ניקול ראידמן, הרגליים של מישל אובמה הן לא עניינך

כבר כמה זמן שהתוכנית של גיא פינס היא לא תוכנית רכילות במובן הסטנדרטי של המילה. מאז ומתמיד שרר בה המון הומור עצמי, אבל עם השנים והמודעות המתפתחת של כולנו, נדמה שפינס טיפח אג'נדות מוצקות יותר בתחומים של דימוי גוף ופמיניזם. או שאולי אלו תמיד היו דעותיו ורק עכשיו הוא מוצא לנכון להביע אותם בין פיסת רכילות אחת לשנייה. וכך, בתוכנית אמש, אייטם ששודר על ניקול ראידמן הכיל בתוכו גם ביקורת עוקצנית מוצדקת. אז תודה לך גיא, וברשותך אני אמשיך מפה.

כפי שניתן לראות באייטם, ניקול ראידמן בילתה בצרפת בהופעה של ביונסה וג'יי זי, באזור נחשב ביותר. כל כך נחשב עד שהיא עמדה ממש מאחורי אמא של ביונסה ומישל אובמה. כך היא יכלה לראות אותן מצחקקות ורוקדות כמו מעריצות בנות 12. במקום להתלהב מהמעמד – שכנראה לא מרגש אישה כמו ראידמן – היא מצאה לנכון לצלם את הרגליים החשופות של אובמה ולהוסיף את הכותרת "ויוה לה צלוליט". הרי כזו ראידמן – מפזרת חיוביות בכל מקום שהיא נמצאת בו.

מאז "מעושרות" נראה שניקול ראדימן נמצאת בקונפליקט קיומי: מצד אחד היא עדיין נהנית להציג את חיי הפאר שלה לראווה, ולהעמיס על חשבון האינסטגרם תמונות שלה ושל בתה בבגדי מעצבים. מצד שני היא מנסה למכור את עצמה כאישה עם לב רחום, שכל הקיום שלה סובב סביב דאגה למיעוטי היכולת ולאלו שגורלם לא הכתיב להם נישואים עם מיליונר.

בראיון שנערך ל"ישראל היום" היא אמרה: "מצווה עושים בסתר. סבתא שלי לימדה אותי שכשאתה עושה משהו טוב בחיים אתה לא צריך להשוויץ בזה, כי ברגע שכולם יודעים מזה, המצווה הזאת הלכה. אז אני לא מצפה לבנות עכשיו בית חולים ושייקרא על שמי. אני עושה כמה שאני יכולה, ואני נותנת כי זה חשוב לי ולבן זוגי".

אז אולי באמת ראדימן נותנת צדקה בסתר, אני לא אקח ממנה את הקרדיט לזה, אבל גם את הפרסום שלה היא מנצלת מדי פעם לטובתם של מיעוטי היכולת, בהם למשל אשת ראש הממשלה. הרי רק לפני כמה חודשים ליבה הרך לא הצליח לעמוד בפני המראות הקשים שחיכו לה במטבח של מעון ראש הממשלה, והיא היתה חייבת לעלות את הממצאים משם לרשתות החברתיות, על מנת שכולם יראו באילו תנאים מחפירים גרה חברתה הטובה שרה נתניהו.

כנראה שגם הפעם, בהופעה של קויין בי, הלב הרחום שלה לא עמד במראות, והיא היתה חייבת להציג לכולם מראה שכנראה זעזע אותה לא פחות מהסדקים על הקירות במעון – רגליים של אישה בת חמישים פלוס.

כמו שפינס אמר אתמול, סביר שלחברות שלה כמו אותה אשת ראש ממשלה, או אימא של דוגמנית על מפורסמת היא לא היתה עושה את זה. להפך – אם מישהו היה עושה את זה להן, היא היתה הראשונה לצאת על רגליה האחוריות ולהגן עליהן. אבל אותה סולידריות נשית נעלמה כשהגיעה אישה שרחוקה ממנה פוליטית.

עוד ציין פינס את העובדה שאובמה נראית טוב לגילה – ופה אני רוצה לחלוק עליו. לא בגלל שאני חושבת שאובמה לא נראית מדהים לגילה, אלא שגם אם באמת היינו רואים פה רגליים עמוסות צלוליט (באופן אישי אני לא הצלחתי לזהות טיפה קטנה של צלוליט לרפואה), וגם אם אובמה היתה נראית איום לגילה, או לכל גיל – זו עדיין לא היתה סיבה להציג את רגליה כמושא ללעג.

הפרעות אכילה ותקופות של אכילה מסיבית מול הרעבה קיצונית, הביאו את הצלוליט אל חיקי הנוח והחם כבר מגיל 16. וזה פחות או יותר הגיל שבו הפסקתי להסתובב עם מכנסיים קצרים, בדיוק בגלל החשש הזה שמישהו יבחין באותו צלוליט עיקש שלא עבר גם אחרי שעות בחדר כושר. בדיוק בגלל הפחד שיש בחוץ אנשים שכל מה שמעניין אותם זה צלוליט של אנשים אחרים, והם תרים אחריו ומחפשים אותו כדי להפוך אותו לבדיחה.

במשך שנים עבדתי על עצמי עד שהפנמתי שאין באמת כאלו אנשים. שכל אחד עסוק כל כך בבעיות של הגוף שלו, שבוודאי אין לו יכולת להתעסק גם בפגמים שלי. והנה, באה אותה ראידמן ומוכיחה שיש אנשים שנמצאים במרחק יריקה מביונסה, וכל מה שמעניין אותם זה לעשות שיימניג לאנשים אחרים, נשים אחרות, שמרגישות בנוח עם הגוף שלהן.

החמלה שהביעה ראידמן כלפי אשת ראש הממשלה לעולם לא תצליח להרגיש אמתית, לא כל עוד אין לה חמלה כלפי מיליוני נשים שמתקשות לחיות בשלום עם הגוף שלהן. ראידמן אולי דואגת לסדקים במטבח, אבל היא לא דואגת לסדקים שבנפשן – כי בסופו של דבר זו לא אובמה שנפגעה מדבריה, אלא דווקא אותן צעירות שעוקבות אחרי ראידמן.

ניקול ראדימן אולי רצתה לצלם את הצלוליט המסתורי של מישל אובמה, אבל בסופו של דבר היא צילמה אישה שרוקדת כאילו אין מחר. שנהנית מהופעה כמו שכל אחת מאתנו בוודאי היתה נהנית לו היתה ניתנת לה ההזדמנות להיות במרחק יריקה מביונסה. היא צילמה אישה שרחוקה שנות אור מפילטרים, ממודעות עצמית וחשיבות עצמית מוגזמים. היא צילמה אישה משוחררת שנהנית מהחיים. כמה חבל שהיא לא בחרה להעביר את המסר הזה לעוקבות שלה.

 

 

ביונסהמישל אובמהניקול ראידמןצלוליט