשות אותן בכל מקום בו הן נמצאות, מוכנות לראות ולשמוע את הסיפורים שלהן בלי פילטרים, בלי מנגנוני ניתוק והרחקה, וזוכרות תמיד את התפקיד הכי משמעותי שם – להרחיב עבורן כל הזמן את סל האפשרויות.

התפקיד הנוסף שלנו לצידן הוא לזכור ולהזכיר אותן, כל הזמן, כדי שאף אחד לא יתבלבל או יטעה לחשוב שהזוועות קורות "רק" במרחקים. הן קורות ממש כאן, ברדיוס של ה1,000 מטר שלנו, וכיוון שזה המצב לכולנו יש אחריות וחלק בהן. וכל זמן שאת הכתבות על מבודדים במלונית קורונה שמזמינים לחדרם נשים בזנות נמצא במדור הגברים וטורי דעה ביקורתיים על צריכת מין נקרא במדור הנשים, הרי שלא הבנו שום דבר.

הכותבת היא מנהלת במטה תחום קצה ונערות בעמותת עלם

בימים אלו יצאה עמותת עלם בקמפיין גיוס המונים גדול, "קמפיין שגרירים", על מנת שהעמותה תוכל להמשיך ולסייע לבני הנוער, הצעירים והצעירות בסיכון – בזנות, ברחוב, בבית. לתמיכה בעלם לחצו על הלינק הבא ותסייעו לצעירים ולצעירות בסיכון 

זנותנערות בזנותעמותת עלם