קסטרו, הפעם הגזמתם

אמש פורסם ב-ynet שנשים המאושפזות במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר שלחו לנציב תלונות הציבור ברשות השנייה, דוד רגב, מכתב מחאה על הפרסומת החדשה של קסטרו לבגדי ים.

"בנות המחלקה נפגעו באופן אישי מהאופן בו עדיין מתפרסמות נשים שדופות וחסרות חיים", כך נכתב בו, "הבנות מזדהות עם הנשים בפרסומת, רק שהמחיר ששילמו הינו יקר. הן נלחמות בהפרעות אכילה עשרות שנים, וכל פרסום שכזה מחזיר אותן שנים אחורה".

 "כשנערה מתבגרת מסתכלת על פרסומת כזאת היא רואה אישה צוחקת, מחייכת, עובדת וגם רזה, וכך נוצר החיבור בין רזון לבין הצלחה, ואז הן בטוחות שכדי להיות מצליחה היא צריכה להיראות כמו בפרסומת, ואז הן מתחילות להרעיב את עצמן, מסבירה אסתר ליברזון בת ה-34  שהשתחררה לאחרונה מאשפוז בן ארבעה חודשים במחלקה ונלחמת כבר 21 שנה באנורקסיה. "הנשים האלה משחקות טניס, כל העצמות שלהן קופצות והן נראות טוב. זה מעביר מסר בעייתי שמשפיע על הרבדים הפסיכולוגיים העמוקים של נשים". במקביל לפנייה לרשות השנייה, חתמו הנשים על מכתב המופנה לחברות האופנה ולחברות הפרסום בו הן דורשות להציע מידות גוף שפויות יותר.

ועכשיו לפרסומת עצמה- חבורת נשים צעירות ושדופות, עם בגדי ים הדוקים משחקות טניס  על משטח חול לרקע שיר קיצבי ומקפיץ. בסלואו מושן מגרה במיוחד מתמקדת המצלמה על הישבן המוצק והקטן של אחת ומיד לאחר מכן על החזה של השנייה. הן כמובן צוחקות, משתובבות, נהנות, מתענגות על משחק הטניס, משפריצות חיוניות ושמחת חיים לכל עבר. אחת עוצרת לשתות מים במהלך המשחק אבל שלא תטעו- זה לא בגלל שחשוב לשתות מים במהלך פעילות ספורטיבית אלא כי גם פעולת השתייה שייכת למפגן הסקסיות המתפרצת של קסטרו. טיפות מים חצופות נשפכות בעדינות מתגרה על פניה הצעירות והזוהרות של אחת הדוגמניות. משחק הטניס הלוהט מסתיים כפי שמשחק טניס בדרך כלל מסתיים- אחת פותחת צינור מים ומתחילה להשפריץ לכל עבר. חברותיה טובות ושמחות לבב קופצות בשובבות מעושה בין הטיפות וצוחקות בחן בלתי נגמר. זה היה הרגע בו שקלתי לעזוב את המחשב ולחפש בקדחתנות אחר מחבט הטניס בארון שלי אבל אז נזכרתי שאין לי באמת מחבט טניס. אה, וגם אין לי הגוף של ההיא מהפרסומת.

קורה.

בואו נודה על האמת, אין שום דבר ייחודי בפרסומת של קסטרו. שוב סקסיזם, שוב נשים כאובייקט מיני. שוב מידות גוף שלרוב לא מתאימות לאוכלוסיית העולם. שוב העלאה על נס של יופי, גיל צעיר ורזון. שוב פרסומת שמוכרת לנו בדיוק מה שמכרו לפניה. מה כבר חדש?

הפרסומת של קסטרו לא גרועה בצורת יוצאת דופן. היא גרועה פחות או יותר כמו הפרסומת שבאה לפניה וכמו זו שתבוא אחריה. מה שהרבה יותר גרוע הוא התגובה המזלזלת

והמקטינה של קסטרו לפנייה של הנשים. הנה היא:

"קסטרו השיקה לראשונה קו בגדי ים בשיתוף מעצב גדעון אוברזון, המתמחה בעיצוב בגדי ים שלמים ואלגנטיים ונחשב לאוטוריטה בתחומו. בגלל ייחודיות המוצר ואיכותו בחרנו להציגו בקמפיין בטלוויזיה. לתחושתנו הפניות נובעות מעצם אופי המוצר שהוא בגד ים. אין לנו כל דרך להראות את המוצר ללא שימוש בדוגמניות שלובשות אותו, בדומה לפרסום של הלבשה תחתונה וקטגוריות דומות. בבגדי הים שנבחרו להוביל את הקמפיין הם ברובם דווקא בגדי ים שלמים ולא חשופים. הפרסומת אינה מציגה סיטואציות מיניות כלשהן ונעשתה ספורטיבית, בדומה להשראות העונה של קסטרו. חשוב להדגיש כי כל הדוגמניות המועסקות על ידי קסטרו בכלל ובקמפיין זה בפרט עומדות בדרישות חוק ה-BMI".

לכתוב על פרסומות בישראל (ובעולם המערבי בכלל) זה קצת כמו לצפות בתכניות ריאליטי. מיותר וחוזר על עצמו. הדברים כבר נאמרו, החוקים כבר חוקקו, הגינויים צפויים מראש ובמשרדי הפרסום ממשיכים לפתוח בקבוקי שמפנייה על עוד קמפיין מוצלח אבל התגובה של קסטרו לפניית הנשים פשוט מרתיחה.

"אין לנו כל דרך להראות את המוצר ללא שימוש בדוגמניות שלובשות אותו". ראשית, לא נכון. אם אין לכם דרך אחרת, יצירתית יותר וסקסיסטית פחות, להראות את המוצר, אולי כדאי לפטר את משרד הפרסום שלכם. הנה פרסומת של barely there מותג הלבשה תחתונה. מסתבר שאפשר גם לפרסם חזיות וגם להימנע מקלוז אפ על חזה של דוגמנית. מדהים, אה?

"בבגדי הים שנבחרו להוביל את הקמפיין הם ברובם דווקא בגדי ים שלמים ולא חשופים" טוענים בקסטרו. ייתכן וישנה בעיה קלה בהבנת הנקרא. אף אחת מהנשים האמיצות ששלחו לכם את המכתב לא טענה שבגדי הים שלכם חשופים אלא שהמידות שלהם לא אפשריות לרוב הנשים ומעודדות אנורקסיה.

"הפרסומת אינה מציגה סיטואציות מיניות כלשהן ונעשתה ספורטיבית". אני תוהה אם קסטרו צוחקים איתנו או עלינו. יש לי תחושה שהאופציה השנייה היא הנכונה. הפרסומת לא מציגה סיטואציות מיניות? נכון, אתם צודקים. למרבה השמחה, לא פרסמתם את בגד הים שלכם באמצעות זוג יפה וחטוב המקיים יחסי מין סוערים בחוף הים ואנו מודות לכם על כך מקרב לב. אבל מי צריך סקס סוער כשאפשר להתמקד על העכוז הכחוש של אחת הדוגמניות שלכם? מי צריך "סיטואציות מיניות" כשאפשר לקחת סיטואציה תמימה- משחק טניס- ולהפוך אותה לסיטואציה מינית? הפרסומת שלכם ספורטיבית כמו היפופטם במנוחת צהריים. כל קשר בינה לבין ספורט הוא מקרי בהחלט. הדוגמניות שלכם לא עושות ספורט. הן מציגות לראווה את גופן. ה"ספורט" הוא אמצעי. הגוף הוא המטרה.

וכמובן, איך לא, המשפט האחרון שחותם את התגובה הבלתי נתפסת של ענקית האופנה הזו- "חשוב להדגיש כי כל הדוגמניות המועסקות על ידי קסטרו בכלל ובקמפיין זה בפרט עומדות בדרישות חוק ה-BMI". שוב, אנו מודות לכם מקרב לב אבל לא ב-BMI  עסקינן אלא בפנייה אמיתית ומרגשת של נשים שיודעות דבר או שניים על דימוי גוף, כנראה יותר מכם. הנשים האלו מסבירות לכם שהדוגמניות בפרסומות שלכם פשוט רזות מדי ושהמודל הזה שהן גדלו לתוכו ואיתו, סיכן ועודו מסכן את בריאותן שלהן ואת בריאותן הנפשית והפיזית של נשים אחרות, רבות מדי, שלא חתמו על המכתב. לומר להן בתגובה שבדקתם את ה-BMI של הדוגמניות והוא סבבה לאללה זה קצת כמו לומר "מותק, לא הבנת מה שניסינו להראות לך". קסטרו, למען השם, המעט שאתם יכולים לעשות הוא לקחת את הפנייה הזו ברצינות ולהגיב לה לעניין.

או לשים עליה קצוץ ולפתוח שמפנייה. גם אופציה.

אור סופראנורקסיהדימוי גוףפרסומותקסטרו