"דמי לובאטו הצטלמה בביקיני עם צלוליט וזה יכול להציל למישהי את החיים"

בעולם שמאותת לנו ללא הרף שאנחנו לא מספיק רזות, לא מספיק נקיות, לא מריחות מספיק טוב (ובמיוחד מהפות), לא מספיק בהירות, לא מספיק אפנתיות, לא מספיק חושניות ולא מספיק חלקות, לחשוף את עצמנו עם אותם ה"פגמים" שמלמדים אותנו "לתקן", זה אמיץ בהחלט. כשאני מדברת על העולם אני מדברת על פרסומות, על כוכבות וכמובן על הרשתות החברתיות שמציגות לרוב חיים מושלמים כשהאינסטגרם הפך ללוח ענק שמוצמדים עליו שקרים בנעצים נוצצים. שיטוט יומיומי בו מותיר את התחושה הבלתי מנוצחת שהחיים שלנו פשוט גרועים, לא משנה בכמה פילטרים נעטוף אותם.

והנה באה דמי לובאטו, זמרת ושחקנית אמריקאית בת 27, וניפצה את בועת השלמות. עם צלוליט ניכר לעין בישבן ובירכיים, שאמור להעביר לנו תחושה של אותנטיות, שותפות גורל ומרד מרענן בסטנדרט המראה הבלתי אפשרי שהחברה דורשת מאיתנו, לובאטו משתפת וחושפת כמה היא פחדה מהרגע הזה. ממה יגידו. מי יגידו? אנחנו כמובן. בהבנה הזו מתחיל הפתרון.

הצלוליט המאיים והמרושע, דרך אגב, הוא הצטברות תאי שומן ברקמה שמתחת לעור. לרובן המוחלט של הנשים יש צלוליט בישבן, בירכיים, ולעיתים גם במותניים, בבטן, בידיים ולמעשה בכל מקום בו יש שומן. הורגלנו לחשוב שמדובר במרקם עור כעור ולא אסטתי שדורש התערבות חיצונית כמו טיפולי המסת צלוליט או משחות שונות, כשחלק מהמסרים הממשטרים ב"הכיני את גופך לקיץ" הידוע לשמצה, כוללים מלבד גוף רזה, גם גוף חלק – ונטול צלוליט. "גבינת קוטג' בתוך שקית זבל", אמרה פריס הילטון על הישבן מלא הצלוליט של קים קארדשיאן לפני שהקארמה פעלה והזכירה שביוש גוף של אשה אחרת זה ביג נו נו.

אבל אם נחזור לדמי, הצלוליט ההוא לא הסיפור בסיפור הזה. בחשיפה הזו של לובאטו – שזכתה לחיזוק וחיבוק בינלאומי מכוכבות נוספות כמו אליסה מילאנו שהציתה את metoo כזכור, וכנראה מבינה דבר או שניים ברעיונות וויראליים – יש הרבה מרכיבים שמבקשים לייצר שינוי במסלול. לובאטו, לא רק שמדברת על תופעה גופנית ש"אמורות" להתבייש בה ועכשיו כבר לא, אלא היא ממשיכה לחזק את הצורך בחשיפת השקרים שיש ברשתות חברתיות ודורשת לייצר שינוי חברתי ממשי. "אני מקווה שמישהו יעריך יותר את גופו היום", כתבה בסוף דבריה, ואי אפשר שלא לנסות לאמץ את המסר הזה.

לובאטו היא כוכבת שמבינה שעם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה. היא לא היססה לדבר בעבר על הקשיים הנפשיים שחוותה, ובטח שמתן לב שאסי עזר עשה את אותו הדבר בדיוק בשבוע החולף, כששיתף בקושי להיגמל מציפרלקס לאחר שבע שנים בהן נטל את הכדור נוגד הדיכאון והחרדה הפופולרי. העובדה שסלבס מבקשים לחזק מסרים של קבלה עצמית. חוסר שיפוטיות וגאווה במי שאנחנו לא משנה מה, מעולה בעיני. זה מה שאני מצפה מנבחרות ונבחרי הציבור של היום, קבוצה שכוללת הרבה יותר מפוליטיקאיות ופוליטיקאים.

נכון, אפשר להיות ביקורתיות ולומר שאפילו הצלוליט של לובאטו מצטלם מעולה והזווית עדיין סקסית ומפצה על ה"פגם", ועזר מספיק פריבילג כדי לחשוף את הקושי הנפשי ולא ישלם מחירים כבדים, אבל זה בדיוק העניין. אנשים עם כוח שמתשמשים בו לחיוב. אנשים שלא יוצאים נגד קבוצות אחרות (מאיה בוסקילה נגד פמיניסטיות) או מתעלמים מביקורת ציבורית חריפה (עומר אדם מצטלם עם עבריין מין מורשע). עלינו להעריך ולחזק את השיתופים האלה, כשמדובר באושיות ציבוריות שבחרו לספר לנו סיפור קצת אחר על עצמם, בתקווה אמיתית שזה ישחרר אותם, ואותנו.

עבורי, לראות נשים מלאות בביקיני, זה דבר נפלא, משמעותי ומחזק בהחלט. לראות עוד נשים שדומות לי ולא מתנצלות ומתביישות בגופן, למרות שמטיפים להן שהן צריכות, זה מרפא. השיתוף הציבורי אינו מובן מאליו. נדרש הרבה אומץ, כך נראה לנו לפחות. אבל אני מבקשת שנזכור שאנחנו לא לבד, ושאת המילה אומץ נחליף במילה אחריות. כדי שנשים וגברים ירגישו קצת יותר טוב לגבי עצמן ועצמם, אנחנו צריכות כוכבות כמו דמי לובאטו. לחזק, לשתף ולהגביר את האור. לפעמים, רק כשהוא כבה אפשר להבין כמה הוא היה משמעותי. לכן זו האחריות שלנו להמשיך ולתמוך במי שמבינות ומבינים שבתהודה הציבורית הגדולה שלהם, הם יכולים ממש להציל חיים. הם מצילים חיים. ואם אנחנו יכולות להשמיע גם את קולנו ולתמוך באחרות, אנחנו לוקחות חלק בשליחות של ממש.

אינסטגרםאליסה מילאנואסי עזרדיאטהדימוי גוףדמי לובאטו