כריסי טיגן: "לא רוצה לחזור לרזון או לדיכאון"

אמנם בארץ כריסי טיגן מוכרת בעיקר כדוגמנית וכאושיית רשת שלא מפחדת לומר את האמת בכל הנוגע לדימוי גוף, זוגיות ואימהות, אבל אלו שעוקבים אחריה מקרוב, או לפחות ברשתות החברתיות, מכירים אותה גם כבשלנית לא קטנה, שאף שיתפה את המתכונים שלה בשני ספרי בישול שזכו להצלחה.

אך כמובן שלא אצל כולם החיבור בין דוגמנית לבשלנית יורד טוב בגרון, וטיגן זוכה לאחרונה לשלל תגובות מעצבנות מצד אנשים שממש בוער להם להעיר על הרגלי האכילה של טיגן, כמו גם על העובדה שהמשקל שלה לא זעיר כפי שהיה כשרק פרצה לתודעה שלנו, בתור דוגמנית זוהרת ורווקה הוללת (ובהמשך כחצי בזוגיות הפוטוגנית עם הזמר ג'ון לג'נד).

אבל, כידוע, טיגן מעולם לא נקטה באסטרטגיה של שתיקה או כניעה. אחרי הכל, היא היתה הדוגמנית הראשונה שצילמה את סימני המתיחה שלה, היא שיתפה בניסיונות הארוכים והמתישים שלה להרות, ולאחרונה גם בעובדה שהילד שלה סובל מתסמונת הראש השטוח. אז מן הסתם גם להערות מרגיזות על הרגלי האכילה שלה היא לא תשתוק.

בציוץ שהעלתה אתמול לטוויטר, צוטטה את הטרולים ששואלים אותה איך היא מרשה לעצמה לאכול ככה וענתה "בעיקרון אני שוקלת 9 קילו יותר ממה ששקלתי לפני מיילס. הוא בן עשרה חודשים ואני לא הורדתי הכל פשוט בגלל שאני יותר מדי אוהבת לאכול. אני עכשיו מתרגלת לנורמלי החדש שלי, אחרי שהיה לי משקל יעד מסוים במשך כל כך הרבה זמן".

טיגן המשיכה וקישרה בין הירידה המהירה במשקל לאחר לידת בתה הבכורה, לונה, לבין הדיכאון ממנו סבלה באותה התקופה. "הכי רזה שהייתי אי פעם היה לאחר הלידה של לונה. דיכאון לאחר לידה. אני מוותרת על המשקל הזה ועל הרגשות האלו".

 

כזכור, טיגן שיתפה לראשונה בדיכאון ממנו סבלה במאמר שכתבה לגלאמור ב-2017. "כשלא עבדתי בסטודיו, לא יצאתי מהבית. זאת אומרת, אף פעם, אפילו לא יצאתי החוצה על קצות האצבעות. שאלתי אנשים שנכנסו פנימה למה הם רטובים, האם ירד גשם? איך יכולתי לדעת? כל הווילונות היו מוגפים", סיפרה. "רוב הימים העברתי על אותה נקודה בספה, ולעתים נדירות הייתי מגייסת את האנרגיה הדרושה כדי לעלות למעלה למיטה. ג'ון ישן על הספה איתי, לפעמים ארבעה לילות ברציפות. שמרתי בגדים נוחים לידי, כדי שלא אצטרך לעלות למעלה כשג'ון היה בעבודה. היו הרבה בכיות ספונטניות".

כמו תמיד, הכנות של טיגן עוררה לא מעט תגובות מנשים שהודו לטיגן על השיתוף החשוב שלה. ביניהן גם התגובה של אריקה ק', שכתבה: "אותו דבר אצלי. אחרי הילדה השנייה שלי, נהגתי ללכת 4 מייל ביום, אחרי ימים מתישים, תוך שאני בוכה על הכביסה ובקושי אוכלת. דיכאון לאחר לידה הוא חיה, ובזמן שאני הייתי הכי רזה אי פעם, הייתי הכי אומללה אי פעם. את מדהימה על כך שאת מחבקת את הגרסה הבריאה יותר שלך!".

מגיבה העונה לכינוי Mi כתבה לה: "דיכאון לאחר לידה זה הדבר הכי נורא. אני זוכרת שקראתי על הניסיון שלך בדיוק כשאני הייתי בעיצומו של הדיכאון שלי. לא הכרתי אותך עד אז, אבל איכשהו זה עזר לי. מאז אני מעריצה שלך".

ואין ספק שטיגן באמת מעוררת הערצה, משום שהיא תמיד מנצלת את הבמה שניתנה לה לא רק על מנת להאדיר את עצמה ולהשוויץ בחייה, אלא גם כדי לקדם אג'נדות חברתיות ונשיות שנוגעות בכולנו. היא לא מנסה ליפות או להסתיר את המציאות הקצת פחות פוטוגנית מאחורי תמונות מבוימות ומחויכות, אלא להציג אותה כפי שהיא – לטוב ולרע. ולאחרונה נראה שמדובר במצרך נדיר שהולך ונכחד. 

דיכאון אחרי לידהדימוי גוףהפרעות אכילהכריסי טיגןמשקל