מבחני פיזה: מי שבאמת הוריד את הממוצע הישראלי הם הבנים

נתוני מבחני הפיזה לשנת 2018 צריכים להדיר שינה מעיניהם של הורים, מורים ותלמידים בישראל. בפיזה נבחנים כישורים בשלושה תחומים – קריאה, מתמטיקה ומדעים. בודקים לדוגמה את היכולת להבדיל בקטע קריאה בין דעה לעובדה. בודקים את היכולת להסיק מסקנות ישירות ממספרים ואת היכולת לזהות ולהעריך הסבר לתופעה מדעית או טכנולוגית בחשיבה מדעית. שליש מתלמידי ישראל נכשלו בכל מקצוע ואינם מפגינים אוריינות ומיומנות בסיסית. כל תלמיד חמישי בישראל נכשל בכל שלושת המקצועות במבחני הפיזה יחד – קריאה, מתמטיקה ומדעים (לא כולל כ-17% תלמידים חרדים שלא נבחנו). הפערים בין תלמידים חזקים וחלשים בישראל הם מבין הגדולים בעולם כולו.

מדיניותו של נפתלי בנט כשר חינוך, למרות תוספת של מיליארדים לתקציב, נכשלה.

בפוסט תגובה לפרסום הנתונים שר החינוך רפי פרץ כתב כי ״הממצאים אודות המצב בחברה הערבית מחייבים אותנו לערוך בדיקת עומק, משרד החינוך השקיע רבות במגזר הערבי והנתונים אינם הולמים זאת״ ואכן עוד בתקופתו של בנט, משרד החינוך פעל לצמצם פער תקציבי של 60% פחות תקציב פר ילד פר שנה בחינוך הערבי לעומת החינוך הממלכתי דתי (שמעתם נכון!) והגיע היום לאפליה של 40% בלבד. בניתוח הפערים על פי מדד חברתי-תרבותי-כלכלי (רמת חת"כ), ניתן לראות התאמה בין ציונים נמוכים ורמת חת״כ נמוכה. מעל חצי מאוכלוסיית התלמידים דוברי הערבית נמצאים במדד חת״כ נמוך, לעומת חמישית מדוברי העברית. אבל גם בהתחשב בפערים האלו, חושכות העיניים כאשר רואים את אחוזי המתקשים הגבוהים להחריד בקרב התלמידים דוברי הערבית. בעוד בעשור האחרון צומצם מספר המתקשים במתמטיקה בקרב דוברי העברית, לא חל כל שיפור בקרב דוברי הערבית. גם בקרב תלמידים דוברי ערבית וגם בקרב תלמידים דוברי עברית הפערים בהישגים גדולים מאלו שהיה אפשר להסביר על ידי פערים ברקע חברתי-תרבותי-כלכלי על פי ממוצע ה-OECD. כלומר תוצאות מבחני הפיזה חושפות את מה שמזהירים מפניו שנים ב-OECD וזה שקוצרים מה שזורעים, וכאשר זורעים הזנחה פושעת ואפליה תקציבית של עשרות אחוזים, קוצרים את הפערים הגדולים והמשתקים ביותר בעולם המערבי.

הרי התלמידים הכושלים הללו לא נעלמים. להיפך- הם העתיד של החברה בישראל. 

הבנים מורידים את הממוצע

אבל מהתבוננות בנתונים עולה דבר נוסף מפתיע. בכל התחומים ניכר שמי שמורידים לישראל את הממוצע אלו הבנים.

בכל המדינות שנבדקו בשנת 2018, בנות הגיעו להישגים יותר טובים במבחני הקריאה. אבל בישראל הבנות עקפו את הבנים בפער הרבה מעל הממוצע של מדינות הOECD-. לתלמידות דוברות העברית יתרון קטן, לתלמידות דוברות הערבית, יתרון גדול על פני הבנים. הנה עוד נתון: בקרב דוברות העברית, שיעור המצטיינות גדל במעט בעשור האחרון והפער בין בנים מצטיינים ובנות מצטיינות עומד על אחוזים בודדים. גם אחוזי התלמידות המתקשות הצטמצם ב-12 שנה האחרונות בקרב דוברות העברית. נראה שמדיניות שמטפחת שיוויון מניבה פירות. אך גם כאן זועקים הנתונים הגבוהים של התלמידים והתלמידות דוברי הערבית המתקשים. מעניין לציין שהבנות בחינוך הממלכתי דתי עקפו מעט את הבנים, אך הבנות בממלכתי עקפו בממוצע הציונים את שניהם, גם את הבנות וגם את הבנים בחינוך הדתי למרות שאלו מקבלים תקציבים גבוהים יותר.

למרות שבממוצע במדינות ה-OECD הבנים הגיעו להישגים מעט טובים מהבנות במבחן המתמטיקה, בישראל הבנות עקפו את הבנים בהפרש הממוצע, וזה בזכות הבנות דוברות הערבית שהגיעו לתוצאות משמעותית יותר טובות מהבנים דוברי הערבית.

וגם במדעים הבנות הישראליות עקפו את הבנים, הרבה מעל פער זניח לטובת בנות במדינות ה-OECD. בהתבוננות מעמיקה, בקרב דוברות העברית, היה יתרון קטן. הבנות דוברות הערבית שוב עקפו את הבנים בפער משמעותי. ובדומה למתמטיקה, הבנות הממלכתי דתי עקפו את הבנים, אך שוב ציוני הבנות בחינוך הממלכתי גבוהים משל הבנות בחינוך הדתי (וגם הבנים…)

בכל שלושת המקצועות עולה שבממוצע, התלמידות הישראליות טובות מהתלמידים. למרות הישגים נמוכים בקרב כלל התלמידים דוברי הערבית, הבנות הערביות מובילות בצורה משמעותית בכל המקצועות. ובקרב דוברות העברית, הישגי הבנות החינוך הממלכתי עולות על אלו של הבנים בחינוך הממלכתי, עולות על אלו של הבנות בחינוך הדתי ואלו, הבנות הדתיות, חזקות מעט מהבנים הדתיים,

הבנות לא מאמינות בעצמן

אבל הנה הנתונים הכי מדהימים: מבין התלמידות והתלמידים בעלי הציונים הגבוהים ביותר במתמטיקה ומדעים, הבנים הרבה יותר בטוחים בעצמם. רבע מהבנים סבורים שתהיה להם קריירה בתחום ההנדסה או מדעים, 11% סבורים שתהיה להם קריירה בתחום המחשבים. לעומת זאת רק שישית מהבנות המצטיינות סבורות שיעבדו בהנדסה או מדעים ו-3% בלבד האמינו שיעבדו בתחום המחשבים. גם המצטיינות שבין הבנות לא מפגינות אותו בטחון עצמי כאשר נשאלות על הציפייה שלהן להשתלב במקצועות היוקרתיים ומכניסים של כלכלת הסטארט-אפ ניישן.

אם יש משהו שאפשר להתחיל לעשות כבר מחר בבוקר עם נתוני מבחני הפיזה, זה לגלות לבנות שלנו, לכל הבנות שלנו, שהן מסוגלות.

מערכת החינוך הציבורית היא פני החברה הישראלית בעשורים הבאים. מדיניות אפליה חמורה ובלתי נתפסת כלפי תלמידות ותלמידים ערבים ניכרת בתוצאות החמורות, באחוזי המתקשים ובפערים החריגים. הכתובת על הקיר כבר שנים: השקעה בחינוך לגיל הרך, אוטונומיה מקצועית למורות ומורים ורפורמה עמוקה לטיפוח שיוויון במערכת חינוך ציבורית חוצת מגזרים. זורעים אפליה-קוצרים פערים. ועד אז, לפי נתוני הפיזה העגומים, העתיד שייך לבנות, ולנשים.

הרב רפי פרץמבחני פיז"הנפתלי בנט