בלי סימנים כחולים: אלימות מילולית גם יכולה להרוג 2

"את לא מבינה כלום. ממתי את יודעת משהו בכלל?", "מה את חושבת לעצמך?", אין לך מושג על מה את מדברת", "תפסיקי לזיין את השכל", "סתמי ,יא מטומטמת" – והכל בצעקות. בצרחות.

בסך הכל מילים. אפילו לא ממש קללות, אז מה את באמת מתרגשת? אולי זה אפילו מגיע לך. את לא באמת יודעת הכל. ולפעמים מפספסת איזו פינה ונשאר קצת אבק. ולפעמים מאחרת בדקה לאסוף את הילדים כי האוכל צריך להיות חם וארוחת הערב מתקררת. ואת צריכה גם לעבוד, לא באיזה משהו חשוב, בטח לא יותר משלו. גם אם השכר שלך יותר גבוה, זה לא רלוונטי, כי את לא מבינה כלום.  

מוניקה ברקו. סטארטאפיסטית, מנהלת מערכות וחדשנות, מלווה סטארטאפים בתהליכי הגדרת מוצר וטכנולוגיה, רצה למרחקים ארוכים ואמא. משמאל, התמונה תחתיה פורסם הטור המקורי

את טיפשה. וזה מטפטף. פעם, אחרי פעם, אחרי פעם. כמו רעל, ישר לווריד. ואי אפשר להפסיק. ואת כבויה. מתה חיה. כי את לא באמת שווה משהו.

אין סימנים כחולים. אולי קצת צעקות – אבל מי לא רב מדי פעם? כל הזוגות קצת רבים. זה לא מדליק נורה אדומה. גם אם את מתרחקת כשאת עונה לו לשיחת טלפון, כדי שהאחרים לא ישמעו את הצרחות שלו. ואת שותקת, כי "את מטומטמת ולא מבינה כלום" ועדיף כבר לשתוק מאשר לחטוף עוד משפט ישר לבטן, עוד ירי מטווח קרוב של צרור מילים. בסך הכל מילים. מה את מתרגשת?

אבל מילים יכולות להרוג. אלימות נפשית לא משאירה סימנים כחולים, אי אפשר לתעד אותה בצורה שתראה את הכוח שהופעל על הקורבן. גם אם כן מצליחים לתעד, אם אפשר להעביר את שפת הגוף והתנועה, את האינטונציה ואת טון הדיבור, את העיניים והמבטים. הכל נשאר בזיכרון של הקורבן, משם אי אפשר למחוק אותו ואי אפשר להעביר אותו הלאה.

מילים יכולות להרוג. בואו נשתמש בהן בחכמה. בשנה האחרונה נחצה גבול בלתי נתפס של 17 נשים שנרצחו רק משום שהן נשים. רצח הוא אמנם קיצון, אבל אלימות יוצרת אלימות ואנחנו חייבות.ים לעצור אותה. מהמילה הראשונה.  

שימו לב למי שלידכן, תקשיבו, הסתכלו בעיניים וחפשו את החיוך. אם הוא לא שם, תשאלו. מילה טובה יכולה לעזור. כי כל אחת יכולה להיות שם. ללא קשר למצב הסוציו אקונומי, ללא קשר לרמת ההשכלה, ללא קשר למי שהיא מחוץ לכתלי הבית.

מוניקה ברקו. צילום ביתי

אני – מנהלת צוותים, פרויקטים ומערכות, מעורבת חברתית ופוליטית – חיה מתה. מתהלכת בעולם עם עיניים כבויות ולא רוצה לחזור הביתה. הרעד והנשימה העמוקה כשהיד לוחצת על ידית הדלת לפני שאני נכנסת הביתה. הפחד ממה שמחכה אחרי שהדלת נסגרת. כי אפשר לדעת מה מחכה שם. אבל בוודאות זה לא יהיה טוב. כי שום דבר שאני עושה הוא לא טוב מספיק, כי תמיד הייתי צריכה לעשות ההיפך. ואז הצרחות מגיעות.

אל תתנו לזה לקרות לאף אחת!

#שורדת

****

כך נחתם הטור המקורי #שורדת. אבל עכשיו השורדת יוצאת מהמחשכים לאור- מוניקה ברקו היא סטארטאפיסטית, מנהלת מערכות וחדשנות, מלווה סטארטאפים בתהליכי הגדרת מוצר וטכנולוגיה, בימים אלו היא מקימה סטארטאפ עם מוצר שיעזור לעורר את המודעות לאלו שנמצאות במערכת יחסים אלימה. המוצר נמצא בשלבים ראשוניים של אפיון ופיתוח ותהיה גרסה ראשונית לפעילות שלו כבר בשנה הבאה. . 

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Onlife (@onlifeil)

אלימות במשפחהאלימות מילוליתהבושה עוברת צדיום המאבק באלימות נגד נשים