האם מגזין למידות גדולות מעודד הפרעות אכילה

משהו טוב קורה בזמן האחרון. אחרי שנים של דיכוי, השתקה או סתם התעלמות, סוף סוף זוכות המידות הגדולות ליחס – ואפילו חיובי. ליין בגדי הים של דוגמנית המידות הגדולות רובין לאוולי זוכה להצלחה וקנדיס האפין הולכת להיות הדוגמנית "המלאה" (לפחות על פי הגדרות תעשיית האופנה) הראשונה שמופיעה בלוח השנה המיתולוגי והפרובוקטיבי של חברת הצמיגים פירלי. עכשיו מגיע צעד נוסף, מתבקש והכרחי: מגזין אופנה למידות גדולות הראשון בבריטניה, Slink, שיופץ ברחבי העולם.

עוד לפני שהוא יצא, מסתמן שלמגזין החדש לא יהיו חיים קלים, ולא רק בגלל המאבק הקיומי הרגיל שיש כרגע לעיתוני הפרינט. המגבלות הקשות שהוא שם לעצמו – כמו למשל למזער את כמות התמונות של דוגמניות רגילות – מקשה עליו להביא תמונות מתצוגות אופנה מובילות. כמו כן, מפרסמים לא ממש רבים על מקום פנוי וגם הקוראות עצמן, אפילו העגלגלות שבהן, מתקשות לבחור במגזין שמציג להן נשים כמוהן, ולא את אותן דוגמניות עם מראה בלתי נגיש אליהן התרגלו.

השער של Slink. לא בדיוק לראות וללכת להקיא

כאילו לא די בכל הקשיים האלו, במאמר שהתפרסם ב-independent, תהו האם מגזין כזה לא מקדם אורח חיים לא בריא ומעודד השמנה. "אנחנו מאוד מודעים לאחריות שיש עלינו לקדם דימוי גוף חיובי, גם פיזי וגם מנטלי", ענתה להם ריבקי באום, העורכת הראשית של המגזין החדש. "בגיליון הבא אנחנו מעלים טור חדש על אכילה נכונה וכושר גופני על מנת לתמוך בכך. אבל אנחנו גם מודעות לכך שבריאות יכולה להגיע בכל מידה, ויש אינספור גורמים שמשפיעים על איכות החיים שלנו".

עוד אמרה באום כי בעוד מגזינים אחרים מקדמים דיאטות בזק, שמאוד לא בריאות "אנחנו מאמינות שהעצמה של נשים, כך שהן ירגישו בטוחות וטוב עם עצמן לא משנה איזו מידה הן לובשות, יכול לגרום להשפעה עצומה על הבריאות הכללית שלהן ועל ההחלטות שהן עושות לגבי איכות חייהן".

המגזין Slink נוסד כבר ב-2010 כאתר אינטרנטי. אחד מהכללים שלו הוא התנגדות לשימוש בפוטושופ לצרכי צמצום היקפים. "אנחנו מאמינות שלנשים היום נמאס לראות את אותו דימוי בלתי ניתן להשגה", מסבירה באום את ה"אני מאמינה" שלה, ואף מוסיפה כי המטרה של המגזין היא "לשנות את השם הרע שיש לאופנה למידות גדולות".

זו לא הפעם הראשונה שהניסיון לקדם נשים אמתיות זוכה לביקורת מהסוג הזה. בעקבות תגובות דומות, בחר האתרEvolve  לכתוב כי הם "לא מאמינים בעידוד נשים להיות גדולות ולא בריאות, אבל אנחנו מעודדים נשים עם גזרה מלאה להיות גאות". מקרה דומה נוסף התרחש בעקבות הקמפיין של חברת ההלבשה Curvy Girl Lingerie, שקרא לנשים מלאות להעלות תמונות שלהן לפייסבוק כשהן בלנז'רי של החברה. בעקבות כך האשימו את החברה שהיא מעודדת השמנת יתר.

רובין לוואלי בקמפיין ל- Boux Avenue. לזה קוראים מידה גדולה?

כנראה שהאשמות מופרכות כמו אלו ימשיכו להישמע כל עוד עורכות האתרים והמגזינים ירגישו צורך להתנצל ולהסביר את עצמן, במקום פשוט להתעלם. הדבר היחידי שעושים אתרים ומגזינים הפונים למידות גדולות זה לשקף את מה שקורה בחוץ – אחרי הכל, דוגמניות למידות גדולות הן לרוב במידה של אישה ממוצעת: זו שלא סובלת מעודף משקל קיצוני אבל רחוקה מהרזון שנשקף מכל פיסת תקשורת. זו שסוף סוף צריכה להרגיש טוב עם עצמה. וגם אם הדוגמניות למידות גדולות באמת יהיו כל כך גדולות, אולי זה יצליח להזיז קצת לכיוון האמצע את הדימוי המעוות שיצרו דוגמניות במשקל נוצה במשך עשרות שנים.