המקומות שלא יקבלו אותך אף פעם כמו שאת

אין כמעט אישה שלא נתקלה בתופעה הזו, גם אלו שכולנו מקנאות במראה שלהן. את הולכת לקנות לעצמך בגד חדש, אבל במקום שהמוכרת בחנות תרעיף עליך מחמאות (גם אם מזויפות) כמו מחזר מנוסה, את זוכה למטח של עלבונות וביקורת על המראה שלך, שכל מטרתה, במרבית המקרים, היא לתחוב את היד כמה שיותר עמוק לכיס שלך ולגרום לך להוציא עוד כסף. במקום לשמוע מהמוכרת משפטים כמו "החולצה הזו מהממת עלייך, את חייבת לקחת אותה גם בסגול", המוכרת מביאה לך, בנוסף, טוניקה, "כדי להסתיר את הצמיגים".  זה יכול לקרות בכל מקום שבו אנחנו רוכשות מוצר או שירות שקשור למראה חיצוני שלנו – אצל הקוסמטיקאית, במכון להסרת שיער או בחנות למוצרי איפור, כשאנחנו רוצות לקנות מסקרה ודיילת היופי ממליצה לנו, באותה הזדמנות, על קונסילר שיסתיר את העיגולים השחורים.

מקרה כזה בדיוק קרה לטלי, בת 27: "לפני כמה חודשים הלכתי לקנות שמלה לחתונה של חברה. מדדתי שמלה שמצאה חן בעיני. אפילו לא ביקשתי עזרה מהמוכרת, אבל אחת המוכרות כבר ניגשה אלי עם חגורה יקרה ואמרה לי "תוסיפי את החגורה כי זה יטשטש לך את הבטן", ואחרי שמדדתי את החגורה היא הוסיפה: "את חייבת להוסיף גם עליונית כדי להסתיר את הזרועות!" כמובן ששני הפריטים האלו היוו תוספת משמעותית לסכום הרכישה. בסוף הצלחתי לנפנף מעלי את המוכרת, אמרתי לה שאני אסתדר לבד, וקניתי שמלה אחרת, רחבה יותר, שלא הצריכה "טשטושים".

לא מסתפקות בלהסיר שיער. צילום: shutterstock

זהו בדיוק אחד מאותם המקרים שבהם עובר הגבול בין מוכרת שמתבקשת לחוות את דעתה המקצועית על לבוש מסוים, לבין מוכרת עם מוטיבציית יתר שמרשה לעצמה לחדור למרחב הפרטי של הלקוחה רק בשביל לקבל אחוזים גבוהים יותר בסוף היום. טלי מסכמת: "לפעמים אני מודדת בגדים ומתייעצת עם המוכרת וקורה שהיא אומרת  לי שבגד אחר התאים לי יותר או שכדאי לקחת מידה שיותר תתאים לי, ואני שמחה שהיא מדברת איתי בכנות. אבל המקרה הזה היה פשוט מעליב, לא נעים שמישהי שאת לא מכירה בכלל מעירה לך באופן כזה, ואם את כבר חושבת שמשהו לא מתאים לי, תאמרי לי, אל תנסי למכור לי עוד דברים שיגרמו לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי, כאילו אני כל הזמן צריכה להסתיר משהו".

"חבל שאת בוחרת להזניח את עור הפנים שלך"

וזה קורה לא רק שם, כאמור. זה יכול לקרות גם אצל הקוסמטיקאית שאת מכירה כבר שנים, שמרשה לעצמה לנצל את יחסי הקרבה והאמון כדי לומר לך, "ממש בכנות ובלי להעליב", שהעור שלך נראה נורא ושכדי להשלים את הטיפול את ממש חייבת לרכוש את קרם הפנים היקר שהיא ממליצה עליו, אחרת ממש חבל על כל העבודה שהיא השקיעה בך.

עדי בת 36, מספרת: הלכתי לקוסמטיקאית שדווקא מאוד חיבבתי, ובפעם הרביעית שהייתי אצלה, היא הפכה להיות ממש לא נעימה לקראת סוף הביקור, כשלא מיהרתי לקנות את מי הפנים שהיא המליצה לי עליהם. בן רגע היא הפכה למוכרת אגרסיבית, ואמרה שזה ממש חבל שאני בוחרת להזניח את עור הפנים שלי, ומה הטעם לבוא לטיפול אם אני לא משקיעה במוצרי קוסמטיקה איכותיים. בסוף, כמובן, תחבתי את היד לארנק ורכשתי את מי הפנים. הרגשתי שאנסו אותי לקנות תכשיר קוסמטי, ממש כך, אבל לפחות לא חזרתי לזירת הפשע ומצאתי קוסמטיקאית אחרת".

 

התערוכה שתגרום לנשים לקבל את עצמן

איך גורמים לנשים לאהוב את עצמן? תערוכה חדשה, המציגה נשים בלבוש תחתון, מבקשת לגרום לנשים לקבל את עצמן למרות הפגמים, הפרעות האכילה, המחלות והצלקות

לכתבה המלאה

 

לצד הערות על משקל וגזרה, בהן ניתקל בעיקר בחנויות בגדים, יש מי שידאגו למכור לנו מוצרים ושירותים שיגנו עלינו מפני הזקנה שמחכה לנו מעבר לפינה. ואלרי, בת 40, מספרת שהלכה להסתפר במספרה הקבועה שלה, והספרית ניסתה לשכנע אותה נואשות לעשות גוונים בשיער כדי לטשטש את השיער הלבן שכבר התחיל לבצבץ. "אמרתי לה שאני ממש בסדר עם זה ובאתי רק להסתפר, אבל היא דאגה להבהיר לי שהמראה הזה ממש מבגר אותי, או במילים אחרות, עושה אותי זקנה", מספרת ואלרי. ואלרי לא לקחה קשה את העניין, אבל הרבה מאד נשים נכנסות בעקבות הערות כאלה למרוץ נגד הזמן, מרוץ שתכליתו להיראות "טוב יותר", ואשר גובה לעיתים קרובות מחיר נפשי וכלכלי כבד.

מי שעלולות לשלם מחיר נפשי כבד במיוחד על ההערות הכביכול תמימות האלה הן אותן ילדות ונערות, שנראה שנותנות השירות, לא חסות גם עליהן, דווקא  בתקופה רגישה בה כל הערה כזו יכולה להשפיע השפעה ממשית על תפיסת הגוף והדימוי העצמי. כמעט כל מרואיינת בכתבה סיפרה על מקרה שבו ספגה ביקורת ועלבונות על המראה שלה בילדותה, והעובדה שהדברים נחקקים בזיכרון שנים אחר כך ממחישה את ההשפעה שיש למילים האלה עלינו בגיל כל כך צעיר. טלי זוכרת עד היום את היום בו הלכה עם סבתה לקנות אוברול בגיל 11.  "הייתי ילדה די מלאה והייתי מאוד רגישה לעניין הזה. רציתי לקנות אוברול שהיה אז באופנה והסתכלתי על כמה אוברולים שמצאו חן בעיני. ואז המוכרת ניגשה אלי ואמרה לי: "האזור הזה לא בשבילך, יש לי אוברול שיתאים בדיוק לילדות כמוך". בשום שלב היא לא הזכירה את המילה שמנה, אבל ברגע שהיא אמרה "ילדות כמוך" הבנתי מהר מאוד למה הכוונה. במקום להציע לי פשוט בגד אחר, היא גרמה לי להרגיש שמנה. התחלתי לבכות ויצאנו מהחנות. ממש נעלבתי, באופן שעד היום, 16 שנה אחרי, האירוע הזה חקוק לי בזיכרון".


תקני גם קרם פנים, כדאי לך. צילום: shutterstock

מה שאצל ילדה אחת נחווה כזיכרון לא נעים וכעלבון גדול, יכול, אצל ילדה אחרת, רגישה במיוחד, שנמצאת על סף גיל ההתבגרות, לפגוע קשות בדימוי העצמי ולהתפתח להפרעת אכילה. לאמירה, שבמקרה הזה אפילו לא נאמרה מתוך תאוות בצע אלא רק בחוסר רגישות, יכולה להיות השפעה הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו חושבים.

יש נשים שנמנעות כמעט לחלוטין מקניות

בניגוד לתפיסה המקובלת, לא מדובר בחוויה ישראלית אותנטית. נכון, בארץ יש נטייה לדחוף את האף לעניינים לא לנו. במדינה שבה כל זוג שצבר ותק מסוים בזוגיות נשאל מה עם חתונה, במדינה שבה הקופאית בסופר שואלת אותך מה עם ילדים או מתי את מביאה את השני, במדינה שבה נשים מלטפות את הבטן ההריוניות של נשים שהן לא מכירות, אולי לא צריך להתרגש כל כך ממוכרת שמעירה לקונה על גזרתה. אבל לדברי סיביל גולדפיינר, המייסדת והבעלים של רשת האופנה קום איל פו ושל ספא "כולה בנמל", מדובר בתופעה שהיא כלל עולמית, גם אם בארץ היא הרבה יותר בוטה. "באירופה, למשל, המוכרות בחנות לא יעירו לאשה בצורה מפורשת על גזרתה, אבל הן יכולות להסתכל על אישה במידה 42, שהיא מידה ממוצעת לחלוטין, במבט מזלזל ומתנשא, ולהבהיר לה, גם ללא מילים, שאין לה מה לחפש בחנות שלהן".

ההתערבות והחדירה לפרטיות הם רק היבט אחד של התופעה הזו. מה שחמור הרבה יותר הוא חוסר הקבלה של נשים כמו שהן, והתפיסה שנשים צריכות להיראות רזות, צעירות ויפות, כשתפיסת היופי היא מאוד מאוד חד ממדית. "אפילו אמירה תמימה כמו 'את לא נראית בגילך' מקפלת בתוכה את כל הניסיון של החברה לשלוט בנשים, כאילו אנחנו חייבות להיראות צעירות", אומרת גולדפיינר.


מדובר בתופעה כלל עולמית. סיביל גולדפיינר. צילום: שני סקרלט קגן

החוויות האלה הן אחת הסיבות לכך שלצד נשים שקניות הן התחביב הכי גדול שלהן, יש נשים שפשוט נמנעות כמעט לחלוטין מקניות ועושות קניות רק כשאין ברירה. גם אז הן מעדיפות לעשות קניות בחנויות בשעת העומס, כשסביר יותר להניח שהמוכרת תהיה עסוקה ולא יהיה לה פנאי להעיר הערות. נשים רבות אחרות פשוט מוותרות על טיפולים קוסמטיים, מסירות שיער בבית, קונות מוצרי קוסמטיקה ואיפור רק דרך האינטרנט ומשתדלות להפחית למינימום את החשיפה לעלבונות וביקורת.

זה כמובן לא חייב להיות ככה. יש גם מקומות שחרתו על דגלם לקבל כל אשה איך שהיא, בלי שיפוטיות וביקורתיות. גולדפיינר, בחרה להקים ספא וסלון יופי שמיועד לנשים בלבד – כזה שאמור לגרום לנשים לאהוב את הגוף שלהן ולחוש בו נוח, ללא אשמה. "הרעיון של "כולה" נולד כמקום לנשים, כדי לייצר "מקום מקלט" מהביקורת החברתית שאנחנו זוכות לה. ביקורת של גברים, שנקודת המבט שלהם הונחלה לכלל החברה והרבה מאד נשים הפנימו אותה". לפי גולדפיינר, התפיסה הזו באה לידי ביטוי, בין היתר, בעובדה שהכניסה למקום היא לנשים בלבד, מה שגורם להן, מטבע הדברים, להרגיש יותר נוח ולקבל את עצמן, וגם בכך שבמקום מתייחסים לנשים בכל מעגלי החיים – מנערות, דרך נשים אחרי לידה ועד לסבתות. התפיסה הזו בא לידי ביטוי במיוחד בשפה. העובדות של כולה בנמל, מקבלות כל אישה כמו שהיא ולא מעירות הערות. "נשים שמגיעות לכולה יודעות שפה הן יכולות להוציא את הבטן או לבוא עם שערות ברגליים", אומרת גולדפיינר.

תפיסת העולם של גולדפיינר מאוד ברורה: "לכאורה השגנו הישגים במהפכה הפמיניסטית – אנחנו יכולות לבחור, ללמוד לעשות קריירה. אבל הצורה החדשה של הדיכוי הנשי היא באמצעות מיתוס היופי. החברה דואגת לכך שנשים ישקיעו רבות מזמנן ומכספן במראה שלהן, מגיל צעיר מאוד. בזמן שגברים מקדמים עצמם בדרכים אחרות, נשים מקדישות זמן ומשאבים למראה החיצוני ולניסיון להיראות צעירות, מה שלא מצליח כי בסופו של דבר כולנו מזדקנים".

האינטרס הכלכלי, לדברי גולדפיינר, מאוד ברור, ומדובר במשהו הרבה יותר רחב מדיילת היופי שמנסה למכור לך עוד מוצר איפור בשביל להגדיל את הבונוס שלה. "האינטרס הכלכלי הוא שנשים יהיו מעורערות ולא בטוחות בעצמן. תעשיית הקוסמטיקה, תעשיית הדיאטות, הניתוחים הפלסטיים – כל אלה נסמכים על כך שאנחנו כנשים לא מרוצות מאיך שאנחנו נראות. תעשיית האופנה למשל, כל הזמן מתחדשת, והרעיון שכל הזמן צריך להתחדש הוא רעיון שמאוד מחליש את הביטחון. השיטה הקפיטליסטית מאוד מעצימה את חוסר הביטחון של הנשים בעצמן", אומרת גולדפיינר.

כשרואים את הפרסומות ואת שלטי החוצות, כשפותחים את הטלוויזיה, כשרואים ילדות בנות 12 מתאמצות להכניס את הבטן כדי להיכנס למכנסיים במידה קטנה יותר, נראה שגולדפיינר צודקת והמהפכה עוד רחוקה מסיום. אבל זה המקום שלנו להיות מודעות, לזהות את האינטרסים מאחורי האמירות האלה, להבין שהכוח נמצא בידיים שלנו (וגם בכיס), ולדעת שזה ממש בסדר לאכזב את הקוסמטיקאית, ושגם אם המוכרת אמרה, ממש אין צורך לטשטש את מי שאנחנו.