אפס נשים נרצחו ע"י בני זוגן בשנת 2019 בארץ הבסקים. אפס. זו השנה הראשונה שזה קורה, מאז שהחלה ספירת הרציחות שם ב-2002. בכל ספרד נרצחו 1033 נשים, מאז 2003.
בישראל, נרצחה ביום שישי ילנה יצחקבייב בת 57.
ביום שני נרצחה שאדיה אבו סריחאן בת 35.
מאז 2011, נרצחו כאן 169 נשים על רקע אלימות במשפחה. ברוב המקרים הרצח מתבצע על רקע קנאה ופרידה של הנרצחת מהרוצח.
רצח נשים זו מגיפה עולמית. גם אם בארץ הבסקים יש כ-3 מיליון תושבים; הטרידה אותי השאלה- איך יתכן שהיו אפס נרצחות? אחרי כמה מאמרים שתרגמתי (מצ"ב להלן) השורה התחתונה לא מפתיעה: סדר עדיפויות ממשלתי.
הקהילה האוטונומית של חבל הבסקים בצפון ספרד בעלת פרלמנט משלה. המדינה רחוקה משוויון בין נשים לגברים. לפי מדד אי השויוון המגדרי של האיחוד האירופי, ארץ הבסקים משיגה 69.3 נקודות מתוך 100, ונמצאת במקום 9. שיעור תעסוקת נשים 44% נשים, לעומת 54% גברים. הנשים הן 80% מהאנשים שעובדים משרה חלקית ו-75% ממי שעובדים ללא חוזה. הכנסה ממוצעת לאשה 14,712 יורו, לגברים 24,417 יורו. משכורתן נמוכה בממוצע ב 25%. נשים הן 26% במועצות וניהול מוסדות. כ-4000 נשים מדווחות מדי שנה שהן קורבן לאלימות מבן זוג, אדם לא מוכר או אלימות מינית.
למרות כל אלו, מדיניות השוויון שם התגבשה כבר ב-1988, אז "המכון הבסקי של האישה", הידוע בשם אמקונדה, נוסד בחוק, בתגובה לדרישת תנועות הנשים והתחייבויות בינלאומיות. המכון הבסקי של האישה "אמקונדה" (Emakunda) הינו גוף אוטונומי של ממשלת הבסקים, שחברים בדירקטוריון שלו נציגים מכל המשרדים הממשלתיים. יש לו מעמד, תקציבים וסמכויות. על פי האתר הרשמי של הארגון – "אמקונדה מתכנן, מקדם, מייעץ, מתאם ומעריך מדיניות שוויון, כמו גם העלאת המודעות לנשים וגברים בקהילה האוטונומית הבסקית. כאמור, מטרת העל של אמקונדה היא לבטל את כל צורות ההפליה של נשים ולהשיג שוויון מגדרי אמיתי. אמקונדה אחראי על רגולציה, קידום, יעוץ, תכנון, הערכה של מדיניות השוויון במדינה. מאז הקמתו יש התקדמות רבה.
מאיפה הכסף לכל זה? בתשובה למחקר הזה (שמעולם לא נעשה בישראל): כמה עולה למדינה נרצחת? התשובה היא מיליונים(!). רק עלויות הכליאה הן 120 אלף שקלים בשנה לאסיר (כשלושה מיליון לרוצח), ועל זה יש להוסיף את עלויות הטיפולים הנפשיים למשפחות, הילדים היתומים, עלויות חקירות המשטרה, הפרקליטות, הסנגוריה, ההפסד של זוג אזרחים עובדים משלמי מיסים ועוד. באו"ם הוצגו נתונים לפיהם עלות האלימות נגד נשים עשויה להסתכם בכ-2 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי. עלויות שנתיות של אלימות כלפי נשים הגיעו ל- 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית ו-1.16 מיליארד דולר בקנדה. באוסטרליה כ- 11.38 מיליארד דולר בשנה. באנגליה ובוויילס כ -32.9 מיליארד דולר.
במדינת ישראל יש להקים רשות לאומית אוטונומית למיגור האלימות. רשות ממשלתית בעלת סמכויות אכיפה ותקצוב, שתוביל שיתוף פעולה בין כל משרדי הממשלה, שתחקור, תוביל, תקדם מדיניות, מהלכים ותמנע בפועל -בשטח- את הרצח הבא. אפס נשים נרצחות בשנה – זה היעד וזה אפשרי.
דברו על זה. שתפו. יחד נלחץ לסדר עדיפויות ממשלתי חדש.
לזכרה של #מיכל_סלה
'משתפות, לא שותקות'. לזכרה של מיכל סלה ז״ל. אנימטורית: לירן קפל
*תודה לעינב מלמד דוניץ שהסבה תשומת ליבי למאמר על ארץ הבסקים.
*תרגום חלקי של המאמר: מדיניות השוויון לנשים ולגברים בארץ הבסקים, מאי 2018
**הכותבת הינה אחותה של מיכל זלה ז"ל, שנרצחה באכזריות על ידי בן זוגה אלירן מלול באוקטובר האחרון.