בנימין נתניהו, הבטחת מול המצלמות שתעזור לנו. עכשיו תקיים

קשה להסיר את המבט מהעיניים המאירות של אימאן אחמד עוואד שמסתכלות אלינו מהעמודים הראשונים של העיתונים, ומהכותרות הראשיות של אתרי האינטרנט ומהדורות החדשות בטלוויזיה. קשה להסיר את המבט מהחיוך שלה. חיוך מלא אושר ותקווה. רק בת 29, אימא לילדה ובהריון שני. אבל אימאן אחמד עוואד לא תחייך יותר. היא תירשם כאן כקורבן ה-25 של אלימות נגד נשים לשנת 2018. שמה ״יככב״ על שלטי המחאה שכבר התעוררה אחרי פרסום דבר הרצח שלה. היא תצטרף ל-24 הנשים האחרות שנרצחו השנה לפניה, ולעשרות האחרות שחייהן נלקחו מהן על ידי גברים אלימים.
 
רק לפני שבוע יצאו עשרות אלפי נשים (וגברים) לרחובות כדי למחות על חוסר הטיפול המערכתי בתופעה המתרחבת של רצח נשים ואלימות נגד נשים במשפחה. נחשפו המספרים המבעיתים, נפתח צוהר לדבר על התופעה, ״להסביר״ אותה, לנעוץ מבט במימדים שלה, בחוסר האונים של המערכות להתמודד איתה, בתוכניות הקיימות לטיפול בה, במסקנות של ועדות שקמו לחקור את התופעה ולנסח מסקנות.
 
רק לפני שבוע ביקר ראש הממשלה בעצמו, ביחד עם אשתו, במעון לנשים מוכות בירושלים ו״נחשף״ לתופעה ולמימדיה. רק לפני שבוע מינה ראש הממשלה את עצמו לעמוד בראש ועדה (עוד ועדה) לבדיקת תופעת האלימות נגד נשים ולניסוח פתרונות. רק לפני שבוע קיים נתניהו את הישיבה הראשונה המצולמת והמתוקשרת של הוועדה החדשה שהקים והוא עומד בראשה.

 

כל זה היה לפני שבוע. 
ושוב התעוררנו לרצח נוסף. כי בשבוע הזה לא קרה דבר שיקדם את אותה תוכנית לאומית להתמודד עם רצח נשים ואלימות נגד נשים בתוך המשפחה ובכלל. ושוב הפעילות הפמיניסטיות וארגוני הנשים קוראים לשביתה של 25 דקות היום ובכל יום, כתמרור אזהרה נוסף. 
 
 
 
למרבה הבעתה יש מובילי דעה לא מעטים שמעדיפים להאמין שזו ״בעייה״ של החברה הערבית, בגלל העובדה שמחצית מהנשים שנרצחו השנה הן ערביות. אין ספק שהחברה הערבית היא חברה מסורתית יותר, פטריאכלית יותר, עם כללי התנהגות נוקשים יותר, ועם פחות סובלנות לפמיניזם ושוויון לנשים. אבל בואו נזכור שראשי הרשויות הערבים היו הראשונים להצטרף לשביתת הנשים בשבוע שעבר. הם הראשונים לעמוד בראש המחנה הקורה למאבק ולטיפול בסוגיה.
 
החברה הערבית, כמו החברה היהודית, אינה מקשה אחת. לצד גברים ונשים שיש להם תפיסות עולם נוקשות ושמרניות, יש רבים-רבים שמגנים את התופעה הזאת של אלימות כלפי נשים וקוראים למוסדות המדינה לטפל בה ולמגר אותה ללא פשרות. ובואו נזכור שגם נשים יהודיות נרצחות. גם נשים אשכנזיות נרצחות. גם דוברות רוסית נרצחות. אלימות נגד נשים לא עוצרת במחסום השפה, יישוב המגורים, או המעמד. כדאי לזכור את זה כשאנחנו מביטים ומביטות בעיניים היפות של אימאן אחמד עוואד שנרצחה והיא בת 29 בלבד בראשית חייה.
 
והכי חשוב: יש תוכניות מפורטות איך להיאבק בתופעה הזאת, להקטין את מימדיה ולנסות למגר אותה. זו לא תופעת טבע שצריך להוריד את הראש ולחכות שהיא תעבור, עד הפעם הבאה. זה מעשי ידי אדם. יש מספיק מחקרים שמספקים נתונים, ניתוחים, פרשנויות ותובנות לתופעת האלימות נגד נשים. יש מספיק גופים וועדות שניסחו פתרונות ומסקנות והמלצות למיגור התופעה. בקרב ארגוני הנשים יש את כל הידע הנדרש.
אם הממשלה לא תתעשת, אם יו״ר הוועדה למאבק באלימות נגד נשים, שהוא במקרה גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא ישים את זה בראש סדר היום, אם הוא לא ישדר דחיפות לנושא – גם הקורבן הבא עלולה חלילה להביט אלינו מדפי העיתון ומאתרי האינטרנט.
 
 
 
אלימות במשפחהמאבק באלימות כלפי נשיםרצח נשים