"ח"כ מארק, אני חוויתי אלימות כלכלית. הייתי כמו סמרטוט רצפה בתוך ביתי שלי"

מי שלא חווה אלימות מימיו לא יבין שיש גם חיה כזאת אלימות כלכלית. כלי מניפולטיבי שבדרך כלל חובר לשאר חבריו הנוראיים: הקללות, הדיבורים המקטינים, הדרישה ליותר סקס וכמובן, מכות. מגוון של כלים ליצירת מערכת יחסים כושלת, נוראית ותלותית. דרך נוספת לשלוט בחופש של האישה, לנצל את משכורתה, ואם היא לא עובדת, אז פשוט להפוך אותה לעבד מודרני שמגדל ילדים ולא זקוק לדברים נוספים. גבר אלים יוצר תלות רגשית, נפשית וכלכלית בו כך שאותה אישה לא תעז לחשוב אפילו על לעזוב אותו ואם חלילה תחשוב לא תוכל לבצע זאת. הסיטואציה נשמעת לכם לא הגיונית? אני הייתי שם והרגשתי על בשרי איך החיים שלי הולכים לאיבוד.

אתמול התקיים בכנסת דיון בנוגע להצעת חוק שמאפשרת לבית המשפט להורות על עצירת אלימות כלכלית במשפחה בצו. על פניו לא היה נראה שמישהו יעז להתנגד למהלך המבורך, אבל משום מה חברי הכנסת של הליכוד הודיעו שיצביעו נגדה ובדרך השמיעו כמה תגובות פרימיטיביות ובורות שמסבירות לצערי בדיוק איך הגענו למצב האומלל בו אנו נמצאים. אני בטוחה שאיש מבין אותם מתנגדים לא השכיל ללמוד ולחקור על טבעה של אלימות.

כל כך הרבה דברים מסוכנים נאמרו באותו דיון אבל אני נחרדתי בעיקר לשמוע את הגברת אסנת מארק שיצאה מגדרה מכך שבית המשפט ייכנס חלילה לכל בית בישראל. מארק, אישה שניהלה משרד עו"ד לענייני משפחה ומעידה על עצמה שראתה עשרות סכסוכים במשפחה, נופפה באפשרות של ישוב סכסוך וטענה שמטרת החוק היא הסלמת היחסים המשפחתיים במקום טיפוחם. אני התגרשתי לפני שנתיים ופתחתי ישוב סכסוך ואני יכולה להגיד בלב כבד ושלם ש"פתרון" שכזה לא עובד, ובמקרים רבים אפילו מסוכן. ח"כ מארק, בבקשה תפקחי עיניים, ככה זה באמת נראה מבפנים:

הייתי שם, אקדמאית ומוצלחת כלפי חוץ וסמרטוט רצפה בפנים, בתוך ביתי שלי, הכלוב מזהב שלי בו לא חסר לי דבר חוץ מאוויר לנשימה. הגשתי טופס ליישוב סכסוך בתוך המשפחה כחלק מפתיחת תיק הגירושין, נקבעה לנו פגישה ונכנסנו לחדר עם עוס"ית חביבה. הגרוש המקסים מיד ציין שאין לו שום רצון לשתף פעולה והוא מבקש ללכת, והיא החביבה לא יכלה להכריח אותו להישאר אז היא שחררה אותו לחופשי. כך נשארתי אובדת עצות עם "ישוב הסכסוך המהולל" עליו את מדברת. נאלצתי לשכור עורך דין ולסיים את זה בבית המשפט כי אין דרך אחרת להמשיך את ישוב הסכסוך אם הצד השני לא מוכן לדבר או אף משקר.

הגרוש שלי טען שהוא מרוויח רק משכורת מינימום, למרות שבשחור הרוויח פי 3. במהלך החיים המשותפים שלנו היו לו חרדות כלכליות עוד מהילדות שבאו לידי ביטוי בכך שנאלצתי לשלם חצי לפחות מכל הוצאה קטנה כגדולה: במסעדה, בסופר, בחופשה. והיו הוצאות חריגות כמו שיפוץ עצום בבית, שבשבילן הצטרכתי לפדות קרן השתלמות. אפילו נאלצתי לקחת הלוואה כדי לשלם חצי על רכב חדש, שהוא החליט שבא לו לקנות לעצמו. הרגשתי שבעלי שלי עוקץ אותי ושאני חלק מהונאה. 

נושאים כלכליים לא באמת הושמו אצלנו על השולחן בצורה נורמלית. נקבעו עובדות, שנכפה עליי לזרום איתם כי אם לא הרי שהייתי מקבלת קללות, ריבים וברוגזים ארוכים. במהלך השנים הוסתרו ממני סכומי ענק וכאשר הייתי עולה עליהם מאיזה תדפיס כזה או אחר בעלי סיפר לי אינספור סיפורים ואגדות, שמתרצים את הכספים ומבטיחים לי הרים וגבעות.

ואני המקרה הקל. עבדתי כל חיי וניהלתי חשבון משלי, הרווחתי מספיק כסף כדי לא לבקש נדבות מאישי שלי. אבל מה עם הנשים, שלא מרשים להן לעבוד? יש נשים רבות שמאלצים אותן להישאר בבית, לטפל בילדים ולא נותנים להן יד חופשית בכסף המשותף. ויש נשים שכן עובדות אך נשואות לבעל שמאלץ אותן לשים את המשכורת בחשבון משותף או נפרד ומתקצב להם דמי כיס, עוקב אחר כל הוצאה ומחליט וקובע על מה אפשר להוציא ועל מה לא. מה יהיה איתן?!

גברת מארק היקרה אנא ממך הביני, חוק כזה יגן וישמור ויהווה מסגרת לכל אלו שיגיעו גם הן למבוי סתום, לאלו שלא יכולות לשכור עורך דין, לאלו שנלחמות לשרוד יום יום שעה שעה בתוך מערכת יחסים אלימה, כי אין להן את הכסף כדי לצאת ולהתחיל דרך חדשה. דבר רע לא יקרה מחוק שכזה. הרי בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו ולא ייתן החלטה מבלי להבין מה באמת קורה.

אתם המתנגדים, לא רוצים שהמדינה תתערב למשפחות באורח החיים אבל הגענו למצב לא בריא ולא הגיוני, שבו ההתערבות היא מבורכת ואף הכרחית. תראו בעצמכם, אם אותה שכנה מדהימה לא הייתה מתערבת לפני כחודש במקרה האלימות של שירה איסקוב הרי שהיה לנו קורבן רצח נוסף.

חוק הוא אמצעי להרתעה, כלי להבהיר מה מותר ומה אסור, ואסור בשום פנים ואופן להגביל אישה מלקנות דברים שלהם היא זקוקה. המציאות ההזויה בחוץ הסלימה את מצב האלימות בבתים וסוף סוף יש מי שמתייחס גם לפן הכלכלי, שהוא בסיס לכל אדם מבוגר שמעוניין להתנהל בכבוד. מתי יבינו פה שאנחנו חולים ולא בקורונה?

מצידי, תיכנסו לנו לכיס, לבית, למיטה, העיקר שנוריד את מפלס האלימות, שנתחיל להילחם במחלה הארורה הזאת שמאיימת ונוטלת מספר כה רב של קורבנות.

**פגעו בך? את מתלבטת אם את בזוגיות אלימה? חייגי 6724* לקו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף. זמין 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת 

#לאמשאיריםאףאחתלבדאוסנת מארקאלימות כלכלית