מערכת החינוך כפי שהכרנו אותה עד היום, איננה

הורים יקרים, הואילו נא והפנימו: מערכת החינוך לא תשוב לתפקד כשהייתה, זה פשוט לא יקרה. "הורי הגנים סוגרים את הזום בסגר", זו הסיסמה החדשה של ועד הגנים הארצי, שיצאו למלחמה במערכת החינוך. המטרה, לדבריהם, היא החזרת ימי השביתה בתום הסגר. מתי? מי יודע. האם ירצו ההורים את הימים הללו בזמן הסגר הבא שיוטל עלינו, כפי הנראה, כשבוע או שבועיים לאחר ה"חזרה" שאינה נראית כלל באופק? האם ידוע לנו אם נחזור ללימודים בכלל? ומתי נחזור? לפני חנוכה או אחרי?

אולי במקום לנסות להיאחז בקרנות המזבח הרעועות של מערכת החינוך הקורסת שהייתה כאן עוד לפני הקורונה, נשקול להפנים את השינוי שחל בחיינו ולהסתגל למציאות החדשה? בואו ננסה.

מערכת החינוך חייבת לעלות כיתה

מערכת החינוך היא זו שמתחילה להפנים את מה שההורים לילדים בכל הגילאים מסרבים עדיין להפנים: אנחנו נצטרך לעבור ללמידה מרחוק לשנה כולה. בדיוק כמו שחברתי הטובה מסיאטל הרחוקה שבארה"ב, נסעה השבוע ועמדה בתור דרייב ת'רו, על מנת לאסוף ערכת לימודים לבנה שעולה השנה לכיתה א' בזום, כך יכולים כל ילדי ישראל לעבור ללמידה מרחוק ועל הדרך נבנה כאן מערכת חינוך מתקדמת ומותאמת למאה שהיא נמצאת בה.

ייתכן כי ילדים בני 3-4-5 לא יכולים ללמוד בזום. הריחוק מהגן (והמפגשים מרחוק לטענתם) אף מגביר את תחושת החרדה כתוצאה מחוסר היציבות בשגרת חייהם אבל מה עם הילדים הגדולים יותר? האם באמת הברירה היחידה שנותרה היא לסכן את ציבור המורים, הילדים וההורים ולהמשיך במתווה המסוכן הנוכחי שהתאפשר מלכתחילה רק בגלל לחצם של ההורים?

נכון, זה לא יהיה מושלם. המערכות ללמידה מרחוק יקרסו בהתחלה ולא יעמדו בעומסים, ההורים יגז'דרו על עצמם (יתלוננו בתרגום ממרוקאית מדוברת) וייאלצו לגייס את שארית כוחותיהם כדי לסייע לילדים להסתגל, יהיו פספוסים של כל אלה שלא זוכרים לסגור את הרמקול בזמן השיעור והמורים יזכו ל"ביקורת בונה" מצד הורים שחשים את עצמם עוזרי הוראה, אבל – אנחנו נחיה ונעבור את זה ונתקדם לעבר פתרון שיאפשר לנו לבנות משהו חדש במקום להמשיך לכעוס על מערכת, שגם אם היא רוצה, אין לה אפשרות להמשיך לספק לנו את מה שידעה לתת עד כה.

מודל החינוך ישתנה. למידה היברידית או למידה מרחוק? לומד עצמאי או לומד בלמידה שיתופית? החלטה גורפת או נתונה לשיקול דעת הרשות המקומית? בעלי התפקידים במשרד החינוך, בארגוני המורים וברשויות המקומיות צריכים לשבת יחד עם ארגוני ההורים שיציפו את הבעיות בבית ולהתחיל להכין מתווים הגיוניים ללמידה מרחוק, כדי שנוכל אולי להציל את שנת הלימודים שנסגרה עוד לפני שנפתחה.

לשמחתנו, יש מודלים טובים ומוצלחים ברחבי העולם ולא צריך להמציא את הגלגל. נוכל לקחת דוגמה מסיאטל הרחוקה שהזכרתי כבר קודם, שם העריכו כבר מראש כי שנת הלימודים לא תיפתח כעת ואולי לא תיפתח בכלל. בתי הספר הציבוריים  מציעים כרגע למידה מרחוק בלבד אך ההורים נשאלו מראש האם רוצים מודל של למידה מרחוק לכל השנה או מודל היברידי שישלב בהמשך (ורק בהמשך) למידה פרונטלית לצד למידה מרחוק. גם בקליפורניה בחלק מהערים ניתנה להורים ההזדמנות לבחור בין שני המודלים ואולי באביב ישלבו באמת הגעה לבתי הספר. במדינות אחרים יש מודלים נוספים- צריך רק לחפש.

בעוד שבישראל מתקוטטים על עוד יום או יומיים שהמערכת תחזיר מתישהו בתום הסגר שממילא תופס מחצית מבאי מערכת החינוך בבידוד, במדינות אירופה עובדים במרץ להפנים את המצב החדש ולצאת מחוץ לקופסה. על פי כלכליסט, גרמניה הקצתה חמישה מיליארד יורו לתחזוק הלמידה מרחוק כדי שתגבה את מערכת החינוך במקרה של סגר או בידוד. באיטליה נפתחו מרכזי לימוד אלטרנטיביים כמו מוזיאונים ותיאטראות, שולחנות לזוג נוסרו (באמת!) ונחצו לשניים עד שיגיעו השולחנות האישיים החדשים שהוזמנו, וההורים בקבוצות הסיכון יוכלו לבחור האם לשלוח את ילדיהם לבית הספר או ללמוד מרחוק. בסינגפור מערך הלמידה מרחוק לא מתבסס על מחשבים בלבד אבל הורים שאין להם מחשבים בבית או שאין להם גישה לאינטרנט יכולים לפנות ולבקש סיוע מבית הספר. שם תלמידי השכבות המסיימים בית ספר יסודי או תיכון, הם היחידים הלומדים בבתי הספר חמישה ימים מלאים בשבוע. 

 

שינוי מודל החינוך מחייב גם שינוי במודל ההורות

כמו המורים, יואילו נא ההורים להתכנס ולעשות לביתם ולגייס את כוחותיהם כדי לטפל בילדיהם בתקופה זו שנכפתה על כולנו. מרכז הכובד צריך לעבור אל הבית. הורים צריכים לשמש מודל לילדיהם ולהראות כיצד מאמצים את השינוי ומתארגנים לחיים אחרים, חדשים. במקום להגיד "אי אפשר ללמוד מהבית", נשב ביחד ונחשוב כיצד כן אפשר לאפשר למידה מהבית.

אם נמשיך לבחון את הדוגמה הנהדרת מסיאטל, נראה שגם להורים שם יש התגייסות למציאת פתרונות יצירתיים שיסייעו להצלחת המודל. ישנם הורים שהתארגנו באופן פרטי עם שניים או שלושה ילדים שלומדים יחד עם הורה אחר בכל פעם, או שוכרים בייביסיטר שתעזור בלמידה מרחוק. אפשר וצריך לגבות את מערכת החינוך בשעה זו ואפילו להציב רף ציפיות אחר.

ברור כי משק הבית כפי שמתנהל היום, לא יכול לכלכל לבדו את השינוי הזה ולכן, הממשלה צריכה גם לשלם על כך. באם נרצה מודל היברידי נוכל לאפשר להורים שירצו לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך, לעשות זאת בידיעה שהם שולחים אותם למקום שאינו מהווה מדגרה למגפת הקורונה.

הורים שירצו להישאר בבית עם ילדיהם בתקופת חיים משונה זו, יקבלו מימון וסיוע מהמדינה על מנת לטפל בילדיהם ולחנך אותם בבית לפי המודל של מערכת החינוך או בעצמם עם קורסים און ליין. המדינה תדאג למחשבים למי שאין להם וההורים ישובו להיות אחראים לחינוך הילדים שלהם.

זה אולי מחזיר אותנו שנים אחורה לתקופה שבה המשפחה הייתה מוקד החיים והייתה אחראית לחינוך אבל אולי מהאתגר שיוצב בפנינו, נעשה דווקא את הקפיצה שמערכת החינוך כל כך מייחלת לה שנים ארוכות.  שנת הלימודים שנפתחה באחד בספטמבר, מסתיימת ביום שישי הקרוב, ערב ראש השנה ואין לנו מושג איך והאם בכלל תיפתח שוב. כדאי שנפסיק לטמון את הראש בחול ונחשוב יחד איך פותחים אותה שוב גם אם לא במודל הישן.

בת חן סולמי היא מורה בבית ספר תיכון בפתח תקווה

הסגר חוזרלמידה מרחוקמשבר הקורונהסגירת מערכת החינוך