פתיחת שנת הלימודים תשע"ט: המדינה עדיין מתעלמת מילדים עד גיל 3

עוד רגע מסתיים החופש הגדול, תקופה מאתגרת במיוחד להורים שבינינו, כי כידוע, למרות שהילדים שלנו לא במסגרות, אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל. מכסת ימי החופשה של ההורים בישראל רחוקה מלאפשר להם לעמוד בקצב ימי החופשה של המסגרות בהם נמצאים הילדים.

בשבוע הבא, אלפי הורים יחוו את התסכול הנורא שטמון בלקחת את הרך הנולד ששהה במרחב הכי מוגן בעולם ולהעביר אותו לידיהן של מטפלות שאלוהים יודע מהי הכשרתן, לעיתים בתנאים מחפירים שעשויים לשחוק את המטפלת הכי מסורה שיש ובמבנה שלא ברור עד כמה הוא בטוח ואם יש לו אישורי בטיחות.

כן, למרות הציפיות, גם שנת הלימודים תשע"ט תחל ללא כל פיקוח והסדרה, וגם השנה רק 23% מהילדים בגילאי לידה עד 3 יהיו במסגרות מפוקחות.

יסמין וינטה ז"ל

לא מזמן (ועם כמות האירועים שהתגלו מאז, זה נראה כמו נצח), ילדה בת שנה שילמה בחייה בשל המציאות העגומה הזו. היו אלה המצלמות שבמקרה תיעדו את השתלשלות האירועים והולידו ראיות שהעידו על גודל האסון. המקום שאמור היה לשמור על ביטחונה של יסמין הקטנה וממנו וובה ודורינה, ההורים של יסמין, ציפו לקבל בסוף היום את הילדה היפה והשמחה שלהם, היה אחראי למותה. המטפלת שכבה עליה וחנקה אותה למוות.

המצב בכל מסגרות החינוך של גילאי שלושה חודשים עד 3 שנים חמור ביותר. בואו נניח רגע לעובדה שאין שום סטנדרטים להפעלה של מעון יום לגבי בטיחות המבנה, אפילו לא אישור כיבוי אש (שנדרש לפתיחתו של כל עסק בישראל, גם דוכן פלאפל). המצב בכל הנוגע לכוח האדם המועסק במעונות היום הוא בכי רע. אין תכניות הכשרה, אפילו קורסי עזרה ראשונה בסיסיים, לא נדרשת כל תעודה שתעיד על כישורי המטפלת ותנאי ההעסקה לאחת המשרות הקשות במשק הם לא פחות מביזיון. זו הסיבה שקשה מאוד למצוא כוח אדם איכותי ולאורך זמן וכך נוצר מצב שתנאי הקבלה היחיד הוא דופק.

התקינה ליחס בין מטפלת למספר הילדים לא נתפס:

לגילאי 15 שבועות עד 15 חודשים היחס הוא מטפלת אחת לכל 6 תינוקות!!! מגיל 15 חודשים עד לגיל שנתיים מטפלת אחת לכל 9 פעוטות ומגיל שנתיים עד לגיל 3 מטפלת אחת לכל 11 ילדים. במדינות ה-OECD שאנחנו כל כך אוהבים להשוות את עצמנו אליהם, התקינה המקסימאלית היא מטפלת לכל 4 תינוקות. תחשבו עד כמה אנחנו ההורים מותשים בזמן חופשת הלידה ותסתכלו על התקינה הבלתי הגיונית הזו ועוד לא הגענו בכלל לדבר על המציאות הזו דרך העיניים של הפעוט.

חוק הפיקוח שעבר בקריאה ראשונה, ערב יציאתה של הכנסת לפגרה, מדבר על תכנית רב שנתית שבשלב הראשון תפקח רק על מסגרות בהם שוהים למעלה מ-28 ילדים (!!!) , מה שאומר שהמציאות העגומה הזו תימשך עוד הרבה זמן, שהרי ברוב המסגרות הפרטיות מספר הילדים נמוך יותר.

המצב בכי רע. צילום אילוסטרציה shutterstock

כפי שזה נראה כרגע, המפעילים של המסגרות שנמצאות תחת פיקוח החליטו לא לפתוח את המעונות ב-2.9 ולשבות בשל התקינה ומצוקת כוח האדם ובצדק. הם שובתים למרות שבמסגרות שלהם נמצאים רק כרבע מהילדים והמציאות העגומה הזו היא נחלתם של כלל ילדי ישראל בגלאי לידה עד 3.

לצערי, מה שנקבל בסוף זאת שביתה של המסגרות המפוקחות שלא תזיז לאף אחד כי רוב הילדים יפתחו את שנת הלימודים כרגיל ומי שישלם את המחיר הם ההורים שיצטרכו להמשיך ולמצוא פתרונות לילדים גם ב-2.9.

מי שצריך היה לשבות הם דווקא ההורים (שלא מספיק מאוגדים), בדרישה לקיים הליך מזורז של חוק הפיקוח וההסדרה אשר יחייב את כל המסגרות באשר הן לפעול תחת חסותו. רק כך נוכל לשלוח את הילדים שלנו למסגרות שמבטיחות את שלומם של הילדים שלנו, מסגרות בהם נלקחת אחריות מלידה, ללא קשר למספר הילדים השוהים במסגרת.

הגיע הזמן להזכיר את המובן מאליו, הילדים שלנו לא נולדים בני 3. משום מה, זה הגיל שבו המדינה לוקחת אחריות על ביטחונם ורווחתם של הילדים שלנו. לא תוכלו למצוא שטח הפקר כזה במסגרות בהם שוהים ילדים מעל גיל 3 ומין הראוי שהאחריות תילקח מלידה.

רק הליך חקיקה מסודר ומבהיר את הסטנדרטים להפעלת מעונות היום באשר לכשירות המבנה, תנאי העסקה הולמים, הכשרות מתאימות וסינון כ"א לראוי ביותר, יבטיחו את מיגור תופעות ההתעללות וההזנחה שנחשפנו אליהם כל כך הרבה לאחרונה.

 

 

גני ילדיםחוק הפיקוח וההסדרהמעונות יוםפעוטות