מחאת רשת נגד מיכל הקטנה: "תפסיקי להקטין נשים אחרות!"

תגידו, "סלבס", לא נמאס לכן? לא נמאס לכן להתנשא מעל נשים אחרות? להשפיל אותן? ללעוג להן? בין אם הן שמנות, רזות, פמיניסטיות, אימהות, לא אימהות, רווקות, קרייריסטיות ולא משנה מה – נראה שהתחביב של מפורסמות ארצנו, הוא להתראיין ולספר בראיון כמה הן יותר טובות מאחרות. סליחה אני מתקנת – כמה הן חושבות שהן יותר טובות מאחרות.

זו יכולה להיות ליהיא גרינר, אביבית בר-זוהר, בר רפאלי, רינת גבאי והאחרונה (שכבר עשתה את זה בעבר) היא מיכל הקטנה. והיא, דווקא היא, שזכתה לחיבוק כל כך חם ואוהב ממאות אלפי נשים בישראל, כשסיפרה על האלימות שחוותה מצד בן זוגה לשעבר שהיכה אותה והתעלל בה, מעזה להתנשא מעל מי שלא עומדות לדעתה במודל היופי הבלתי אפשרי, ולא מתחזקות בטן שטוחה שנייה וחצי אחרי שילדו.

בראיון למגזין "פנאי פלוס", כשנשאלה על התמונה שלה חוגגת עם בעלה 16 שעות בלבד לאחר הלידה ועל מצב גופה, צוטטה ויצמן אומרת: "מה? בנות שמראות את הבטן המידלדלת שלהן ואת הצלקת של הניתוח, זה יותר יפה? אני רוצה לשדר שמח, טוב ומהמם". ובאמירה הזו, שמכילה ביקורת קשה כלפי מי שבוחרות אחרת ממנה, היא איבדה את כל הסימפתיה שהייתה לי אליה, ואני ממש לא היחידה.

מיכל (הקטנה) ויצמן על שער פנאי פלוס. צילום מסך

בסיפור הזה אין איפה להתבלבל. אין מה להגיד "דבריי הוצאו מהקשרם" או "זו רק כותרת", מיכל הקטנה עשתה טעות שנראה שהיא חלק מאיזה רצון לצאת "דוגרית" או אותנטית או מישהי שכביכול אומרת את כל האמת בפנים. הריאיון כולו הוא מניפסט התקרבנות, כאילו היא לא יודעת איך עולם התקשורת עובד ושעשרות אלפי עוקבות ועוקבים באינסטגרם הופכים אותך לדמות ציבורית. מבחינתה אנחנו לא הבנו אותה נכון.

אני באמת לא מצליחה להבין את זה. את מפורסמת, יש לך מעריצות ומעריצים, אנשים שמסתכלים עלייך ביראת כבוד ורוצים להיות כמוך – אבל במקום להשתמש בכוח האדיר הזה, שהוא כנראה הכוח המשמעותי ביותר בעולמנו המודרני – הרבה יותר מפוליטיקאים, למשל – את בוחרת להפנות את האש כלפי נשים אחרות? הגיע הזמן להבין שעם כוח גדול באה אחריות גדולה, וזה שסלב היא לא נבחרת ציבור רשמית, לא אומר שהאמירות שלה נשארות פרטיות. כי הן לא.

ניצן סניור. צילום מסך מתוך פייסבוק

לעומתן, יש מי שבחרו להשתמש בכוח הפרסום האדיר שלהן למטרות טובות. קחו לדוגמה את שני כהן, שמקדמת את ההכרה באנדומטריוזיס ובקשיים שנושאות הנשים החולות בה, כמה מנחם זה לדעת שאת לא לבד. אבל מיכל הקטנה, בוחרת אחרת. במקום זה היא בוחרת לשחרר את חרצובות לשונה על נשים שאינן נראות כמוה, ולא להכיר בגרם אחריות שיש לה מתוקף מעמדה.

אני לא בהריון, לא הייתי ואני לא יודעת איך נראים סימני מתיחה אחרי שהבטן שלך נשאה בתוכה את פלא הבריאה. אבל אני כן יודעת שנמאס לי. ואולי, אם התגובה שלי תהיה מספיק חריפה כנגד כל מי שחושבות שזה לגיטימי להקטין נשים אחרות – זה ייפסק. תסלחו לי שאני משתמשת באותם כלים ביקורתיים ולא נעימים כלפיכן – אבל הגיעו מים עד נפש מלקרוא ראיונות שאתן נכנסות בנשים שאתן לא מסכימות איתן. נשות ישראל הן לא מטרה קלה לפגוע בה. לא נשים אקטיביסטיות, ולא מי שאינן. לא מי שבטנן מידלדלת ולא מי שלא. נשים הן לא מטרה להשתלחות של אף אחת מכן!

רביד אדרי. צילום מסך מתוך פייסבוק

אחר-כך תלכו להשתתף בקמפיין של אלימות נגד נשים, נכון? אז במיוחד לכבודך, מיכל הקטנה, חברתי רביד אדרי ואני צילמנו כל אחת את הבטן המידלדלת שלה. אנחנו לא רוצות להראות שזה "יותר טוב" – אלא שזה טוב. שאלו אנחנו – עם בטן שמנה או שטוחה, חלקה או עם סימני מתיחה. שלהיות שיפוטית כלפי נשים אחרות זה ממש לא קול, והגיע הזמן לשים לב מה נאמר בראיונות ומה המסרים המועברים. אנחנו לא מתביישות בגופנו. אין לנו מה להתבייש. מראות #בטן_גדולה_למיכל_הקטנה, כי גם זה שמח, וטוב ומהמם!

#בטן_גדולה_למיכל_הקטנהמחאת רשתמיכל הקטנה