רפי פרץ פוגע לא רק בלהט"בים, אלא בכל מי שמאמין בשוויון

ביום שישי התפרסמה כתבה במוסף "7 ימים" עם שר החינוך הזמני רפי פרץ שבה חזר על אותם דברי בלע שסיבכו אותו בראיון טלוויזיוני עם דנה וייס ביולי האחרון. אז הוא אמר שביצע טיפולי המרה, הפעם לשאלה אם אחד מילדיו היה מגדל נטייה מינית שונה, הוא ענה: "ברוך השם הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה".

ספק אם איסור על אוננות או "זרע לבטלה" עליו מגדל רפי פרץ את משפחתו הענפה הוא דבר טבעי ובריא, אבל להבדיל ממנו, אינספור ליברלים הצליחו לעבור גם ראיונות טלויזיוניים וגם ראיונות בעיתונות מבלי לבטל בהתנשאות ושנאה דרך החיים שלו.

לפני חצי שנה פרץ בישר בנונשלנטיות לוייס ההמומה שהוא בעד אפרטהייד, הפעם הסביר שהפלסטינים בשטחים יוכלו "לחיות חיים טובים ונורמליים ולהצביע בבחירות המוניציפליות שלהם". מזל שאף אחד במדינת ישראל לא לומד היסטוריה, כי זכויות מוניציפליות בלבד זה בדיוק מה שניתן לשחורים בדרום אפריקה תחת משטר האפרטהייד, שבו במקרה לגמרי הומוסקסואליות היתה מחוץ לחוק, הפלות היו מחוץ לחוק, לנשים היה אסור להחזיק חשבון בנק משל עצמן, ותחת הסלוגן "נפרדים אבל שווים" ילדים שחורים בבתי ספר קיבלו הרבה הרבה פחות תקציבים מילדים לבנים.  

אבל בכל זאת היה משהו חדש בראיון ב-"7 ימים" וזה נרמול מלטף של הכהניזם. רפי פרץ תיאר את איתמר בן גביר כ"אדם רך ושותף לגיטימי". להזכירכם, מדובר באדם שהיה חבר בארגון טרור שמחוץ לחוק בישראל וכל מדינות המערב, שמוחרם על ידי איפא"ק (ארגון הלובי היהודי החזק בארה"ב), שהורשע בסדרה ארוכה של הרשעות, כולל הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור; אדם שתלה תמונה של הטרוריסט הכהניסט ברוך גולדשטיין בסלון ביתו ומל את בנו סמוך לקבר שלו. אני חוזרת – מל את בנו סמוך לקבר של ברוך גולדשטיין (וזה גם רק כי צה"ל אסר עליו למול אותו על הקבר עצמו והפך את המתחם הקבר לשטח צבאי סגור כדי למנוע התלקחות). כנראה שלרפי פרץ ולי יש הגדרה מאוד שונה של מה זו רכות. 

בנוסף הוא אמר שהוא מעריך את אילת שקד, אבל לא בגלל פעילותה הפוליטית, אלא משום שהיא נשואה לטייס והוא יודע כמה אחריות נופלת עליה כשהוא לא בבית.

כבר לפני שבועיים, עם ההתחברות של שר החינוך הזמני עם "עוצמה יהודית", המפלגה של תלמידיו וממשיכי דרכו של מאיר כהנא, מאות הורים פצחו במחאת הדגל השחור תחת הכותרת "כהניזם לא בבית ספרנו". בעיקשות הורים קמו בוקר בוקר ותלו דגלים וחולצות שחורות על שערי בתי הספר של ילדיהם, והחלו להפיץ בין אנשי חינוך נוסח לגילוי דעת, כמו גם מערכי שיעור בנושא סובלנות ודמוקרטיה. המחאה אמנם צברה תמיכה וקיבלה חשיפה יפה, אבל הראיון ב-"7 ימים" נתן לה תנופה אדירה וצירף אל שרותיה עוד מאות הורים ואנשי חינוך שעד כה ניסו להמשיך בחייהם בשלווה ובאסקפיזם, למרות ההתחברות של פרץ אל בן גביר ושות'. 
 
 
אלא שדבריו ומעשיו של פרץ אינם נוגעים רק לקהילה הגאה, אלא לכל מי שמגדל ומחנך פה ילדים. חוסר סבלנות ואי מתן לגיטימיות לדרך חיים לא פוגעים רק באחוז מסוים של אוכלוסיה, משום שהם מראים על מגמה שבסופו של דבר מחלחלת אל כל דרכי החיים, הבחירות והאנשים. זו מחאה שצריכה לעניין את כל מי שמאמין בערכים כמו שוויון וזכות הבחירה, ללא קשר למספר האמהות או האבות שיש בבית. היטב ניסח זאת בני גנץ, שהוציא תגובה לראיון שבה כתב בין השאר: "במדינה שלנו בשנת 2020 שר חינוך חייב להחזיק בעמדות שמכבדות את כל הילדים בישראל-על דתם, נטיותיהם המיניות ולאומם ולא לשכוח שכל אדם נברא בצלם".
 
אך כמובן שהראיון (כמו כל הזדמנות שניתנת לפרץ להגיד את דעותיו החשוכות) הצליח לעורר הדים ולגייס תומכים למחאה, ולאחר הרעש שנוצר, ראשי ערים, מנהלי מחלקות חינוך ברשויות, תנועות נוער, מנהלי רשתות של בתי ספר, הנהגות הורים, הסתדרות המורים, התנועה הקיבוצית ורבים אחרים התחילו להוציא בקצב מסחרר הודעות גינוי של דבריו של רפי פרץ, ויצאו בקריאה להקדיש את הבוקר לדיון עם התלמידים בנושאי סובלנות ואהבת אדם.
 

כך למשל איציק חולדי, מנהל תיכון בגבעת ברנר, שלח הודעה לקהילת בית הספר שלו:
"השבוע יוקדשו שיעורי החינוך בבית הספר שלנו ללימודי חלק ממטרות החינוך הממלכתי כפי שעודכנו על ידי כנסת בשנת 2000:
* לחנך אדם להיות אוהב אדם.
* להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות יסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים.
* להעניק שיוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה.
* להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל". 

 

נכון לכתיבת מילים אלו, גילוי הדעת שהורי מחאת הדגל השחור הפיצו בין אנשי ונשות חינוך מונה מעל 200 חתימות של מנהלים ומנהלים, מחנכים ומחנכות, והוא עתיד להתפסם בעיתון מכספים שגויסו מהחותמים. 

 
היה זה רבי שמעון בר יוחאי שהציע שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. האם דווקא דברי הבלע של רפי פרץ יביאו לרנסנס אזרחי ופריחה בלימודי הסובלנות ודמוקרטיה?
 
דמוקרטיההרב רפי פרץחינוךלהטב"ק