קוד הלבוש בבתי הספר: 4 נקודות שיש לשים לב אליהן

"אסור לילדה מגיל שלוש הלבושה בגד ים להיכנס לבריכה עם גברים, שמא הם יבואו לידי הרהורי עבירה", כך פסק רב המועצה האיזורית שומרון, אליקים לבנון (2013)

עושה רושם, שהמדרון החלקלק של ההקצנה הדתית מגיע בעוצמה רבה למערכת החינוך החילונית. בתמונות מקום המדינה, החיילות והחלוצות לובשות מכנסונים קצרים; עד לפני שני עשורים, ילדות במכנסיים קצרים, היו נורמה שכיחה בבתי ספר. אך לאחרונה מתחיל דיון קיצוני, ששם את כל הצלחת מערכת החינוך על כתפיהן של ילדות בנות תשע ואורך מכנסיהן.

למה הדיון בבגדים, כמו אורך המכנסיים ואורך השרוול, חל תמיד אך ורק על בנות, בין אם בסביבת החינוך הדתית או החילונית? מדוע הדאגה המתמדת היא על מצב הבנים, "יכולתם להתרכז" ועוד אי אלו טיעונים, כאשר אף אחד לא דואג שהבנות יוכלו להתרכז בזמן שהבנים מפריעים ומשתלטים על השיח בכיתה? מה ההשפעה של השיח הזה על הבנות ועל הבנים בהתפתחות שלהם?

4 נקודות לשים לב אליהם:

  1. מערכת החינוך ובית הספר הם מקום המדיר ומחליש את הבנות באופן שיטתי. המיגדור במערכת מתבטא, בין השאר, בציפיות השונות שלנו מבנים ומבנות, התפיסות המיושנות כדוגמת זו שבנות לא טובות במתמטיקה, חלשות יותר בספורט, נועדו לעתיד של אמהות, מטפלות, אחיות ומורות. כל זה יצר מערכת המגבילה את אפשרויות החיים שלהן.

הצוות החינוכי איננו מודע להטיות שהוא יוצר, וכך יוצא, שהבנות שלנו מסיימות בית ספר יסודי, עוברות לחטיבת הביניים כשהן כבר מאמינות משמעותית פחות מהבנים לגבי יכולותיהן האקדמיות והגופניות. התוצאות משפיעות על בחירת מקצוע, כמו למשל: הנדסה או סיעוד.

אחד הכלים להדרת הבנות, הוא מישטור הגוף שלהן, כלומר התייחסות בלתי פוסקת לגופן, בין אם באופן חיובי או שלילי. הערות לגבי מידות הגוף, משקלו, צורתו, דרישות נמוכות יותר בספורט, משחקי מחניים במקום כדורגל וכדורסל, ועוד.

דיון והתעסקות של בית הספר בגוף הילדות, באופן חד צדדי, ולא שוויוני, גורם להעצמת ההשפעה הקשה ממילא של המדיה, המחפצנת את הנשים ומציבה סטנדרט לא אנושי למראה מושלם.

התוצאה: הבנות המוחלשות ממילא במערכת, מקבלות חיזוק לנחיתות שלהן גם בהקשר של גופן.

ד"ר גלית דשא עם בתה, במחאה על ההתעסקות באורך המכנסיים של הילדות

  1. מה קורה עם הבנים כשהם צופים בדיון הבית ספרי על בגדי הבנות?

הבנים זוכים למעמד חזק בבית הספר, הם שולטים בדינמיקה בכיתה, שולטים במגרש הספורט, זוכים להכרה במאמציהם הלימודיים, מדברים יותר בכיתה, וזוכים לתשומת לב עודפת, לעיתים פשוט כי הם מפריעים יותר.

גם הבנים וגם הבנות יודעים ומרגישים את זה. הבנות מתרגלות ליחס מוחלש, והבנים גם הם מתרגלים לכך.

כשמוסיפים לכך את השפעות התכנים הפורנוגרפיים להם נחשפים מרבית הבנים כבר בגיל היסודי, הדיון על גוף הבנות, נותן לגיטימציה לבנים לפעול באלימות שרק הולכת וגוברת. שכן גוף הבנות, כמו בפורנו, נועד עבורם, והם יעשו בו כרצונם.

אין במערכת החינוך שום התייחסות לבנים, לרמת האלימות הגוברת, ביניהם ובינם לבין הבנות. וכשמתווסף מסר נוסף, שוב רק נגד הבנות, מתחזקת התחושה שהמערכת נוצרה עבור הבנים בלבד. וכל השאר, צריכים להסתדר.

  1. האמונה שנשים הן פתייניות, כבר מגיל שלוש, אם נשפוט לפי הרב המצוטט למעלה, היא אמונה דתית, עוד מימי סיפור גם העדן. זוהי אמונה שנשים משתמשות בגופן כדי להוציא גברים משלוותם, להשפיע עליהם, להחליש אותם. כל חלחול שלה למערכת החינוך החילונית, הינו תוצאה של תהליך הדתה אגרסיבי.

הורים ששותקים אל מול תהליך ממשטר שכזה שמחליש את הבנות, ומשתיק אותן, ונותן לבנים זכויות יתר, בל יתפלאו שבהצגה בתיכון, הבנים ישבו מקדימה והבנות מאחורה, או בקורס קצינים יושיבו את הבנות מאחורי פרגוד לשמוע הרצאה.

  1. והתוצאה של התהליך? בנות שמתנתקות מגופן, מהמיניות שלהן, מאפשרות לעצמן להיכנס למצבים חברתיים מיניים, המחלישים אותן (תמונות עירום בוואטסאפ ועוד), וגורמות להן להיכנע ללחצים חברתיים.

ההתעסקות בגוף גורמת גם לעליה בהפרעות אכילה. רוב מוחלט של נערות בגיל ההתבגרות, מדווח על חוסר שביעות רצון מהמראה שלהן.

החלשת הבנות, ומתן לגיטימציה לבנים להרגיש חזקים יותר, מובילה ישירות לעתיד חברתי בלתי שוויוני שבו הבנות בעמדת נחיתות מקצועית ואישית.  בחירת המקצוע, היכולת לנהל משא ומתן על השכר ואופי הזוגיות שיבנו לעצמן, עשויה להיות חלשה מלכתחילה. בנות שזוכות לחינוך מעצים, יבחרו מקצוע שמשקף את יכולותיהן, יתקדמו בו בביטחון, ויזכו לזוגיות שוויונית ואיכותית.

לסיכום:

מערכת החינוך החילונית, מחלישה באופן שיטתי את הבנות.

השיח על אורך המכנס הוא מצד אחד צעד נוסף להחלשת הבנות, ומהצד השני חלחול של הדת למערכת החילונית.

אם אין הסכמה מערכתית על אורך מכנסיים שווה ומוסכם לבנים ולבנות, אשר זמין לקנייה בחנויות,  לא רק שאין מקום לבית הספר להתערב, ולהעצים את אי השוויון, אלא שעליו להיאבק בהתערבות מסוג זה.

הדרת נשיםהפרדה מגדריתחינוך ילדיםמערכת החינוךקוד לבוש