חגית פאר וחנה רדו: 'כדי לייצר שינוי אמיתי לא צריך להסתפק בשרות בממשלה'

על ההשלכות של מגיפת הקורונה על כלל העולם עוד רבות יסופר, בין היתר גרמה המגיפה למשבר תעסוקתי ברחבי העולם. כרגע מי שכבר מרגישות על בשרן את הנזק שעשתה המגיפה הן הנשים. אצלנו בישראל, על פי נתונים שהתפרסמו לאחרונה, כ-70% מהיוצאים לחל"ת בסגר השני היו נשים, וכמו כן השנה, מעל 62% מהנרשמים בשירות התעסוקה הישראלי היו, איך לא, נשים. נייר עמדה שפורסם רק בסוף החודש שעבר על ידי הפורום הכלכלי העולמי, מניח שכדי לסגור את הפער המגדרי ייקח לנו במקום 100 שנים, 136 שנים, קפיצה של 36 שנים בתוך שנה אחת. זה הפער שגובה השנה הזאת מאיתנו, ולא, 9 נשים שרות בממשלה זו התחלה טובה אבל יש עוד פער גדול להשלים. בכנס 'היום שאחרי' של און לייף בשיתוף נעמת וההסתדרות הרפואית, שעסק בהתמודדות של נשים עם הקשיים הלא צפויים שמשבר הקורונה הביא איתו, התארחו חגית פאר, יו"ר ארגון נעמת, וחנה רדו יו"ר קבוצת 19 וסופר סונס, שדיברו על המצב המורכב של הישראליות.

חגית פאר יושבת ראש נעמת צילום קובי וולף וחנה רדו יושבת ראש קבוצת 19 וסופרסונס

נתחיל איתך חגית, מה תמונת המצב כרגע?

חגית: "לצערי, הנתונים האלה לא הפתיעו אותי. אנחנו יודעות שנשים מרוויחות פחות והן אלה שמחזיקות בעצם את הנטל בבית, ובמידה וקורה משבר הן הראשונות שמשלמות את המחיר. כמו כן, נשים הן אלה שנושאות בדרך כלל במשרות שירותיות שמרוויחות פחות וזה בדיוק הסיפור".

חנה, את כמעסיקה ראית את זה קורה ממש לנגד עינייך.

חנה: "נכון. אני ראיתי הרבה נשים שיוצאות למעגל האבטלה, דרך אגב, מאשימים את החל"ת אבל הרבה נשים בכלל לא היו זכאיות לחל"ת, כי לא הייתה להן את תקופת הזכאות ועוד ועוד. הדבר הכי קשה שראיתי שהילדים, קצת כמו היום, בבית. ומי נשאר עם הילדים? הנשים. אז הנשים ממש נתקעות, גם אלה שרוצות לעבוד וצריכות, אין להן שום סידור".

את נלחמת כדי לייצר מקומות עבודה לנשים?

"אני עדיין נלחמת, עד היום"

איך עשית את זה?

"אני מקימה מקומות לתעסוקה איכותית בפריפריה הרחוקה. הדבר שהכי קשה לי זה לשכנע עסקים מהמרכז לעבוד עם נשים בפריפריה הרחוקה כי יש איזה דעה קדומה שהנשים בפריפריה הרבה פחות טובות מהנשים בתל אביב. היתרון בלעבוד איתי, עם קבוצת 19, זה שאנחנו מייצרות משרה או משרה וחצי או 2 משרות ואנחנו לוקחות על זה אחריות, ואז אנחנו מאפשרות לאימהות לצאת מוקדם או להגיע מאוחר או להיות עם הילדים כשהם חולים. אנחנו מאוד מאוד גמישות ואנחנו צריכות גמישות מהצד השני. אני אגיד שבמהלך הקורונה יצרנו 60 מקומות עבודה חדשים בפריפריה הרחוקה".

הנשים בטח משיבות במחויבות אדירה.

"מחויבות, יעילות. כל לקוח 'שמעז' לעבוד איתנו ממש מרוצה, החיים שלו משתנים לטובה".

 חגית, מה עושים כדי שיוזמות כאלה יהיו ביוזמת המדינה?

חגית: "קודם כל מסירים חסמים שעומדים בפני נשים. מגייסים את הגברים ומחזירים אותם הביתה. איך עושים את זה? פונים אליהם, מתחברים לשטח. אנחנו פתחנו בנעמת את 'מרכז אבא', מרכז הדרכה לאבות. ראינו שאבות רוצים להיות הרבה יותר מיטיבים עם הילדים ולהיות חלק, והנה פתחנו מרכז ואנחנו עושות המון פעילויות וסדנאות משותפות לאבות ולילדים וזה מוכיח את עצמו".

מה בנוגע לחקיקה בנושא?

"צריך לחוקק חוקים שיעזרו לגברים. לדוגמה 'חופשת לידה', לפני הכל צריך לשנות לזה את השם ל'תקופת הורות'. ואז אומרים לגברים לקחת חלק, מחוקקים חוק כדי שזה יהיה גם שווה להם כלכלית באמת להיכנס ולקחת חלק מהעניין הזה. בנוסף, הולכים למקומות העבודה, זה מה שאנחנו עושות, ואומרים 'בואו, למדנו משהו מהקורונה, למדנו שאפשר לעבוד גם מהבית, שזה יעיל'. היום פורסם דו"ח של נציבות המדינה שמראה עד כמה גם גברים ונשים מרוצים מהנושא של עבודה מהבית, אז בואו ניקח את זה, יצא דווקא דבר טוב מהתקופה הזו, וניישם את זה. מקומות העבודה שנוהגים בגמישות מרוויחים מכל הבחינות, ובטח ובטח שנשים מרוויחות מזה".

ואם אנחנו לא מדברות על מערכות אלא עלינו כיחידות, מה אנחנו צריכות לעשות כדי לתקן את זה?

חגית: "אנחנו צריכות לעשות המון. קודם כל לשנות את הדפוסים התרבותיים שגדלנו עליהם. להעז, לבקש, לנסות, מקסימום יגידו לנו כן, לא קרה שום דבר, לא לפחד. אנחנו לא צריכות להיות רק מנומסות וביישניות ועדינות כמו שמצפים מאיתנו, כמו הספרים שהקריאו לנו שהיינו ילדות על נסיכה ענוגה שמחכה לנסיך שיבוא להציל אותה. אנחנו כבר במקום אחר ואנחנו יכולות לבקש, לבקש גם שכר, לבקש גם תנאים, לא לפחד מזה".

חנה: ולא לעשות את זה לבד, אפשר להיעזר בעוד נשים או גברים שלטובתנו.

איך אנחנו משכנעות נשים להיות יותר בפרונט, במקום שבו מתקבלות ההחלטות?

חגית: "ואוו. את יודעת, הייתה לי שיחה עם אחד המנכ"לים של חברה מאוד גדולה והוא אמר לי 'מה את באה אליי? תדאגי שיותר נשים ילמדו בטכניון, תדאגי שיותר נשים יתעסקו במחקר'. אז באמת צריך לעשות את זה גם מלמעלה וגם מלמטה, להתחיל מחינוך מודע מגדר מהגיל הרך. יש לנו הצעת חוק ללימודי שוויון מגדרי כחלק מלימודי הליבה בבתי הספר, זה חשוב לא פחות ממתמטיקה ומאנגלית. זה כל כך חשוב לפתח את הביטחון העצמי, לא להסליל את הדרך של בנות רק לוורוד ולמשחקי בובות, אלא באמת לפתח ולתת את כל ההזדמנויות ההוגנות. אני מאמינה שגם גברים וגם נשים רוצים את זה".

חנה, מה את חושבת? איך אנחנו יכולים לשים נשים יותר בפרונט בקבלת ההחלטות?

"תראי, אני הייתי רוצה שיקרו שני דברים שעוד לא הצלחתי להגיע אליהם. אחד, שכל הנשים שמסיימות צבא יעברו שני מסלולים, לפני שהן משתחררות על חשבון המדינה, זה ישרת את המדינה ביג טיים, אפילו יותר מהשירות הצבאי. דבר ראשון, אנחנו צריכות לדאוג לעצמנו, להיות 'יותר עשירות' נקרא לזה. אצלנו הנשים כסף לא מדבר, ואנחנו עושות הרבה דברים בהתנדבות. אני פועלת באיזה חברה שדואגת לדירקטוריות, והיום ראיתי שמחפשים דירקטורית בהתנדבות לעמותה. תשכחו מזה, די, בהתנדבות".

מה לגבי הדבר השני?

חנה: "אני קוראת לזה להפוך משום דבר לשם דבר. לדאוג לעצמנו להיות שם. אנחנו לא חייבות להיות מהנדסות כדי להצליח, אנחנו יכולות להיות מנהלות מצוינות. דרך אגב, אנחנו נולדות מנהלות מצוינות כי אנחנו מנהלות הרי את הבתים שלנו, ואת זה אף אחד לא ממש מלמד אותנו. אז אני חושבת שאלו שני כלים שהייתי נותנת לכל חיילת שמסיימת את הצבא ועם זה שתתחיל את החיים.

ויש לי עוד משפט כזה שאני אומרת בכל מקום – צניעות זו לא תכונה פרקטית, אז גם את זה צריך להשריש לכל אישה בישראל".

אז השכלה פיננסית ולהיות פחות צנועה ולדרוש יותר ולנהל.

חנה: "ולנהל גם את המוניטין שלי מהיום הראשון שאני מבינה שאני צריכה מוניטין. גברים עושים את זה על הדרך".

אתן אופטימיות לגבי שוויון בישראל?

חגית: "אני רוצה להגיד לך שהרבה פעמים אני מרגישה שאנחנו הולכות צעד אחד קדימה ושניים אחורה, אבל כן יש התקדמות. אני רואה אור ואני רואה תקווה ואני רואה הרבה מאוד גברים שכן אכפת להם, והם רוצים להיות חלק מהתהליך הזה, והם חייבים להיות חלק מהתהליך הזה אחרת זה לעולם לא יקרה. אנחנו לא יכולות לשכנע את המשוכנעות, אלא להפך, לקרוא להם להיות חלק מהמאבק. אני בטוחה שכולנו רוצים לחיות בחברה שהיא חברה מאוזנת והוגנת, שיש בה שוויון הזדמנויות".

חנה: "אני אגיד מתי אני אהיה אופטימית. אני חושבת שמישהו כמו ביידן, יכול להיות טיפה יותר פמיניסט מביידן, אבל גם ביידן עושה עבודה מצוינת. ממשלה כמו זו שהקימו עם 9 שרות, בהחלט מקדמת אותנו אבל צריך לזכור שזה לא שוויון, אם היו 9 נשים ו10 גברים זה שוויון. אז זה לא שוויון אבל זה מנהיגות, זה משנה מציאות. אז בסוף אנחנו חייבות את הגברים, כי הגברים בכל העמדות הבכירות, והם אלו שמחליטים. אנחנו לא צריכות להסתפק בתשע שרות למרות שזה מכובד. אנחנו צריכות גם מנכ"ליות, וראשות יחידות סמך, ומנהלות אגפים וכ' וכ' כדי שיהיה שינוי אמיתי שיחלחל למטה. אני אתן נתון אחד כזה שאותי הוא הכי מרגיז. ב- 125 החברות הכי גדולות בתל אביב יש 122 מנכ"לים ו- 3 מנכ"ליות. תתארו לעצמכם בבית ספר יסודי מ- א' עד ג',  ויש בו רק 3 נשים. נכון, אתן תגידו זה בית ספר חרדי, מה פתאום? כולם חילוניים ב- 125 האלה.

אז את לא אופטימית לגבי הסיכוי לסגור את הפער?

חנה: "אני לא אופטימית, מה גם שאנחנו לא נהיה שם בעוד 100 שנה לבדוק".

חגית: "אנחנו משאירות את הבנות שלנו, חנה, לימדנו אותן".

חגית פארחנה רדונעמתסופרסונס