"סקסיסטית ומעליבה": למה צריך לצחוק על נשים כדי למכור להן מוצרי הגיינה?

במהלך גלישה אקראית ברשת וגלילה אינסופית נתקלתי בפרסומת שזעזעה אותי, מאלו שאמורות לפנות לנשים אבל חוטאות בגדול למטרה. המוצר אותו ניסו המפרסמים למכור הוא ג'ל שתפקידו לטפל באי נוחות וגינאלית ולמנוע גרד, גירויים וריחות לא נעימים באיבר המין. חשוב לציין שהמוצר עצמו רלבנטי וטוב שיש פרסומות על מוצרים שמקלים ועוזרים, אבל לא כזו פרסומת. בשניות הראשונות הייתי בטוחה שמישהו שיתף בדיחה ממש לא טובה, לצערי מבט מעמיק יותר גרם לי להבין שהיא אמיתית.

התמונה אותה הנדסו מיטב המוחות, היא בהשראת הסרט טיטאניק והיא כוללת ספינה טובעת, מעין פרצוף/ איבר מין נשי עם שפתיים בולטות והכיתוב 'הטוטאניק'. רגע לפני שירדתי לרזולוציות של לחקור אותה ולשתף במסקנות, נכנסתי לקרוא על המוצר. הג'ל, כאמור, נועד לטיפול באיבר המין של האישה, לא ברור מדוע בחרו המפרסמים להדגיש את השפתיים אם איבר המין של האישה, הפות הנפלאה (ואני בכוונה אמשיך לכתוב כך למרות שהם בחרו בשם משפיל יותר), במצב שדורש עזרה.

הפרסומת המדוברת. צילום מסך מתוך פייסבוק

גם הבחירה בדימוי של הטיטאניק מעוותת, אם לאישה לא מתאפשר לקיים אקטים מיניים כלשהם או בכלל בתקופה הזו – אז הבית גם קורס? הספינה שוקעת, התורן לא עומד, והאישה שמסתבר שהיא מרכז הבית ולפיה יקום ויפול דבר – מפילה את כולם רק כי היא חווה אי נוחות באיבר המין שלה. גרוע מזה, מה המסר? אם הפות שלך הוא לא אופציה כרגע אז השפתיים שלך "יעשו את העבודה"?

ועכשיו איך לא, השם. לא צריך להגדיל ראש בכדי להבין את כוונת המשורר ששינה את שם ה'טיטאניק' ל'טוטאניק' בכדי להבין איך הוא מתייחס לאיבר המין של האישה. איזו מילה דוחה להשתמש בה, ועוד לפרסומת. ולמה אני ממשיכה לכתוב בלשון זכר? כי אני באמת ובתמים רוצה להאמין ולקוות שלא הייתה אף אישה בקבוצת הקריאייטיב של הפרסומת הזו. שלא ישבה שם אף אחת שסביר להניח שסבלה או אפילו סובלת מאי נוחות כלשהי בנרתיק ואישרה להעלות כזו פרסומת לאוויר.

מצחיק? לא. גורם לך לרצות לנסות את המוצר? ממש לא! מעורר שיח? כן. שיח שלילי ודעות ממש לא טובות על הפרסומות ועל מי שהגה אותה, וזה בטח ובטח לא הפרסום המתבקש. אנחנו בשנת 2021, פרסומות כאלה אפילו לא אמורות להעלות כטיוטה על שולחן הקריאייטיב של חברות הפרסום ואם הן בטעות מגיעות לאותו שולחן – לא צריך אישה שתזעק שמדובר ברעיון כללי דוחה ושהסאבטקסט הוא סקסיסטי ומעליב, זה צריך להיות מובן לכולם. ובכל זאת, יש חברות פרסום שחושבות שזה מצחיק אחרת זה לא היה קורה, חברות שמשיקות מוצרים ועדיין מאמינות שאין כזה דבר פרסום רע ושכל פרסום הוא טוב. כאן בדיוק נכנסת דעת הצרכנים, או במקרה הזה דעת הצרכניות והמקום להגיד לא רק 'לא' אלא 'ממש לא!'

תפקידן של פרסומות הוא לגרום לנו לרצות לקנות את המוצר אבל במקרה הזה הפרסומת חוטאת לקהל היעד שלה, ועושה בדיוק את ההיפך ובצורה מאוד בוטה – כי לא משנה כמה המוצר טוב לא אני ולא אף אישה שנתקלה במודעה הזו תרצה לנסות אותו, לפחות כך אני מקווה. יותר מזה- אם הרוקח יביא לי את הג'ל המדובר אני אבקש מוצר אחר.

אנחנו צרכנים הרבה יותר נבונים היום, אנחנו צרכניות הרבה יותר מודעות. אנחנו נשים מובילות וחזקות שמתפקדות גם כשאנחנו חוות אי נוחות וגינאלית. בין פרסומות של נשים שיכולות לקפוץ בנג'י במחזור ולרקוד סלסה עם מכנסיים לבנים צמודים לפרסומות כאלה, מישהו או מישהי חייבים לעצור ולהגיד – 'לא זה מציאותי ולא זה מציאותי', לא שזה לא אפשרי לרקוד סלסה או ללבוש לבן בזמן הווסת, אבל בואו, לא הפד הוא מה שיגרום לי לתחושת הקלה. תתחילו למכור לנו אמת והקשרים אמינים ומכבדים, וחברת הפרסום שתבין את זה ויפה דקה אחת קודם תזכה בקהל לקוחות נאמן.

הגיינהפרסומת